הקורונה שלחה את הבורסה לאחד הימים הלחוצים בהיסטוריה

ירידות חדות כמו אלו שנראו היום בפתיחת שבוע המסחר בבורסה, לא זכורות למשקיעים מאז המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008. על רקע המשך ההתפשטות של נגיף הקורונה בעולם, והשפעותיו הצפויות על הצמיחה הכלכלית בעולם, נפתח היום שבוע המסחר עם נפילות חדות במניות ובאיגרות החוב הקונצרניות, על רקע בריחת הציבור מהבורסה, שהתבטאה בפדיונות ענק בקרנות הנאמנות. 

מדד החברות בעלות שווי השוק הגבוה בבורסה, ת"א-35, פתח את יום המסחר עם ירידות חדות של עד 6.5%, שהתמנו בהמשך לכ-4% בלבד. את הירידות היום הוביל מדד מניות הנפט והגז שקרס ביותר מ-13%, כשאליו הצטרפו מדדי הנדל"ן, הביטוח וההייטק, שירדו בכ-6% כל אחד.

בשוק גם נרשמו מחזורי מסחר גבוהים ביותר, כאשר בשוק המניות נרשם מחזור של יותר מ-2.3 מיליארד שקל, ואילו בשוק איגרות החוב הקונצרניות נרשם מחזור של יותר מ-1.7 מיליארד שקל. את המחזורים הגבוהים ביותר בשוק המניות - יותר מ-120 מיליון שקל כל אחת - ריכזו מניות שני הבנקים הגדולים בישראל, לאומי והפועלים, שירדו בכ-5% לאחר שבמהלך היום כבר נסחרו בירידות של כ-8%.

את הירידות היום הקיפו את כל אפיקי ההשקעה השונים, ובהם איגרות החוב הקונצרניות ואיגרות החוב הממשלתיות. מדדי האג"ח הקונצרני רשמו היום ירידות שבין 2% ל-6% ואפילו באג"ח הממשלתיות נרשמו ירידות שערים של עד 1%, אותן הובילו האג"ח הצמודות למדד המחירים לצרכן הקצרות (הקרובות ביותר לפדיון).

גם החברות החזקות נדבקו בירידות

את הירידות החדות תדלקו פדיונות ענק של עד 2-3 מיליארד שקל שנרשמו בקרנות הנאמנות, ושנבעו ממשיכת כספים מהירה של ציבור המשקיעים. פדיונות אלו הגיעו כנראה בעקבות המשך הסיקור החדשותי השוטף של התפשטות נגיף הקורונה בעולם וירידה מצטברת של כ-6.5%, שנרשמה בבורסת וול סטריט בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר (חמישי-שישי), אותן הובילו בין השאר מניות הבנקים עם ירידה של 10.1% שרשם מדד מניות הבנקים הגדולים בארה"ב (S&P 500 BANKS).

בעקבות הירידות היום השלים מדד ת"א 35 ירידה של כ-12%-13% מתחילת השנה וירידה של כ-16% תוך חודש, מרמת השיא שקבע בפברואר, וירידה של כ-4% שנה אחורה, וחזר לרמות סביבן נסחר בתחילת שנת 2019. את הירידות במדד הובילה מניית קבוצת דלק, שבשליטת יצחק תשובה, שצנחה היום בכ-30% והשלימה קריסה של יותר מ-60% מתחילת השנה הנוכחית.

קבוצת דלק והחברות הבנות שלה סוחבות יחדיו על גבן מינופי ענק של יותר מ-20 מיליארד שקל, והן חשופות בשיעור חד למחירי הגז הטבעי והנפט הגולמי בעולם. בשבוע שעבר נפל מחיר הנפט המופק בים הצפוני (נפט ברנט) בעוד 14% ל-45 דולר לחבית - המשקף שפל של קרוב לשלוש שנים, בעוד הגז הטבעי נסחר בארה"ב ברמות שפל של ארבע שנים, לאחר ירידה של יותר מ-20% מתחילת השנה.

המינוף העצום של קבוצת דלק מסכן את יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה בתקופות משבר, ומדאיג לכן מאוד את המשקיעים. אג"ח של קבוצת דלק מהסדרות השונות נסחרו היום בירידות של עד 21%, כאשר הקצרות מביניהן (לפדיון עד תום 2021) שיקפו היום תשואה שנתית לפדיון של סביב 50%.

תשואה כזאת תקשה על קבוצת דלק עד מאוד במיחזור חובותיה, ותדרוש מקברניטיה להוביל מהלכים שיאפשרו פירעון בטוח של החוב ללא מיחזור. גם איגרות החוב הלא מובטחות מסדרה ט' של חברת אי.די.בי פתוח ספגו נפילה חדה של כ-15% ומשקפות כעת תשואה שנתית לפדיון של 63%.

אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי-דסק"ש (דיסקונט השקעות) כבר הזרים לחברות בקבוצה סכום עתק של כ-3 מיליארד שקל, אולם המשבר הנוכחי בשווקים מקשה עלייה להמשיך ולממש נכסים (מניות כלל ביטוח, IDBG וישראייר) בשעה שקופתה ריקה ממזומנים.

כלל ביטוח עצמה הובילה היום את הירידות במניות הביטוח עם נפילה של יותר מ-8%, והשלימה צניחה של כ-46% מתחילת השנה. עבור אי.די.בי, מדובר על הפסד של כמעט 150 מיליון שקל על החזקתה הישירה בכלל ביטוח ועל הפסד נוסף של עשרות מיליוני שקלים לפחות, בגין עסקאות החלף שבוצעו בעבר.

אלא שבירידות היום נדבקו כאמור גם ניירות הערך של חלק מהחברות החזקות בבורסה, שהיו הכוכבות הגדולות של השנה האחרונה. כך למשל מניית חברת ההשקעות בנדל"ן, אלוני חץ שבשליטת נתן חץ, נסחרה היום בירידה של יותר מ-5% כאשר איגרות החוב של החברה יורדות גם הן בשיעור של עד 5%, לאחר שבמהלך המסחר אף נפלו ביותר מ-10%.

פסגות: "הדבר הנכון ביותר הוא לא לעשות כלום"

בבנק לאומי כתבו היום, כי הפחתת הריבית בשיעור של 0.5% שביצע הפדרל ריזרב (פד) האמריקאי בשבוע שעבר, פותחת את הדלת להפחתת ריבית גם על ידי בנק ישראל בקרוב. לדברי ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מהלך הפד צפוי להביא גם להפחתת ריבית של 0.1% מצד הבנק המרכזי האירופי (ECB) כבר בחודש הבא, כאשר צפויים צעדים מלווים לשם הגדלת נזילות הבנקים.

לדברי השניים, התפשטות נגיף הקורונה ברחבי העולם שמחוץ לסין היא עדיין במספרים קטנים יחסית, אך קצב ההדבקה גבוה מאוד. "נכון לתחילת חודש מרץ, הווירוס התפשט לכ-80 מדינות ברחבי העולם, אולם הרוב המוחלט של החולים עדיין שוהים בסין". לדבריהם, נראה כי בסין "הושגה שליטה מסוימת על התפשטות הווירוס" וכי "הבעיה העיקרית בעת הנוכחית היא העלייה החדה בקצב ההידבקות בנגיף מחוץ לסין מאמצע חודש פברואר, אשר מאיימת עתה על חלקים רבים מן הכלכלות המפותחות בעולם".

עוד ציינו ד"ר גיל בפמן ודודי רזניק, כי "בתרחיש של חזרה מהירה יחסית לשגרה, ברביע השלישי של 2020 (התואם לזה שפורסם על ידי ה-OECD), הצמיחה העולמית תתמתן לטווח של 2.0%-2.5% לעומת תחזית מקורית של 3.1%. תרחיש זה מניח קיפאון בנפח הסחר העולמי לעומת תחזית מקורית.

לדבריהם, "בתרחיש זה, הצמיחה של ישראל צפויה לרדת מכ-3% לטווח של 2.0%-2.5%, תוך הפחתת ריבית בנק ישראל לכ-0%, במקביל להפחתת ריבית הפד ב-0.5% נוסף. יש להדגיש כי תרחישים חמורים יותר, שמבוססים על החזרת השליטה רק במהלך 2021, המבטאים ירידה משמעותית בצמיחה העולמית ובמשק המקומי לכ-1.5%, הם בהחלט אפשריים ובנסיבות אלו יתכן שבנק ישראל אף יבחן את האפשרות של ריבית שלילית".

אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של פסגות, כתב היום כי המצב הנוכחי הוא שונה וייחודי. "הפער בין התרחיש שבו סאגת הקורונה חולפת תוך חודשיים (תרחיש שמצדיק עליות חדות בשווקים כבר היום) ובין התרחיש שבו שיעור דו ספרתי גבוה של אוכלוסיית העולם נדבקת בנגיף (תרחיש שבו השפל עוד רחוק) הוא פער שתלוי במידה רבה בסוגיית העמידות של הנגיף לטמפרטורות גבוהות יותר, סוגיה שלמומחים אין עדיין הכרעה לגביה. במצב כזה כל אמירה כמו 'זה רק שפעת' או 'המשבר כבר פה' מתבססת למעשה על שום דבר מלבד ניחוש בדיוק כמו כל ניסיון להעריך אם ירידה של 15% זה מספיק או לא".

לדברי גרינפלד, "עד שהמומחים בתחום הווירולוגיה יצליחו להגיע לקונצנזוס כלשהו לגבי עמידותו של הנגיף ופוטנציאל ההתפשטות שלו אנו ממשיכים להניח שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא לא לעשות כלום חוץ מלהקפיד להתעטש למרפק". עם זאת, גרינפלד מרגיש בנוח להעריך כי "גם בתרחיש השלילי בו הכלכלה העולמית נכנסת למיתון ארוך באופן יחסי (U ולא V), הסיכון שמיתון כזה יהפוך למשבר אשראי (מה שעלול להפוך את ה-U ל-L) הוא עדיין נמוך.

"בניגוד למשברים פיננסיים שמקורם בפגיעה ישירה במאזנים של הבנקים (כמו ב-2008), ההידרדרות של מיתון כלכלי לקיפאון בשוק האשראי נובעת בדרך כלל משילוב של קשיים של הפירמות לעמוד בתשלומי הריבית השוטפים כתוצאה מפגיעה בהכנסות וחוסר היכולת לגלגל את החוב כתוצאה מפתיחה של מרווחי האשראי. בעוד שאין ספק שתרחיש בו פירמות שלא השכילו לשמור מספיק מזומן בקופה ליום סגריר יתקשו לעמוד בתשלומי הריבית הוא סביר, אנו גם מעריכים שהבנקים המרכזיים בכל העולם יעשו ככל שהם יכולים כדי למנוע משבר אשראי נוסף.

"לכן, ככל שהשפעת הקורונה תימשך זמן ארוך יותר כך גם אנו מצפים לראות צעדים חדשים של הבנקים המרכזיים שמטרתם לתמוך בשוק האשראי הבנקאי והחוץ בנקאי. צעדים כאלו יכולים לכלול לצד הפחתות ריבית גם תוכניות רכישת נכסים חדשות, הרחבה של מגוון הנכסים הנרכשים כך שאלו יכללו גם אג"ח קונצרניות או מוצרי חוב אחרים, הזרמת נזילות למערכת הבנקאית, הזרמה של נזילות ייעודית לשוק האשראי ועוד.

"אם לגבי הכלכלה הריאלית לא בטוח שיש לבנקים המרכזיים כלים יעילים, בנוגע לשוק האשראי אין ספק שכלים כאלו זמינים שכן מדובר בתהליך שהוא מוניטרי לחלוטין. לכן, כל עוד אין אינפלציה שעלולה להדאיג את הבנקים המרכזיים, החשש ממשבר אשראי נראה לנו כרגע כחשש מתרחיש שהסבירות שלו היא עדיין נמוכה מאוד".

יום מסחר שהזכיר נשכחות מ-2008

יום המסחר הנוכחי הזכיר נשכחות מ-2008, עיצומו של המשבר הכלכלי העולמי, שהתעורר בעקבות בועת ה"סאב פריים" בשוק הדיור האמריקאי. אז לקראת סיום השנה סבלה הבורסה מירידות חדות, ולפי נתוניה, באחד מימי המסחר באותה תקופה (20.11.2008) בשל הירידות החדות, שהגיעו לכ-8%, הופעל מנגנון "מנתק זרם" והמסחר הופסק ל-30 דקות. עם חידוש המסחר באותו יום, הירידות התמתנו במקצת, והוא הסתיים, לאחר שהוארך מעבר למועד סיום המסחר הרגיל (בשל הפסקת המסחר) בירידות של כ-5%.

מנגנון מנתק הזרם של הבורסה קובע כי במקרה של שינוי המגיע ל-8% - שלילי או חיובי, במדד הדגל של הבורסה - ת"א 35, שבאותה עת שהופעל במשבר הכלכלי העולמי הקודם נקרא מדד המעו"ף וכלל את 25 המניות הגדולות של הבורסה, המסחר מופסק לחצי שעה.

עוד קובע אותו מנגנון כי במקרה בו לאחר חידוש המסחר השינוי במדד המוביל מגיע ל-12% (שלילי או חיובי) המסחר יופסק ולא יחודש עד למחרת - דבר שלפי הבורסה טרם קרה עד היום.