לפני תשע שנים נחנך "פארק המעיינות", למרגלות הגלבוע, בואך בית שאן. בתחומי הפארק הזה נמצאות כמה מהנביעות הגדולות באזור ואת שטחו חוצים נחלים איתנים שזורמים לעבר הירדן, שפעת מים נדירה במקומותינו.
קודם להקמתו הייתה הגישה אל המעיינות, הבריכות והנחלים אפשרית ברכב ופרוצה לכול. כתוצאה מכך נערמו בשטח הררים של אשפה, שריפות תכופות כילו את סבך הצמחייה והבריכות מלאו שברי בקבוקים מנופצים והכניסה אליהן הייתה כרוכה בסיכון. לצד הפגיעה האנושה בחיי הבר, ציבור מטיילים גדול בחר להדיר את רגליו.
שדות שבעמק/ צילום: יותם יעקובסון
כדי לשנות את המצב הזה התאגדו משרד התיירות, קרן קיימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית עמק המעיינות וגורמים נוספים, והפכו את המקום לפארק. במסגרת הקמת הפארק נחסמה הגישה ברכב אל המעיינות, מה שעורר בשעתו גם התנגדות. כיום ניתן לנוע בשטחו ברגל, באופניים או ברכבים חשמליים (לארבעה או שישה נוסעים, למשך זמן של שעתיים), במארג דרכים שקושרות בין המעיינות, הבריכות שכשוך והנחלים, השטחים החקלאיים, הבריכות דגים, תעלות המים ואתרים היסטוריים וארכיאולוגיים. המיוחד בפארק הוא שהכניסה אליו חינמית ופתוחה לכול. רק על שכירת האופניים הרכב החשמלי יש לשלם (טל' 04-6881427).
ההגעה אל נחל הקיבוצים כרוכה בהליכה קצרה מאד מהחניונים. אל יתר הנביעות והבריכות ההליכה ממושכת יותר. בכניסה לפארק ניתן להצטייד במפה. פסטיבל המעיינות (maianot.smarticket.co.il), שנערך זו השנה התשיעית במהלך חג הסוכות, יעמוד הפעם בסימן עשור לפריצת שביל המעיינות; שביל טיולים מעגלי המקיף את העמק באורך 140 ק"מ. ראשיתו במצפה שמיר שבגלבוע. משם הוא חוצה את עמק המעיינות, ממשיך לאורך השוליים המזרחיים של רמות יששכר, פונה לעבר הירדן וחוזר לאורכו לעבר בית שאן, שבלבה הוא מסתיים.
השנה יתקיימו חלק מאירועי הפסטיבל לאורך השביל עצמו, ביניהם קבלת שבת מוזיקלית עם חבורת הזמר שדות בעמק, שתארח את מקהלת החזנים (18.10); הופעה של ברי סחרוף (19.10), הקפות שניות במוצאי שמחת תורה (21.10), תערוכות מיוחדות, ביניהן תערוכת צילומי טבע משביל עמק המעיינות ופעילויות רבות באתרי התיירות הרבים בעמק המעיינות.
חגיגות יתקיימו גם בגן השלושה (הסחנה), שבו יציינו השנה 60 שנה להקמתו. באתר, שבו נביעות חמימות (28 מעלות) המאפשרות רחצה מענגת גם בחורף, הוקמו לאחרונה טיילת מונגשת שאורכה כ-300 מטר ואזור אסור במנגלים. בתחומי הגן נמצא מוזיאון "עקבות בעמק" על שני אגפיו: אגף המורשת, חומה ומגדל, שבו דגם משוחזר של יישוב משנות ה-40 של המאה הקודמת, ואגף ארכיאולוגיה שבו מוצגים פריטים רבים מתקופות שונות.
יישובי חומה ומגדל, שהוקמו בן-לילה, לא קבעו רק את גבולות המדינה, אלה עיצבו במידה רבה גם את צביונה: חריצות, נחישות, התעקשות. במודל המשוחזר ניתן ללמוד על התקופה ועל היישובים, לטפס בסולם לראש מגדל התצפית ולשוחח עם אלה שלמטה דרך "הצינור", להלך בין עמדות השמירה, המכבסה וחדר האוכל, להצטלם בבגדי חלוצים ולהתנסות בשליחת ופיענוח צופן מורס.
לאחרונה הוקם בסמוך לאתר מיצג (יש לתאם את הביקור בו מראש) המעביר באופן חווייתי את הווי התקופה. לרגל חגיגות ה-60 יוצגו בגן תערוכת תמונות היסטוריות של הפארק, תערוכת צילומים של נופי העמק שצולמו על ידי תושבי האזור וכן תערוכת בגדי ים, שתתאר קווים להתפתחות לבוש הרחצה ב-60 השנים האחרונות, בשיתוף מכון שנקר (מוזיאון עקבות בעמק: 10:00-14:00. גן השלושה: 09:00-17:00. מחיר: למבוגר - 39 שקל, לילד - 24. פרטים בטל' 04-6586219).
ולסיום, מקום שכדאי להכיר: מתחת לתחנת הדלק "אלון" על כביש 90, מצפון לבית שאן, כמעט נחבא אל הכלים בצניעותו, נמצא מרכז גראמצ'ין למורשת ביתא ישראל, מייסודה של חווה אלמו, שעלתה מגונדר שבאתיופיה בהיותה בת 9 בלבד. חווה הקימה את מרכז המורשת בביתה שבבית שאן, אולם עקב התנגדות מקומית נאלצה לסגור אותו. כששמע על כך קצ'ה רב המעללים (שמעון כהנר, מיחידת ה-101 של מאיר הר ציון), בעליה של תחנת הדלק, הוא מיד הציע לה את המקום.
במרכז המורשת, שחשיבותו גדולה במיוחד בימים אלו של התפשטות שנאה וגזענות, אפשר להתוודע למסורות של יוצאי אתיופיה, למוזיקה המיוחדת ולאוכל. לאחר שנערך טקס הכנת קפה מסורתי ולאחר שמציגים ובוצעים את הדאבו, כיכר לחם ענקית עשויה מקמח טף, שבמקור משמשת לשבתות, חגים וקבלות פנים, מספרת חווה בכישרון תיאטרלי סוחף את מסעה הקשה והנפתל לישראל. במקום יש גם סדנאות יצירה (054-2662335 garmachin.center@gmail.com).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
