נתניהו הורה לעצור את חוק הפייסבוק - מסכן את חופש הביטוי

גורמים שליוו את חקיקת החוק, שהשרים ארדן ושקד קידמו להצבעה במליאת הכנסת בימים הקרובים, התריעו כי היוזמה - שהייתה אמורה להגן במקור מפני הסתה לטרור - עלולה לפגוע קשות בזכויות הפרט

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

ברגע האחרון, ימים ספורים לפני שהיה אמור לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים גלעד ארדן ואיילת שקד להסיר מסדר היום את הצעת "חוק הפייסבוק". ההנחיה הגיעה לאחר שגורמים שהיו מעורבים בהליכי החקיקה התריעו על כך שתחולת החוק, שנועד במקור לענות על הצורך למנוע הסתה לטרור ברשתות החברתיות, רחבה מדי ובכך מסכנת את זכויות הפרט ואת חופש הביטוי של אזרחים ישראלים.

חוק הפייסבוק נולד כהצעת חוק פרטית של סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני), שנועדה לסייע לרשויות בהענקת כלים להתמודדות אפקטיבית עם הסתה ברשתות חברתיות על רקע "טרור ההשראה" ב-2016. בהמשך הצטרפה הצעת החוק של ח"כ סויד להצעת חוק ממשלתית, בהובלת השר לביטחון פנים גלעד ארדן ושרת המשפטים איילת שקד.

הצעת החוק מאפשרת לרשויות המדינה לבקש משופט בית משפט מחוזי צווי הסרה של פרסומים ברשת במעמד צד אחד, מבלי להציג ראיות קבילות לעבירה פלילית. לדברי גורמים שליוו את קידום הצעת החוק, תחולתו הורחבה כך שהוא חל על כל עבירה פלילית בישראל ויעניק לרשויות סמכות יוצאת דופן בבואן לדרוש הסרת פרסומים ברשת - גם של אזרחים ישראלים.

"חוק הפייסבוק היה אמור להיות חוק תקדימי שיחול רק על פייסבוק גוגל ומעצמות הרשת, ויאפשר לראשונה לחייב אותם לנטר ולהסיר תכנים של הסתה לטרור", אומרת סויד בשיחה עם "גלובס", "אבל במשך הזמן השרים הוסיפו לו עוד ועוד סמכויות - לא רק פגיעה בביטחון הציבור. אמרתי 'תעצרו את זה, החוק רחב מדי ומסוכן מדי', אבל הם לא רצו. אתה לא יכול לתת למדינה כוח כל-כך חזק, שיאפשר לפגוע לא רק בחופש הביטוי אלא גם בזכות המחאה. להילחם בהסתה לטרור ברשת זה יעד חשוב, אבל הם היו חמדנים ופגעו בחוק, כך שעדיף שלא יעבור כלל מאשר שיעבור במתכונתו הנוכחית.

"כל מה שצריך לעשות עכשיו זה רק לקחת את ההסתייגויות שהגשתי, כך שהחוק יחול רק על הסתה לטרור ולא על כל עבירה. או לחילופין שיחול רק על רשימת עבירות סגורה כמו פגיעה בביטחון המדינה ובתשתיות חיוניות, או פגיעה באדם מסוים".

"חזרה לפקודת העיתונות מימי המנדט"

לדברי ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע, התפיסה שעמדה בבסיס החוק הייתה נכונה - אך הוא יצא משליטה. "אנחנו לא רוצים שמישהו יוכל חלילה לגרום לפגיעה באזרח ישראלי. ראוי לתת למדינה כלים אפקטיביים למנוע הסתה של בלוגר אנונימי מתימן שקורא לרצוח יהודים ומשפיע על גולש מרמאללה", היא אומרת בשיחה עם "גלובס". "מה שקרה זה שרשויות האכיפה, כמו המשטרה ויחידת הסייבר בפרקליטות, ראו כי טוב, והרחיבו את תחולת ההסדר כך שהוא יחול גם כשיודעים מי הכותב ואפשר להגיע אליו - דהיינו אזרחים ישראלים. התוצאה הייתה עלולה להיות שבמקום לפתוח בחקירה ולהגיש כתב אישום, במקרים כאלה הייתה ניתנת להם סמכות לדרוש הסרה של תוכן.

"החוק הזה, שעמד לעלות להצבעה, היה לא חוקתי באופן קיצוני, ממש גרסה דיגיטלית של פקודת העיתונות המנדטורית. המשמעות החמורה הייתה שהחוק יכול לחול על עבירות כמו המרדה, העלבת עובד ציבור, ולמעשה כל העבירות שעל כל העיברות בספר העונשין, היא בכך שבמקום לחול רק על חשש להסתה לטרור, החוק יכול לחול למשל על עבירה כמו המרדה, העלבת עובד ציבור וסעיפים אחרים שנוגעים לחופש הביטוי. במצב כזה, בכל פעם שיהיה חשש שמישהו עבר איזושהי עבירה, הרשויות יוכלו לפנות לשופט במחוזי, בלי ראיות פליליות ובמעמד צד אחד, ולדרוש הסרת תוכן מהרשת. לזה קוראים צנזורה".

בנוסף, החוק - שנועד במקור להילחם בהסתה ברשתות חברתיות - הורחב כך שיחול על כל אתר אינטרנט, "בין שנכנסים אליו ברישום או שלא ברישום, בין שתשלום או שלא בתשלום, בין שהשרתים נמצאים בישראל או בחו"ל, והוא כמובן היה אמור לחול על כל העיתונים וכל אתרי התוכן. אתר ימני כמו 'מידה', למשל, יכול לפרסם תוכן קיצוני ולקרוא למרד מסים, והרשויות יוכלו לדרוש שימחקו את זה. וזה עוד כאשר מדברים על אתר ישראלי, אבל זה נכון גם לגבי ה'ניו-יורק טיימס', שבכלל מוגן על-ידי התיקון הראשון לחוקה. להכניס את ישראל לסמכות אקס-טריטוראלית שכזאת זה מאוד בעייתי. בשורה התחתונה, ברגע האחרון הבנו שיצרנו מפלצת הרבה יותר גדולה ממה שהתכוונו".

"החוק היה חוסם את דפני ליף הבאה"

גם ביתר גופי החברה האזרחית, שעקבו מקרוב אחר החקיקה, בירכו על בלימתה. פרופ' קרין נהון, מראשי התנועה לזכויות דיגיטליות, מסרה כי "מדובר בחוק דרקוני שהורחב הרבה מעבר למידה הנחוצה, ואני שמחה שראש הממשלה גילה את הבעייתיות בחוק ועוצר אותו כעת. הרי אם החוק הזה יעבור, תושבי עמונה הבאה שינסו לקרוא למחאה ציבורית נגד פינוי יורדו מהרשת, והדפני ליף הבאה לא תוכל להעלות תכנים בדף הפייסבוק שלה. בעצם רצו לאפשר למדינה לקחת את החירות הדמוקרטית שלנו לזעוק. היה צריך לעצור את הרחבת החוק כבר מזמן וטוב מאוחר מאשר לעולם לא".

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הוסיף כי "חוק הפייסבוק הוא חוק מסוכן, שהיה יכול להביא לסכנה אמיתית לדמוקרטיה. חברות טכנולוגיה היו מסכנות את בטיחות הגולשים שלהן בגלל גחמות של ממשלת ישראל: רק השבוע דווח שכדי להפעיל את מנגנון הצנזורה של סין הוכנסה למערכת ההפעלה של אפל פרצת אבטחה. כך גם היה קורה כאן".

עו"ד דן חי, ראש הועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין, ומומחה לדיני טכנולוגיה, פרטיות וסייבר, אמר כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו חסך ליוזמי החוק מבוכה גדולה, כנראה גורם משפטי אמר לו שאין סיכוי שהחוק יעבור את מבחן בג"ץ. מדובר היה בחוק שנולד בחטא, וטוב עשה ראש הממשלה שהטיל את כל כובד משקלו בנושא. טוב יהיה אם חברי הכנסת השרים יציבו לעצמם גבולות בטרם יגישו הצעות חוק נוספות הפוגעות באופיה הדמוקרטי והפלורליסטי של ישראל". 

מנגד, השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, מסר היום: "צר לי על ההחלטה לעצור את ההצבעה על החוק להסרת תכנים מסיתים לאלימות וטרור מרשת האינטרנט.  ההסתה לאלימות וטרור ברשת הפכה בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמניעים מחבלים לבצע פיגועים. הוכח קשר ישיר בין רף ההסתה ברשת לביצוע מעשי טרור. רק לאחרונה נאלצתי לפנות לחברת טוויטר ולבקש שיסגרו חשבונות של ראשי ארגוני טרור מוכרזים שהפיצו את מסריהם ברשת טוויטר ואשר כיום אין לנו כמדינה את הסמכות או היכולת לחייב את טוויטר להפסיק הסתה זו.

"ועדת החוקה של הכנסת דנה במשך כשנה וחצי בחוק שיזמתי עם השרה שקד ויצרה את האיזון הנדרש בין ההגנה הנדרשת על חופש הביטוי לבין חובתנו להגן על בטחון המדינה ואזרחיה. האיזון נוצר באמצעות הקביעה שרק היועץ המשפטי לממשלה באמצעות נציגו יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש צו להסרת תוכן מסית, כאשר יש להדגיש: מדובר רק בתוכן מסית המהווה עבירה פלילית ואשר גורם לאפשרות ממשית של פגיעה בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בפגיעה חמורה בכלכלת המדינה או בתשתיות חיוניות. התנאים הם מצטברים, ולא כל עבירה פלילית מהווה עילה לפנייה לבית המשפט. 

"יועצים משפטיים בכירים מטעם משרדי הממשלה והכנסת היו שותפים להליך החקיקה והניסוח ויצרו רף גבוה המאזן בין האינטרסים. זהו חוק חיוני לביטחון המדינה וליכולת שלנו להגן על אזרחינו, ואני מקווה שנצליח להשלים את חקיקתו בתחילת המושב הבא".

*** גילוי מלא: ד"ר תהילה אלטשולר-שוורץ היא מחברת הקוד האתי של "גלובס".