המשטרה מתעכבת בהשבת רכוש תפוס למרות הוראת ביהמ"ש

המשטרה לא מפיקה לקחים וממשיכה ברצף כשלים בהתנהלותה בזירת תפיסות הרכוש של חשודים בפלילים: המשטרה מעכבת למעלה מחודש העברת כספים של חשוד בפרשת סחר בזהב בחזרה לידיו. זאת, חרף שתי החלטות של בית המשפט המורה למדינה להעביר את הכספים לאלתר לצורכי מחייתו הבסיסית ולטיפול בבנו הפצוע ובתינוק רך בשנים. לטענת המדינה, העברת כספים מהמדינה לחשוד הוא תהליך ממושך, והוא צפוי לקרות רק לאחר שנציגי משרד המשפטים יחזרו מהשתלמות באילת. האם בית המשפט יקבל את התירוצים של המשטרה?

רק בשבוע שעבר דיווחנו כאן על מקרה שבו הורה שופט השלום בראשון-לציון, גיא אבנון, על שחרור כל רכושו של חשוד בפרשת נתיבי ישראל בשווי מיליוני שקלים. זאת, לאחר שהמדינה לא העבירה לידיו סך של 200 אלף שקל שבית המשפט הורה לשחרר לצורך מחייתו (המדינה מערערת על החלטה זו); וכעת נראה שהמנגינה חוזרת בפרשה אחרת - פרשת הסחר בזהב מתחומי יהודה ושומרון לישראל. במסגרת הפרשה מעכבת המשטרה שחרור כספים לחשוד ולרעייתו מתוך סך הכספים שנתפסו. וזאת, ללא סיבה נראית לעין ולמרות שתי החלטות של בית המשפט להעביר לידי בני הזוג את הכספים. המקרה הזה מעלה שוב אל קדמת הבמה את השאלה החוזרת ונשנית - האם כשלים של המדינה בהליכי תפיסת רכוש מצדיקים את שחרורו של כל הרכוש שנתפס אצל חשוד בפלילים?

על השאלה הזו יידרש להשיב כעת גם שופט השלום בירושלים, שאול גבאי ריכטר, לאחר ששלשום (ג') הגישו בעל ואישה בקשה לשחרר כל רכושם שנתפס על-ידי המשטרה בשווי 2.7 מיליון שקל, במסגרת פרשת החשד להברחת הזהב מתחומי יהודה ושומרון לישראל. וזאת, לאור כשלי המשטרה והפרת החלטות בית המשפט לשחרור סך של 50 אלף שקל מהכספים שנתפסו לצורך מחייתם של בני הזוג. בבקשה לשחרור כל הרכוש - שהוגשה באמצעות עורכי הדין שחר חצרוני ושילה ענבר טוענים בני הזוג כי המשטרה עושה דין לעצמה, ומעכבת שלא כדין כספים השייכים להם ואשר שוחררו מזמן, ובכך מפרה החלטות של בית המשפט ברגל גסה.

קיזוז חשבוניות מס פיקטיביות

רשאית הפרשה עם מעצרו של חנוך פרוינד, במסגרת מבצע מעצרים רחב-היקף של שורת חשודים שעסקו לפי החשד בסחר בזהב מתחומי יהודה ושומרון לישראל ובחשד להלבנת הון והעלמת מסים בשווי של למעלה מחצי מיליארד שקלים. למעצרים קדמה חקירה סמויה של המשטרה ורשות ברשות המסים, שבמסגרתה עלה כי סוחרי זהב מישראל היו רוכשים זהב מסוחרים מרמאללה, מעבדים אותו במפעלים, יוצרים תכשיטים ובסיום התהליך היו מייצאים את הזהב לחו"ל.

על-פי החשד, במסגרת התארגנות ושיתוף פעולה בין מספר גורמים בוצעה הונאת מע"מ נגד המדינה באמצעות עסקאות סיבוביות. מבקשות המעצר של החשודים בפרשה עלה כי בתקופה של כשנתיים הצליחה התארגנות זו להבריח לשטח ישראל אלפי ק"ג של זהב, תוך שימוש במארג של קיזוז חשבוניות מס פיקטיביות. זאת, על-מנת להכשיר את כניסת הזהב ולאחר מכן את יצוא הזהב המוברח לחו"ל תוך מע"מ בשיעור 0, ובכך להרוויח את ההפרש בין קיזוז החשבוניות הפיקטיביות לבין היצוא במע"מ בשיעור 0. במסגרת החיפושים שנערכו בבתי החשודים ועסקיהם נתפסו מסמכי הנהלת חשבונות, זהב, תכשיטים, כספות וכן חומרי מחשב.

לחנוך פרוינד מיוחסות עבירות על חוק מע"מ בקשר לשימוש בחשבוניות פיקטיביות, עבירות מס הכנסה וכן הלבנת הון. לטענת המשטרה והפרקליטות, פרוינד העלים הכנסות בהיקף מאות מיליונים, ששווי המס בגינן עומד על סך של 76 מיליון שקל. במסגרת חקירתו נתפס כל הרכוש שלו ושל רעייתו בשווי כ-2.7 מיליון שקל.

טרטור החשודים בין הרשויות

במהלך החודשים שלאחר המעצר, ביקשו בני הזוג לשחרר לידם חלק מרכושם שנתפס לצורכי מחייתם. לפני חודש, ב-17 בספטמבר, נתן בית משפט השלום בירושלים החלטה שלפיה על המשטרה לשחרר לידי בני הזוג סכום של 50 אלף שקל מהחשבונות התפוסים שלהם, וזאת כדי שישמש כאמצעי מחיה. בית המשפט נעתר באותו מועד לבקשת המשטרה לעכב את ביצוע ההחלטה לצורך הגשת ערר על ההחלטה, וקבע כי אם לא יוגש הערר ישוחררו הכספים לאלתר. ערר כזה לא הוגש, ולמרות זאת לא שוחרר הכסף.

לטענת בני הזוג פרוינד, פנו באי-כוחם מספר פעמים לנציגי היחידה החוקרת ואף לנציגי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, ונאמר להם כי העניין מצוי בטיפול - אך לא נמסרה להם כל סיבה עניינית לעיכוב. בחלוף זמן נוסף, לפני כשבוע, פנו בני הזוג לבית המשפט בבקשה דחופה למתן הוראות, על-מנת שיורה למשטרה לשחרר את הכסף לאלתר - ובית המשפט נעתר לבקשה בהחלטה שנתן במוצ"ש נתן במסגרתה נקבע "שחרור הכספים יבוצע לאלתר וללא עיכובים".

בני הזוג פרוינד טוענים כי למרות ההחלטה הנוספת, לא הועברו 50 אלף השקלים לחשבונותיהם. בבקשתם לשחרור כל רכושם מגוללים בני הזוג כיצד הרשויות טרטרו אותם ביניהן, אך לא נתנו להם מענה אמתי. לפי הבקשה, נציגי היחידה החוקרת גלגלו את האחריות לאפוטרופוס הכללי וטענו כי הטיפול בשחרור התפוסים בידיהם. אולם, בפנייה לנציגה המטפלת ביחידת החילוט באפוטרופוס הכללי, עו"ד מירי לוי-קדישמן, נמסר לבאי-כוח בני הזוג כי ההוראה לשחרור הכספים ניתנה על-ידה ב-3 באוקטובר, וכי כל עובדי היחידה מצויים בהשתלמות באילת, ועל כן אין למי לפנות לבירור העניין.

בהמשך לכך, לפני יומיים, הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם היחידה החוקרת (תגובה למתן הוראות לשחרור כספים), שבמסגרתה נמסר כי: "שחרור כספים מידי האפוטרופוס הכללי כרוך בכ-21 ימי עסקים, וזאת מאחר שההחלטה הסופית להעברת הכספים חייבת לעבור תהליך של החתמה של מספר גורמים במשרד המשפטים".

" פגיעה קשה בזכויות החשודים "

בעקבות הודעה זו, הוגשה בקשתם של בני הזוג לשחרור כל רכושם לאלתר ולא רק את הסכום של 50 אלף השקלים. לטענתם, משמעות הודעת המשטרה היא כי הכספים שאמורים להגיע לידם לא צפויים להיכנס לחשבונותיהם אלא בראשית חודש נובמבר (זאת במקרה הטוב, נוכח שהותם של כל עובדי משרד המשפטים באילת במהלך חלק מימי העסקים במסגרתם עליהם לטפל בשחרור הכספים). זאת, כאשר ההחלטה על שחרורם היא מיום 17 בספטמבר. "מצב זה הוא בלתי נסבל ובלתי מתקבל על הדעת", נכתב בבקשת בני הזוג. "תמוה, מדוע בעידן שבו ניתן להעביר כספים מחשבון לחשבון בלחיצת כפתור, נדרשים 21 ימי עסקים להעברת הכספים התפוסים מחשבונות המדינה לחשבונות בני הזוג".

בני הזוג מעלים תהייה נוספת והיא "מדוע נדרשים לשחרור הכספים אישורים של מספר גורמים רמי דרג במשרד המשפטים, כאשר ההחלטה לשחרור הכספים באופן מיידי, ניתנה על-ידי בית משפט בישראל, וכאשר פרקליטות המדינה, המהווה מחלקה נכבדה במשרד המשפטים, החליטה שלא לערור עליה. האם גורמים אלה רואים עצמם כערכאת ערר על בית המשפט וצריכים לאשרר את החלטותיו על-מנת שאלה יבוצעו?". בני הזוג מזכירים עוד כי כאשר תפסה המשטרה את הכספים והרכוש של החשודים, היא "ידעה לפעול ללא דיחוי ולא נדרשו לה לשם כך ימים ושבועות של החתמות ואישורים".

לטענת בני הזוג, התנהלות המשטרה מהווה בזיון של החלטת בית המשפט, ופוגעת קשות בזכויות החשודים ובכבודם". עוד נטען בבקשה כי בני הזוג מטופלים בבנו הפצוע קשה של חנוך פרוינד, ובתינוקת שזה עתה נולדה, כל רכושם תפוס קרוב לשנה, ומצוקתם קשה מנשוא. "הכסף שוחרר עבורם (ע"י בית המשפט - א' ל"ו) כאמצעי מחיה סבירים, מטעמים הומניטריים. כל זאת בעוד נציגי משרד המשפטים האמורים לחתום על ההחלטה, לשיטתם, משתלמים באילת ואינם יכולים להתפנות לטיפול בעניין", נכתב בבקשה.

בנסיבות, מבקשים בני הזוג את שחרורו של כל הרכוש, ובנוסף מתבקש בית המשפט להטיל על המשטרה קנס בגין בזיון בית המשפט, ולחייבה בריבית פיגורים על כל יום של המשך החזקתה ברכוש שלא כדין.

***חזקת החפות: חנוך פרויד הנו חף מפשע כל עוד לא הורשע בעבירה בדין. החקירה בעניינו טרם הסתיימה, לא הוגש כנגדו כתב אישום, ולכן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. 

משרד המשפטים: "השבת כספים אינה עניין של 'לחיצת כפתור'"

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "במסגרת חקירה שמתנהלת נגד חנוך פרוינד, בין היתר, בחשד לביצוע עבירות של הלבנת הון, בית המשפט קבע ב-17 בספטמבר שיש לשחרר סך של 50 אלף שקל מהכספים התפוסים והורה על עיכוב ביצוע ההחלטה עד ל-3 באוקטובר. לאור החלטת גורמי האכיפה שלא להגיש ערר, הודיעה המשטרה ליחידת החילוט באפוטרופוס הכללי ביום 3 באוקטובר כי יש לפעול להשבת הכספים התפוסים, בהתאם להחלטה. בו ביום פעלה יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי בהתאם לנהליה להשבת הכספים.

"ככלל, הטיפול בהשבת כספים בהתאם להחלטות בית המשפט וגורמי האכיפה מתבצע בתוך 21 ימי עסקים ממועד קבלת ההחלטה/ההוראה לשחרור והאסמכתאות הנדרשות. השבת הכספים אינה עניין של 'לחיצת כפתור' והיא כרוכה במעבר קפדני על תיק החילוט ביחידת החילוט והמצאת מלוא המסמכים הרלוונטיים להשבת הכספים.

"יודגש כי יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי רואה חשיבות רבה בהשבת כספים מהר ככל הניתן נאותות הרישום הכספי, ממשקי העברה והתאמת מידע פיננסי של הרשויות והיחידות הפועלות בשיתוף פעולה בתהליכים נשוא תגובה זו. למותר לציין כי במקרים בהם קיימת דחיפות בהשבת הכספים פועל האפוטרופוס הכללי לקיצור לוחות הזמנים לביצוע התשלום". 

האם בית המשפט יציב תמרור עצור בפני המשטרה?

השאלה האם כשלים בהתנהלות המשטרה והפרקליטות בהליכי תפיסת הרכוש אמורים להוביל לשחרור רכוש של חשודים, מעסיקה את בתי המשפט רבות בעת האחרונה. אחד המקרים היותר מפורסמים שנדונו לאחרונה היה הדיון בעניינם של בני הזוג אלוביץ. בית המשפט העליון הורה לאחרונה להחזיר לידיהם את התכשיטים בשווי 600 אלף שקל שנלקחו מביתם בעת החיפושים שבוצעו במסגרת חקירת פרשת בזק (תיק 4000), ובהם טבעות הנישואים שהוסרו מאצבעותיהם של בני הזוג ועגילים שהוסרו מאזניה של איריס.

זאת, לאחר שקבע כי למשטרה אסור היה לתפוס את חפצי האמנות והתכשיטים של בני הזוג ללא צו חיפוש ותפיסה. סנגוריהם של בני הזוג, עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, טענו עוד בבית משפט השלום כי התפיסה לא חוקית - אך רק כשהגיעו לעליון, העבירה הערכאה הגבוהה למשטרה את המסר כי היא אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה במסגרת הליכי תפיסת רכוש. השופט יצחק עמית מתח בהחלטתו ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה, ועל כך שהשוטרים נטלו על דעת עצמם מבית האלוביצים רכוש שלא צוין בצו התפיסה שהוציא בית המשפט.

מקרה נוסף התלוי ועומד בימים אלה במסגרת ערעור הנדון בבית המשפט המחוזי, עוסק באותה שאלה. זאת, לאחר שבית משפט השלום הורה לשחרר רכוש בשווי מיליוני שקלים של אחד החשודים בפרשת השחיתות והשוחד לכאורה בנתיבי ישראל, בעקבות עיכוב שחרור של 200 אלף שקל לידיו מהמשטרה.

לפני מספר ימים הגישה המדינה ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, במסגרתו הודתה בכך שכשלה כשלא העבירה לחשוד את הכסף, ואף הוסיפה כי המשטרה ערכה תחקיר והוסקו מסקנות על-מנת לשפר את דרכי העבודה במטרה למנוע הישנות תקלות דומות. ואולם, בכל מקרה, טוענת המדינה, תקלות אלה אינן מצדיקות את שחרור הרכוש. הסנגור של החשוד, עו"ד ציון סהראי, חולק על עמדה זו - וכעת בית המשפט אמור להכריע בין הגישות.

בכל מקרה "התחקיר" שנערך על העיכוב בהעברת הכסף לא עזר ככל הנראה לבני הזוג פרוינד, שכספם מעוכב כיום בידי המשטרה.

הטענות העולות מריבוי המקרים בהם המשטרה מעכבת שחרור תפוס הנן כי המשטרה מתנהלת בבריונות כלפי חשודים, לא מכבדת החלטות של בית המשפט, עושה דין לעצמה וכן מטעה את בית המשפט. זאת, לאחר שבמקרים אחרים הצהירה כי היא תתקן את הליקויים בהעברת הכספים לחשודים.

להכרעות אלה - בעניין רכושו של החשוד בפרשת השחיתות לכאורה בנתיבי ישראל ובפרשת הסחר בזהב - עשויות להיות השפעות רוחב דרמטיות על הליכי תפיסה רבים המתקיימים בימים אלה וכן על הדיון בבקשות רבות של המדינה להאריך צווים לתפיסת רכוש של חשודים.

השאלה הנשאלת כעת היא האם בית המשפט ישים תמרור עצור בפני המשטרה בהליכי התפיסה ויבהיר כי לא יקבל כשלים בהתנהלות מול החשודים ואי יישום החלטות בית המשפט במועד, ועל כן ישחרר את רכוש החשודים או שהכשלים האמורים יסומנו כטכניים והרכוש יישאר בידי המשטרה.