אחראית מדיניות פייסבוק בישראל: "לא רוצה להיות במאבק מול הרגולטור"

כיצד נערכת פייסבוק למערכת הבחירות הבאה לכנסת שתתקיים במרץ? באילו אמצעים היא נוקטת כדי להבטיח שהפלטפורמה שלה לא תנוצל לרעה בכלל, ובמהלך קמפיין הבחירות בפרט? וגם, מה טיב היחסים שלה עם הרשויות בישראל? בתדרוך שקיימה החברה לעיתונאים לקראת מערכת הבחירות הקרובה לכנסת, פירטה החברה את הפעולות שהיא נוקטת כדי להבטיח התנהלות תקינה של מערכת הבחירות, בדגש על הקמפיינים הפוליטיים בפלטפורמה.

ג׳ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות ציבורית בפייסבוק בישראל מאז 2016, התייחסה במפגש בהרחבה ליחסים שמנהלת ענקית המדיה החברתית עם המדינה ועם המערכת הפוליטית בישראל. פייסבוק, על פי קטלר, נכנסת לחלל שמשאירה אחריה המדינה. הסיבה, הסבירה קטלר, שפייסבוק מייצרת את הרגולציה בעצמה, היא "כי אין קווים, במיוחד בישראל, כשאין ממשלה".

לדבריה, "עד שיהיה משהו מקומי, אנחנו חייבים לייצר משהו עולמי". קטלר הדגישה עם זאת כי היא "לא רוצה להיות במאבק מול הרגולטור", ואף הצהירה מפורשות כי היא "מקווה שבעתיד תהיה רגולציה שתגיד לנו מה לעשות".

זו לא הייתה הפעם הראשנה שקטלר דיברה בזכות רגולציה. כבר בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS שהתקיים בנובמבר, דחתה קטלר את הטענה שפייסבוק חוששת מרגולציה. "אין דבר רחוק מהאמת", אמרה קטלר, מאשר הטענה בעיתונות לפיה "פייסבוק מפוחדת מכך שרגולטורים יטפלו בשאלות הנוגעות לתפקיד האינטרנט בפרסום פוליטי". קטלר אמרה אז כי החקיקה חשובה בהגנה על דמוקרטיה ובחירות, אך הזהירה כי "אין משמעות הדבר שנשב בחיבוק ידיים ונחכה שהרגולטורים ינסחו את ההגדרות הללו עבורנו".

רגולציה על פייסבוק הייתה יכולה לעסוק למשל בחיוב הענקית להחזיק מערך שרות לקוחות בעל פרופורציה לתפקיד החשוב שמהווה הרשת החברתית בחיים החברתיים, הפוליטיים והעסקיים. הממשקים המעטים של החברה עם הציבור זוכים לביקורת רבה, בין השאר על היעדר מענה אנושי, או על היעדר נימוקים מספקים על צעדים כמו הסרת תכנים או חסימה שהיא נוקטת כלפי פרסומים או משתמשים.

עם זאת, טענה קטלר בשיחה עם "גלובס", כי "אף גוף ממשלתי לא יכול לומר שאין נגישות". לדבריה, היא "זמינה לכל פוליטיקאי, מהעירייה, הכנסת או וועדת הבחירות". בתשובה לשאלה כיצד גורמים שזקוקים למענה מהחברה יכולים לדעת מה הכתובת לכל אחד מסוגי השאלות, האם יש כתובת אחת או שיש כמה כתובות, השיבה קטלר כי "לכל דבר יש מישהו שמנהל אותו, אך אינני יכולה לפרט כיצד בדיוק מתנהל הקשר עם כל אחד מהגופים". עם זאת הדגישה - "חשוב לי שקשר זה יהיה שווה מול כולם".

כלים חדשים, אך לא בבחירות הקרובות

פייסבוק הציגה במפגש כלי שקיפות שכבר הוכרזו, כמו מערכת המעקב אחר קמפיינים של מודעות פוליטיות "Facebook Ad Library". מערכת זו מספקת מידע על המודעות והתקציבים של המודעות הפוליטיות שמתפרסמות בפייסבוק, כמו קהל היעד למודעה, כמות החשיפות שלה והתקציב שהושקע בה.

עבור עיתונאים ואנשי אקדמיה יצרה פייסבוק כלי נוסף שמאפשר חקירה עמוקה יותר של המודעות. אלא שהשימוש בכלי, Facebook Ad Library API שמו, מצריך ידע טכני ולכן לא נגיש לקהל הרחב. כלי זה מאפשר לבצע פילוחים מורכבים יותר כמו למשל ריכוז וסיכום כלל הוצאות הפרסום של עמוד מסוים, או אפשרות לערוך בדיקות מורכבות יחסית, כמו למשל השוואה בין שיעור ההוצאה על פרסום שביצע עמוד מסוים במועד ב' של הבחירות לעומת מועד א'. לדברי אלול ריפמן, מצוות שותפיות ממשלתיות ופוליטיות, "ככל שיעבור הזמן, התובנות שניתן יהיה להפיק באמצעות מערכת זו צפויות להיות יותר משמעותיות".

 סוזאן קוגלי, מנהלת בצוות מדיניות מוצר הגלובלי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

במפגש הוצגו גם כמה כלים שפייסבוק תשיק בקרוב, אך יחלו להיות זמינים רק לאחר הבחירות הקרובות לכנסת. כך למשל, תתווסף למשתמש אפשרות להגדיר כי הוא מעוניין בחשיפה מופחתת לתכנים פוליטיים; תתווסף אפשרות לראות את מכלול המודעות הפוליטיות המשויכות לקמפיין מסוים, במקום כל מודעה בנפרד, כפי שהמצב כיום; פייסבוק תוסיף אינדיקציה לגודל קהל היעד של קמפיין פרסומי - דהיינו מספר האנשים שמנהלי הקמפיין ביקשו לחשוף את המודעה בפניהם; וגם, תוסיף אינדיקציה לגוף העסקי שמנהל בפועל את הקמפיין, כמו למשל סוכנות הפרסום שמפרסת את המודעה עבור הגוף הפוליטי.

פייסבוק הציגה גם שינויים באופן שבו היא מאפשרת לעמודים להשתמש במערכת משלוח ההודעות האוטומטיות לעוקבים - הצ'אט בוטים. החל מ-4 במרץ 2020, למשל תוגבל היכולת של עמוד לשלוח הודעת פולו-אפ לגולש באמצעות הצ'אט בוט. כיום מותר לעמוד לשלוח הודעה לגולש שהיתה לו אינטראקציה כלשהי עם העמוד או תכניו, במשך 24 שעות מרגע האינטראקציה, ולאחר מכן פעם אחת נוספת, לאחר תום ה-24 שעות. אפשרות זו למשלוח הודעה נוספת תבוטל, הסבירה סוזאן קוגלי, מנהלת בצוות מדיניות מוצר הגלובלי.

תופעות רשת נוספות שזכו לשינוי הטיפול בהם, הוצגו על ידי ג'סיקה זוקר, חברה בצוות מיסאינפורמציה הגלובלי של פייסבוק. זוקר הזכירה את המדיניות החדשה של פייסבוק בנוגע לקטעי הווידאו המכונים דיפ-פייק, שבהם מוצגים אישים האומרים כביכול דברים שלא נאמרו על ידם. החל מתחילת השנה, על רקע מערכת הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב, המדיניות החדשה של פייסבוק היא להסיר תכנים מסוג זה לחלוטין.

מסירים את ה"דיפ פייק"

על פי זוקר, מידע שגוי על עצם ההליך הטכני של השתתפות בבחירות - כמו מיקום הקלפיות ושעות פעילותן - יזכה להסרה מיידית. בנוסף, יוסרו תכנים שיש בפרסומם משום סכנה להתפרצות אלימה, כפי שלדברי זוקר אירע במיאנמר לפני כמה שבועות. בפעילות זו פייסבוק נעזרת לדבריה בארגוני זכויות אדם מקומיים, שמסייעים לחברה בהבנת ההקשר, הקונטקסט, של הדברים.

לדברי זוקר, פייסבוק שינתה גישה לתכנים שגויים, שהוגדרו כשגויים על ידי אחד מגופי בדיקת העובדות איתם משתפת פייסבוק פעולה, כמו המשרוקית של גלובס. החל מדצמבר 2019 המשתמש יכול להמשיך ולצפות בתוכן המסומן כשגוי, לאחר שצפה באזהרה על כך, ולאחר שבחר להקליק על התוכן פעם נוספת, במודע.

כמו כן, מי שירצו לשתף תכנים אלה, ייאלץ לעבור קודם לכן דרך מסך שמיידע אותו על כך שהם נבדקו ונמצאו שגויים, ולהחליט אם הם רוצים לשתפם בכל זאת. אם לאחר פרסום הפוסט השגוי יצטברו עוד דיווחים שמצביעים על כך שהפרסום שגוי, מפרסם הפוסט יקבל על כך בנוסף גם אתראות (נוטיפיקציות).

זוקר הזכירה גם את מדיניות פייסבוק להפחית חשיפה לתכנים בעייתיים שאינם נוגדים את כלליה, ה"סטנדרטים הקהילתיים". במקרים אלה התכנים לא יצונזרו, אך הם לא יופיעו בראש הפיד של הגולשים, וזאת, לדבריה, "בכדי להפחית את מספר האנשים שבאים איתם במגע".

גילוי מלא: מאז פברואר 2019 פועלת המשרוקית של גלובס בשיתוף פעולה עם פייסבוק, כחלק מהמאבק של פייסבוק בהפצת חדשות כזב ומידע שגוי בפיד. במסגרת שיתוף הפעולה בודקת המשרוקית של גלובס מידע שנוטר וסומן על ידי גולשים כחדשות מזויפות. שיתוף הפעולה נוצר כחלק ממהלך כולל של פייסבוק המתבצע בשיתוף פעולה עם עשרות ארגונים לבדיקת עובדות בעולם שהוסמכו ואושרו בתקן הרשת הבינלאומית של ארגוני בדיקת העובדות - IFCN , והוא כולל תגמול.