מכרו בזול, קנו ביוקר: הסכומים וסימני השאלה מאחורי המהלך המפתיע של NSO השנויה במחלוקת

בסוף השבוע הודיעה חברת הסייבר NSO ששני היזמים שהקימו אותה ירכשו מחצית ממניות השליטה בה • הם צפויים להשקיע כ-50 מיליון דולר כל אחד לרכישת מניותיהם בחזרה, אחרי שב-2014 כשמכרו את השליטה קיבלו כ-30 מיליון דולר במזומן כל אחד • האם זה משתלם להם?

הנהלת NSO ומייסדיה / צילום: בני סהר
הנהלת NSO ומייסדיה / צילום: בני סהר

לא בכל יום רוכשים מייסדי חברה, שכבר עשו אקזיט את מניותיהם בחזרה. כשזה קורה בחברת סייבר מסתורית ומעוררת מחלוקת, זה הופך לסיפור מעניין שבעתיים.

ביום חמישי האחרון דיווחה חברת NSO כי שני היזמים שהקימו אותה - עמרי לביא ושלו חוליו (38) ירכשו מחצית ממניות השליטה בחברה שייסדו מידי קרן ההשקעות פרנסיסקו פרטנרס. במסגרת העסקה קרן ההשקעות האירופית נובלפינה תרכוש מחצית מהמניות, לביא וחוליו במחצית השנייה.

האם העסקה משתלמת פיננסית עבורם? מבדיקת "גלובס" עולה כי עמרי לביא ושלו חוליו, חברי ילדות ויזמים סדרתיים שהקימו את NSO בשנת 2010 ומכרו את השליטה לפרנסיסקו פרטנרס ב-2014 לפי שווי של 180 מיליון דולר נשארו בעסקה ההיא עם 15% מהמניות כל אחד. כלומר, "האקזיט" הקודם הניב להם הכנסה של כ-25-30 מיליון דולר כל אחד, במזומן.

מאז 2014 דוללו מניות השניים ולעסקה הנוכחית הם הגיעו עם אחזקה של 10% כל אחד. לפי מקורבים לחברה, NSO חילקה דיווידנד בהיקף של 230 מיליון דולר ב-2017, כך שניתן להעריך שהשניים קיבלו 25 מיליון דולר נוספים. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהשניים מכרו מניות נוספות לאורך התקופה הרי שניתן להעריך כי התמורה הכוללת שהניבו להם האחזקות בחברת הסייבר מאז הקמתה עומדת על כ-80 מיליון דולר.

בעסקה הנוכחית הם צפויים להשקיע כ-50 מיליון דולר כל אחד לרכישת מניותיהם בחזרה (בין היתר באמצעות הלוואה). כך שישקיעו בחזרה בחברה למעלה ממחצית מהסכום שהיא הניבה להם עד כה.

מה עומד מאחורי הימור בסדרי גודל כאלו? קשה להעריך, ודאי בסיטואציה שבה שמה של החברה נקשר לא פעם בהצעות רכישה רבות שהיא מקבלת מחד ובפרשות עלומות ומעוררות מחלוקת מאידך. יחד עם זאת, ההיסטוריה העסקית של לביא וחוליו מלמדת כי הם בכל זאת יודעים דבר או שניים על יזמות.

את הסטארט-אפ הראשון של עמרי לביא ושלו חוליו, מדיה אנד, הקימו השניים ב-2007, כשהיו בני 26 בלבד, והוא עסק בפרסום סמוי בוידיאו. המשקיעה בסטארט-אפ הזה הייתה קרן ג'נסיס עם אדי שלו, שהשקיע בכל שלוש המיזמים שלהם. בתוך כשנה, השניים המשיכו למיזם הבא וכך ב-2008 קמה חברת קומיוניטייק. החברה פיתחה טכנולוגיה המאפשרת תמיכה מרחוק במכשירים ניידים, בצורה של השתלטות הטכנאי על המכשיר, מה שחוסך ריצות לתחנות שירות.

דרך יכולות ההשתלטות מרחוק של קומיוניטייק, עלה הרעיון להשתלט על מכשירים גם בלי רשות, ככלי שעשוי לשרת גורמים בטחוניים בישראל. המערכת שפותחה מסוגלת, על סמך מספר טלפון בלבד, להגיע למכשיר של אדם ולהאזין לו, לראות את כל שיחותיו, מסריו, המיילים שלו ופעילותו ברשתות חברתיות - מבלי שיהיה צורך ליידע את החברה הסלולרית או לעבור דרך השרתים שלה. כך נולדה פגאסוס, תוכנת הדגל של NSO , והחברה יצאה לדרך ב-2010.

6 שנים חלפו מהעסקה המשמעותית הראשונה שביצעו עם ממשלת מקסיקו ב-2011 ועד שנחשף כי התוכנה שמכרו לממשלה כלל לא שימשה למלחמה בקרטלים אלא לריגול אחר מתנגדי משטר ועיתונאים ברחבי העולם.

מאז, שמה של NSO עולה בדוחות של ארגוני זכויות ובדיווחים בקשר לפרשיות שונות, הכוללות ריגול אחרי מתנגדי משטרים אפלים. לאחרונה, פורסם כי התוכנה שימשה לריגול אחר העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י, וכי היא תרמה להחלטה לחסלו.

יש לומר כי NSO וגם חוליו ולביא בעצמם, הכחישו כל מעורבות של החברה בפרשייות מסוג זה, וטענו פעם אחר פעם כי החבר המייצרת סייבר התקפי לצרכים בטחוניים בלבד.

במקביל לכל הפרשות הללו, השניים אף הקימו סטארט-אפ בשם קיימרה, הפועל מאז 2013 ומספק מערכת הגנת סייבר לטלפונים ניידים, המגנה מפני ניסיונות חדירה, ובעיקר נגד תוכנות זדוניות וריגול תעשייתי. במידה מסויימת, ניתן להגיד שקיימרה הוקמה כהגנה מפני פגאסוס של NSO .

בנובמבר 2018 פורסם כי NSO שוקלת לרכוש את וחברת מודיעין הסייבר הממד החמישי, שהיו"ר שלה היה בני גנץ. אך העסקה לא יצאה אל הפועל והמימד החמישי התרסקה בגלל בעיות עם המשקיע הבולט שלה, אוליגרך שהסתבך עם הממשל האמריקאי.