המס מעסקת סודהסטרים: כמיליארד שקל בלבד

אקזיט הענק לא ישפיע באופן מהותי על תקציב המדינה • מרבית בעלי המניות של סודהסטרים הם זרים, ולכן מדובר בהכנסות ממס של 1-1.2 מיליארד שקל בלבד

שר האוצר, משה כחלון / צילום: איל יצהר
שר האוצר, משה כחלון / צילום: איל יצהר

עסקת הרכישה של סודהסטרים   על-ידי פפסיקו  תכניס למדינה כ-1-1.2 מיליארד שקל מס בלבד - כך עולה מניתוח שערכו מומחי מס עבור "גלובס", אשר מלמד כי לא מדובר בעוד עסקת "מובילאיי-אינטל" ואפילו לא עסקת "כתר". ובכל זאת, ברשות המסים תמיד שמחים לקבל עוד מיליארד לקופה, גם כשההכנסות מהעסקה לא יהיו גבוהות מספיק כדי לסדר לכחלון "על הדרך" גם את הצרות ההולכות ומעמיקות בתקציב המדינה.

המס נגזר מתשלומי המס של כל בעלי המניות הישראלים מסכום התמורה הכולל של העסקה, בהפחתת ההשקעה שלהם ברכישת המניות. בעלי המניות הזרים לא משלמים מס בישראל. את המס תשלם החברה הרוכשת באמצעות ניכוי מס במקור - הפרשת הסכומים לרשות המסים.

שנת 2018, נכון לסוף אוגוסט, רחוקה מאוד מלהזכיר את הבוננזה של 2017, גם אחרי מכירת סודהסטרים ב-3.2 מיליארד דולר. מצד שני, עוד מוקדם לסכם את השנה ואפשר עדיין לקוות להפתעות נוספות שישנו את התמונה העגומה למדי.

ב-2017, נזכיר, נהנה אוצר המדינה מהכנסות בלתי צפויות של 16.4 מיליארד שקל - סכום-עתק שהלך ברובו להקטנת הגירעון התקציבי של אותה שנה. עיקר הסכום (כ-11 מיליארד שקל) היה תוצאה של מבצע לגביית מסים שערכה רשות המסים - ואיננו מעיד כלל על מצבו הטוב של המשק. ועדיין, שליש מהעודף האדיר, כ-5.4 מיליארד שקל ליתר דיוק, הגיע ממסים על אקזיטים או עסקאות מכירת שליטה בחברות ישראליות למשקיעים מחו"ל. הסכום העיקרי, בסך 4.1 מיליארד שקל, היו ההכנסות שהתקבלו בקיץ 2017 ממס רווח הון ששילמו פרופ' אמנון שעשוע ועמיתיו בעלי המניות הישראליים בחברת מובילאיי, שנמכרה במארס אותה שנה לאינטל העולמית תמורת 15.3 מיליארד דולר. יתרת הסכום, כ-1.2 מיליארד שקל, הגיעה ממס רווחי ההון ששילמו בני משפחת סגול, בעלי השליטה הישראלים בכתר פלסטיק שמכרו את החברה ביולי 2016 לקרן ההשקעות BC Partners בסכום של 1.4 מיליארד דולר.

שתי העסקאות האלה ממחישות לנו שתי עובדות ידועות. הראשונה, גובה הכנסות המדינה בעסקת מכירת שליטה אינו נקבע רק על-פי היקף העסקה. במונחים כספיים עסקת מובילאיי הייתה גדולה מעסקת כתר פי 11 אבל תקבולי המס ששולמו תמורתה למדינה היו גבוהים פי 3.4 בלבד. הסיבה העיקרית לכך היא שבכתר פלסטיק החזיקו בעלי המניות הישראלים האחים סגול במלוא השליטה בחברה בעוד שבמובילאיי הייתה לבעלי המניות שליטה חלקית. העובדה השנייה היא שהמס משולם בדרך-כלל כחצי שנה לאחר חתימת העסקה - ולפיכך ההכנסות מעסקת סודה סטרים אינן צפויות להגיע לפני 2019, כך שאינן מסייעות לכחלון לסגור את התקציב הנוכחי. 

האקזיטים הגדולים של המשק הישראלי
 האקזיטים הגדולים של המשק הישראלי

עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל קבוצת המסים ש. הורוביץ ושות', מסביר מדוע העסקה שבמסגרתה עוברים מעל 3 מיליארד דולר לידי בעלי מניות סודהסטרים, לא תעשיר יותר את קופת המדינה ביותר ממיליארד שקלים להערכתו. "ככלל שני הגופים הזרים שהנם בעלי עניין (14.6%) בחברה יהיו פטורים ממס.

"בעלי המניות הישראלים שהם תושבי ישראל, אשר לצורכי מס ישלמו 25% בתוספת מס יסף של 3%. מי שהוא תושב ישראל, כמו ריצ' האנטר, שהיה מנכ"ל שופרסל, ידרש לשלם 25% + 3%. הדירקטורים והמנכ"לים, ככל שהם תושבי ישראל, מחזיקים יחד פחות מאחוז (0.90%). אם הם במסגרת תכנית אופציות לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, הם ידרשו לשלם 25%. עיקר האחזקות - מעל 80% - בידי הציבור - ואין לנו דרך לדעת את ההתפלגות שלהם מבחינת מקום מגורים, אך ככלל - תושבי חוץ יש להניח שיהיו פטורים ממס, מוסדיים - קרנות פנסיה גמל והשתלמות פטורים ממס ותושבי ישראל - ישלמו מס של 25% פלוס 3% מס יסף לבעל מניות שהכנסתו השנתית עולה על כ-640 אלפי שקלים ב-2018".

ככלל, מסביר עו"ד נוימן, בעסקאות מהסוג הזה רשות המסים נדרשת על ידי הקונה - במקרה הזה "פפסיקו" - להוציא רולינג להסדרת הניכוי מס במקור. "השיטה עובדת בדרך כלל באופן שממונה paying agent שאחראי להסדרת תשלום המס בדרך של ניכוי מס במקור. בהקשר זה כל בעלי המניות שהם תושבי חוץ חותמים על טפסים מובנים שעל גביהם הם מצהירים על תושבות זרה והעדר סממנים של תושבות ישראלית (למשל, לגבי יחידים ששוהים מעל 183 ימים מחוץ לישראל וכו') ואז הם מקבלים את תמורת המניות שלהם ללא ניכוי מס במקור. בעלי המניות שלא יצהירו על תושבות חוץ יהיו כפופים לניכוי מס במקור של 25-30% אלא אם ימציאו אישור מרשות המיסים על פטור מניכוי מס במקור ואז ישלמו את המס עצמאית".

בנסיבות, מסביר נוימן, סכום המס יהיה קרוב למיליארד שקל. "בחישוב שלי הנחתי שכל 40% בעלי המניות שהם לא מוסדיים ישראלים וכל התמורה היא רווח, אך יש להניח שיש להם בסיס רכישה, כך שאם כולם קנו את המניות בשנת 2015 כשהיא החלה להיסחר בתל אביב, ועשו פי 6 על הכסף, אז זה אנחנו מגיעים למיליארד שקל (יש להניח שחלק גם קנו במחירים יותר גבוהים והרווח שלהם צנוע יותר)".

רו"ח בני יונה, ממשרד ברכה ושות' ומי שניהל עד לאחרונה את מחלקת שוק ההון ברשות המסים, מעריך את הסכום מעט גבוה יותר, על סך של כ-1.2 מיליארד שקל, היות ונקודת המוצא שלו בנוגע לכמות המחזיקים הישראלים שונה. "נקודת ההנחה היא שיש 60% ישראלים חייבים, אשר המס ינוכה מהם באמצעות חברי הבורסה, 40% זרים שפטורים ממס ו-85% רווח משוקלל - והגענו לכ-1.2 מיליארד שקל מס.

"לכך נוסיף את המיסוי על האופציות לעובדים, שיעמוד על כ-80 מיליון שקל מס. בשורה התחתונה המס יהיה במרווח בין 1 ל-1.2 מיליארד שקל".

נזכיר כי משה כחלון מתמודד השנה לראשונה בקדנציה שלו כשר אוצר עם אפשרות ממשית שהגירעון התקציבי יחרוג מהיעד שקבעה הממשלה ויחצה את קו ה-3%. אחרי שלוש שנים רצופות שבהן "הכלכלנים טעו" והגירעון בפועל היה נמוך בהרבה מהיעד שנקבע, נדמה שהמזל של כחלון מתחיל להתהפך: לפי תחזית מעודכנת שפרסם אתמול אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, הגירעון יעלה עד סוף השנה ל-3.3% תוצר. גרינפלד מצא, שהכנסות המדינה ממסים השנה יהיו נמוכות בעד 2 מיליארד שקל מהתחזית והבעיה המטרידה לא פחות: הזינוק בהוצאות שעשוי להביא אותן לרמה הגבוהה ב-2 עד 3 מיליארד שקל מהתחזית - וזה עוד לפני כל ההוצאות הנוספות לביטחון, לתוספות שכר לשוטרים וכל היתר (שכנראה יידחו ל-2019). אלה בשורות רעות עבור ישראל שעדיין ממתינה להעלאת דירוג האשראי שלה על-ידי שתי סוכנויות דירוג בינלאומיות (בינתיים רק S&P העלתה דירוג). החשש העיקרי הוא מפני הוא עלייה ביחס החוב של המדינה, לראשונה בעשור הנוכחי, מהלך שעשוי להביא לא רק לעיכוב בהעלאת הדירוג אלא אף להורדת דירוג.

המספרים שמאחורי האקזיט של סודהסטרים:

כמות מניות: 22,642,325

תמורה למניה: 144

תמורה כוללת: 3,260,494,800

רווח משוקלל: 85%

רווח למס: 2,771,420,580

אחוז ציבור: 85%

רווח לציבור: 2,355,707,493

ישראלים חייבים: 60%

רווח חייב במס: 1,413,424,496

אחוז המס: 25%

מס לשלם: 353,356,124

שער דולר (פחות עמלות): 3.5 שקל

מס לגביה: 1,236,746,434

אופציות לעובדים: 377,026+326,325=703,421