בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קבע כי רשת מרפאות השיניים ניו שן קליניק תפצה ב-40 אלף שקל רופאת שיניים שלא התקבלה לעבודה בשורותיה כיוון שסירבה להסיר את החיג'אב שהיא לובשת בשל היותה מוסלמית דתייה.
המקרה אירע בתחילת 2016, עת הרופאה שיגרה את קורות-החיים שלה לרשת המרפאות, זומנה לראיון והתייצבה אליו כשהיא עוטה חיג'אב. במהלך הראיון היא נשאלה אם תסכים להסיר את החיג'אב במהלך עבודתה - והיא ענתה בשלילה.
עם סיום ראיון העבודה סיכמו הרופאה ומנהל המרפאה כי ישובו וישוחחו בשנית. כשבוע וחצי אחרי הראיון הרופאה התקשרה למנהל המרפאה, הקליטה את השיחה' ובה נאמר לה: "פניתי לצוות (המרפאה י.א) ושאלתי, וכולם אמרון לי שאת נראית נחמדה ועדינה, ובטח את רופאה טובה, אבל כולם חשבו שבאופן הזה עם כיסוי הראש - זה לא יעבוד אצלנו במרפאה. גם אם נקבע לך תורים ונמלא את היומן' אנשים לא ירצו בכלל... יהיו המון בעיות עם זה. אלה יהיו בעיות שלא בצדק. נשארתי עם הסימפתיה (אליך י.א) ועם הרצון, אבל אני לא יכול לממש אותו. אני לא יכול לממש אותו בתנאים האלה".
זמן קצר לאחר מכן הרופאה מצאה עבודה במרפאת שיניים אחרת, אך עדכנה את הנציבה לשוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, במקרה האפליה שחוותה.
נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה פנתה למרפאת השיניים לקבלת הסברים אודות המקרה, ונענתה כי "מטרתו של מנהל המרפאה הייתה למנוע מצבים לא נעימים שעלולים להתעורר במקום העבודה על רקע המציאות הביטחונית ששררה בארץ באותו הזמן, וזאת בין השאר מתוך דאגה למועמדת עצמה". כך, מרפאת השיניים הודיעה לנציבות כי היא מוכנה לקלוט את הרופאה לשורותיה מיידית - אלא שהרופאה סירבה להיענות להצעה זו.
בהמשך, הרופאה הגישה נגד המרפאה תביעה בגובה של 100 אלף שקל, בטענה כי חוותה אפליה מחמת דתה בלבד, וכי הדרישה שהופנתה אליה להסרת החיג'אב בזמן עבודתה אינה מתחייבת ממהות התפקיד שעליו התמודדה. היא הוסיפה וציינה כי הצעת המרפאה שתיקלט לצוות העובדים שלה לא הייתה מהימנה, ולא היה בה כדי לתרום לריפוי הפגיעה וההשפלה שנגרמו לה.
לתביעה שהגישה הרופאה הצטרפה גם נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד העבודה והרווחה, במעמד ידידת בית הדין.
מרפאת השיניים טענה מנגד כי אין ממש בטענה שהרופאה לא התקבלה בשל אפליה מחמת דת, וכי באותה עת שרר בארץ גל טרור שכלל פיגועים רצחניים והגביר את המתח בין יהודים לערבים. זאת, כשגברו גם הקריאות למעסיקים יהודיים להימנע מהעסקת ערבים. לטוענת מרפאת השיניים, חרף כל אלה הרופאה הוזמנה לראיון עבודה, בידיעה שהיא ערביה.
בתחילת השבוע קבעה השופטת מיכל נעים-דיבנר כי למרות שבעלי מרפאת השיניים רואים את עצמם כדוגלים בדו-קיום ובשוויון לאזרחים הערבים, "בפועל הם אפשרו לתפיסה סטראוטיפית חסרת יסוד להוביל אותם בעת קבלת החלטה בדבר קבלתה של העובדת לעבודה".
השופטת נעים-דיבנר ונציגות הציבור, אלינורה וינטרוב ורינה לנצ'נר, קבעו עוד כי "פגיעתה של העובדת מהחלטת הנתבעת הייתה כנה ונבעה, בין היתר, מהיותה של התובעת אדם משכיל ובעלת מקצוע ששואפת לתחושת שוויון מלאה המבוססת על קורות-חייה ויכולותיה בלבד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
