קסטרו / צילום: איל יצהר
חברת קסטרו השלימה בחודש אוגוסט אשתקד את העסקה המשמעותית בחייה העסקיים - מיזוג בין שווים עם פעילות קבוצת הודיס, הכוללת גם את המותגים אורבניקה, קרולינה למקה וטופ טן. אך מאז שהושלם מיזוג האופנה ועד היום הציגה החברה המאוחדת דוח כספי חלש, ומנייתה נשחקת בחדות.
שווי החברה הנוכחי של קסטרו , 570 מיליון שקל, לאחר צניחה של 35% במחיר המניה מסוף אוגוסט, רחוק מלבטא את הרווחיות הפוטנציאלית הקיימת בניהול של מגוון מותגי אופנה המוכרים בכ-1.8 מיליארד שקל בשנה, והוא מבטא בעיקר פסימיות ביחס לאופק העסקי של החברה הממוזגת.
אין ספק כי פריחת הסחר האלקטרוני, האפשרות לכניסה והרחבת פעילות של מותגים גלובליים, לצד רפורמת השמיים הפתוחים, הם אתגרי ענק לתעשיית האופנה הישראלית. ואולם חברות מקומיות גדולות ולא ממונפות אשר יתאימו עצמן לאבולוציה הענפית, יוכלו להגיע להישגים נאים גם בעתיד. לפיכך הייתי נמנע מלהספיד את קסטרו - הגם שדי ברור כי הרבעונים הבאים יהיו מאתגרים.
האתגר המרכזי של קסטרו הוא החזרת הפעילות המסורתית בתחום האופנה לצמיחה, תוך שיקום הרווחיות של פעילות זו. המותג קסטרו מייצר בשנים האחרונות קצב מכירות של כמיליארד שקל בשנה, ואולם הוא מאבד מומנטום בקרב קהלים רבים וחשובים. למרות היחלשותו, מדובר במותג שעדיין מצליח להוציא מכיסו של הישראלי הממוצע כ-6-7 שקלים מתוך כל 100 שקל שהוא מוציא על הלבשה. מכאן שהגנה על רמת ההכנסות מן המותג הוותיק אינה משימה קלה.
המותג קסטרו מצוי בימים אלה בעיצומם של תהליכים עסקיים קריטיים המיועדים לאפשר לו להתמודד עם האתגרים העסקיים המגוונים. המאמץ להפחתת עלויות שכר הדירה, בשילוב עדכון הקו העיצובי של מוצרי החברה ושינוי המבנה הפיזי של סניפי הרשת, המתבטא בהגדלת חנויות ותכנון מחודש ועדכני של רצפת החנויות - אמורים להוות את המענה האסטרטגי של החברה לאתגרי השוק.
ללא גידול במכירות על גבי התשתית הקיימת, תתקשה קסטרו לשקם את רווחיותה בתחום, גם אם תגיע להישגים לא מבוטלים בכל האמור במאמצי ההתייעלות.
למול הנסיגה בביצועים העסקיים בפעילויות האופנה אשר מוזגו לחברה, ובחלק מן המקרים גם ואקום ניהולי, אין ספק כי נקודת האור של החברה נכון להיום היא פעילות המשקפיים קרולינה למקה.
החלטת בעלי המניות להרחיב את פעילות קרולינה למקה לארה"ב באמצעות חבירה לאושיית הרשת ומותג-העל קים קרדשיאן, היא מהלך עם חזון גדול אשר לצידו גם סיכונים גדולים. מעטים מותגי האופנה הישראליים שכבשו נתח בשוק האמריקאי, כך שכל תוכנית עסקית להגיע להישגים מהותיים בשוק סופר-אטרקטיבי ותחרותי זה, יש לבחון בשבעים עיניים. היה והיוזמה הבינלאומית של קרולינה למקה תצליח, הרי שבעלי המניות של קסטרו עשו את עסקת חייהם. אולם כישלון יעלה לבעלי המניות עשרות מיליוני שקלים, ולא פחות חשוב - באובדן תשומת-לב ניהולית רבה.
מתנהלת כחברה פרטית שלא זוכרת למה נרשמה לבורסה
עסקת החלפת המניות בין בעלי המניות בקסטרו לבעלי המניות של קבוצת הודיס, במסגרתה החליפו "סוס" ב"חמור", ממחישה את היתרונות של היות קסטרו ציבורית, שכן היא לא דרשה הזרמת כסף לביצוע העסקה. הנקודה היא שמלבד אותה עסקה, מתנהלת קסטרו זה תקופה כחברה פרטית אשר נקלעה בימים רחוקים לבורסה לניירות ערך ולא בחרה כיצד להשמיש פלטפורמה ציבורית זו.
החברה אינה מגייסת הון וחוב מן הציבור, והיא נשענת על מקורות פנימיים ומערכת בנקאית למימון פעילותה. לחברה אין כיסוי אנליטי, היא אינה מקיימת דיאלוג סדור עם שוק ההון ואפילו אינה מפרסמת מצגת עסקית. במציאות שכזו, קסטרו בעיקר סוחבת על גבה גיבנת של שקיפות הנגזרת מפרסום הדוחות הכספיים ועלויות של חברה ציבורית, ואינה נהנית מן האפסייד שנלווה לכך.
אם כך, ביצוע הצעת רכש מלאה למניית החברה היא אופציה מתבקשת, אשר תנצל את השפל במחיר המניה, תשים קץ לשימוש החסר בפלטפורמה הציבורית ותאפשר לה להתמקד בבניית "קסטרו החדשה", שלא תחת אור הזרקורים הבורסאי שמודד את החברה על בסיס רבעוני.
היה והחזון העדכני של החברה יקבל ביטוי בתוצאות עסקיות משופרות, תוכל קסטרו, אולי בדומה לחברת ליווי'ס האמריקאית שהנפיקה לאחרונה את מניותיה לציבור בארה"ב וזכתה להצלחה רבה, לבצע קאמבק בורסאי.
הכותב הוא האסטרטג הראשי של איילון בית השקעות. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם