מרגישים שהמחירים מזנקים ויוקר המחיה רק עולה? זה בעיקר נדמה לכם

אם היה בשנים האחרונות מהפך כלכלי כלשהו בישראל, הוא קרה בתחום האינפלציה. עד שנת 2013, ישראל הייתה די דומה למדינות המפותחות האחרות. בין השנים 2009 ועד סוף 2013, האינפלציה המצטברת בישראל הייתה 12.8%, דומה מאוד לארה"ב, אירופה ואוסטרליה. אולם, בין השנים 2019-2014 (עד המדד האחרון), האינפלציה המצטברת בישראל הייתה 0.6% בלבד, הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות. בתקופה זו, באירופה, הנמצאת במצב כלכלי קשה הרבה יותר מישראל, נרשמה אינפלציה של 5.7% ובארה"ב 9.7%. אפילו בשווייץ וביפן, המדינות הנחשבות לבעלות אינפלציה נמוכה, נרשמה אינפלציה גבוהה יותר מאשר בישראל.

בדרך-כלל, מסבירים את השינוי בעוצמת האינפלציה במחאה החברתית שהתרחשה בשנת 2011, אשר הניעה תהליכים רבים בהובלת הממשלה להגברת התחרות והוזלת יוקר המחיה.

נציין פרט מעניין: בתקופה הראשונה, עד 2013, האינפלציה במדד המחירים לחמישון התחתון של משקי-בית מבחינת הכנסה, עלתה יותר מאשר לחמישון העליון (14% לעומת 11.8%). לעומת זאת, מאז 2014 דווקא האינפלציה לחמישון העליון עלתה יותר.

אילו סעיפים במדד המחירים תרמו באופן מיוחד למהפך?

הסעיפים העיקריים שהשפיעו כוללים את התחבורה והתקשורת, שבין 2013-2009 תרמו כ-1.7% לאינפלציה הכוללת, ומאז ועד היום תרומתם הייתה דווקא שלילית, בגובה של 1.3% (3%- לאינפלציה). סעיף הדיור עבר מתרומה לגידול ב-5.2% ל-3% בלבד, המזון עבר מהשפעה של עלייה ב-1.8% לירידה של 0.4%, וסעיף אחזקת דירה מ-1.6% ל-0.3%-. למעשה, הסעיפים העיקריים שתרומתם לעליית האינפלציה לא ירדה מאז 2013, היו ריהוט וציוד לבית (תרם את אותה תרומה שלילית בין שתי התקופות, ללא שינוי משמעותי) וחינוך. בכל יתר הסעיפים, עליות מחירים התמתנו, או אף הפכו לירידות מחירים.

ממצאים אלה נוגדים את התחושה של רבים שטוענים שהמחירים מזנקים ויוקר המחיה רק עולה. אם נשים בצד תיאוריות קונספירציה למיניהן, שטוענות שהמדינה בכוונה "משחקת" עם המדידות ועם הנתונים כדי להציג אינפלציה נמוכה, התמונה די ברורה. המשק הישראלי עבר שינוי. הסיבות העיקריות שגרמו לכך הן כדלקמן:

1. השקל התחזק? באמת?

השקל התחזק בשנים האחרונות, ונהוג לחשוב שהוא זה שתרם לירידה בסביבת האינפלציה. אולם הנתונים לא כל-כך תומכים בזה. השקל היה תנודתי מאוד. אם בוחנים את השינוי בין שער החליפין הממוצע בשנת 2013 לעומת הממוצע של שנת 2008, השקל התחזק בתקופה זו ב-1%.

גם הממוצע של שערי החליפין בשניים עשר החודשים האחרונים לעומת הממוצע של 2013 משקף התחזקות השקל באותו שיעור של כ-1%. כך שבסך-הכול, השפעת שערי החליפין על האינפלציה לא כל-כך השתנתה בין שתי התקופות, ובסך-הכול לא הייתה כל-כך משמעותית.

 שינוי ברכיבים השונים מדד המחירים / אינפוגרפיק: איל יצהר, גלובס

2. גם הממשלה לא ממש מייקרת

המחירים הישירים שנקבעים על-ידי הממשלה עברו שינוי גדול. סעיף החשמל, גז ומים עלה בין השנים 2008 ל-2013 ב-25%, אך בין 2013 עד היום הוא ירד ב-12.9%.

הארנונה המשיכה להתייקר גם בשנים האחרונות, אך בשיעור מתון יותר. מחירי התחבורה הציבורית התייקרו בין 2008 ל-2013 בכ-4%, אך מאז הוזלו ב-10%. אפשר להזכיר גם הוזלות מכסים שונים על-ידי משרד האוצר בשנים האחרונות שגרמו להוזלות מוצרים שונים.

3. השפעה עולמית: נפט וחקלאות

הוזלת מחירי הסחורות בעולם - קודם כל הירידה במחירי הנפט בשנים 2015-2014, בוודאי השפיעה על האינפלציה בישראל. אגב, גם מחירי הסחורות החקלאיות בעולם ירדו בשיעור ניכר. יחד עם זאת, הירידה במחירי הסחורות השפיעה על האינפלציה בכל המדינות, כך שהיא לא יכולה להסביר ירידה חדה הרבה יותר של האינפלציה בישראל בהשוואה למדינות האחרות.

4. התחרות גברה, האינפלציה פחתה

הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להגביר את התחרות במשק. התחום הבולט ביותר שבו זה בא לידי ביטוי, היה התקשורת, שבו המחירים ירדו מ-2013 בכ-25%. ככל הנראה, התחרות גברה גם בתחום המזון. היא תרמה את חלקה לכך שמחירי מוצרי בצק ירדו מאז 2013 ב-3.8%, כאשר בין 2008 ל-2013 הם עלו בכ-8%. מחירי הבשר עברו מעלייה של 17% לירידה מצטברת של כ-2%. גם במוצרי החלב, ביצים ומשקאות היה שינוי ניכר.

5. טכנולוגיה - מקבלים יותר בפחות

שיפור טכנולוגי - המחירים של מוצרי הטכנולוגיה נמצאים בירידה מתמדת לעתים עד להפיכתם לשירותים חינמיים. במוצרים רבים המחירים לא יורדים, אך באותו מחיר הצרכנים מקבלים מדי שנה הרבה יותר, ולכן במדידה לצורך חישוב מדד המחירים, המחיר למעשה יורד. שיטת מדידה זו, שמתחשבת בשיפור באיכות המוצר, נהוגה בכל העולם. התוצאה היא, לדוגמה, שהסעיף של מוצרי חשמל בידוריים ירד בשנים האחרונות בכ-25%.

6. חוגגים עם אמזון ואלי אקספרס

קניות באינטרנט - הישראלים קונים היום הרבה יותר באינטרנט. אם פעם היינו יכולים להשוות מחירים בכמה חנויות בשכונה, היום כל העולם הפך ל"כיכר השוק" שלנו. זאת לא תופעה ישראלית בלעדית, אך הואיל ומחירי מוצרים שונים בישראל היו יקרים מאוד ביחס לעולם, השפעת החשיפה לקניות באינטרנט על המחירים בישראל הייתה כנראה חזקה יותר.

7. ההתייקרות בדיור נבלמה

בסעיף הדיור, "הכבד" ביותר מבחינת המשקל במדד המחירים, המדידה משקפת בעיקר את מחירי השכירות. זאת השיטה הנהוגה מטעמים שונים ברוב המדינות. השכירות המשיכה להתייקר גם מאז 2013, אך בקצב איטי יותר מאשר קודם. הסיבה קשורה כנראה לעלייה משמעותית בהיקפי הבנייה. חלק גדול מהדירות נרכשו על-ידי המשקיעים לצורך השכרתן. כשמדברים על מחירי השכירות, מציינים תמיד את המחירים "המטורפים" בתל-אביב, אך תל-אביב היא לא כל המדינה. בנייה מאסיבית בעפולה, הקריות, קריית גת וכו', על רקע ביקוש יחסית נמוך לדירות להשכרה באזורים אלה, תרמה להאטה בהתייקרות מחירי השכירות באזורים אלה.

האינפלציה הנמוכה מורגשת בשוק ההון

דרך אגב, אולי כהוכחה שאף אחד "לא משחק עם הנתונים", אפשר לציין שהיו גם מוצרים ושירותים שהאינפלציה בהם דווקא האיצה בשנים האחרונות. לדוגמה, מדד מחיר החינוך עלה בין השנים 2013-2008 ב-6.7% ומאז עלה ב-8.1%. צורכי דת עברו מהתייקרות של 1.6% ל-6%. סעיף הבראה, נופש וטיולים עבר מהתייקרות של 12% ל-32%. סעיף עריכת מסיבות ואירועים התייקר בשנים האחרונות בכ-5%, כאשר בתקופה הקודמת המחירים בו כמעט לא השתנו. מחירים של הסעיפים שהאינפלציה בהם התגברה כוללים בעיקר שירותים מקומיים שלא חשופים לתחרות מיבוא ופחות מושפעים מהמסחר האלקטרוני.

הירידה באינפלציה בישראל היא דבר אמיתי. היא בעיקר משקפת כוחות מצד ההיצע ולא חולשה בביקושים. לכן היא תורמת לרווחת הצרכנים. לא לחינם, בסקר הסנטימנט הצרכני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משקל המשפחות שמדווחות על כך שהן לא מצליחות "לסגור את החודש" ירד בשנים האחרונות מכ-35% לפחות מ-25%. כאשר השכר ממשיך לעלות, אך המחירים הרבה פחות, הצרכנים נהנים.

אגב, לירידה באינפלציה הייתה משמעות גדולה לשוק ההון. מדד האג"ח הממשלתיות הצמוד היכה את מדד האג"ח הלא צמודות בכ-14% בין השנים 2013-2008. לעומת זאת, מאז המדד של האג"ח השקליות הלא צמודות דווקא השיג תשואה עודפת של כ-4% על פני מדד האג"ח הממשלתיות הצמוד.
האם הבידול מיתר העולם יימשך?

מתישהו, התהליך של התייעלות והגברת התחרות יתחיל למצות את עצמו ולהשפיע פחות על ירידת המחירים, אך השיפור הטכנולוגי יימשך, והמסחר באינטרנט רק יגבר. סביר להניח שבשנים הקרובות האינפלציה בישראל לא תהיה שונה כל-כך מהאינפלציה במדינות המפותחות האחרות, כפי שהיה בשנים האחרונות.

אחד האיומים על האינפלציה הנמוכה מהווה מלחמת הסחר. אם כתוצאה ממנה החשיפה ליבוא תקטן ויעילות הייצור תיפגע, המחירים בכל העולם יעלו, לפחות בטווח הקצר. 

הכותבים בעלי בית ההשקעות מיטב דש והכלכלן הראשי של מיטב דש. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק