העתיד של ההשכלה הגבוהה: תואר מכמה אוניברסיטאות והרבה למידה מרחוק

כמו במרבית תחומי החיים, הקורונה האיצה תהליכים שעמדו לקרות גם בעולם האקדמי. שנת הלימודים האקדמית שהחלה זה עתה מתאפיינת נכון להיום בלימודים מרחוק, ומעמידה אתגרים חדשים בפני המערכת הפדגוגית, מרצים וסטודנטים.

"אנחנו משתמשים במונח 'נטפליקס מומנט' למה שקורה עכשיו בעולם האקדמי", מספר בר ויינשטיין, נשיא אקס ליבריס, חברה ישראלית שנוסדה בשנות ה-80 כמערכת ניהול ספריות באוניברסיטה העברית והפכה לחברת ענן, שמתמחה במערכות לניהול ספריות ומחקר אקדמי.

 בר ויינשטיין / צילום: רונן חורש

"כפי שנטפליקס עשתה דיסרפשן בשוק, הניעה מפץ דיגיטלי והכניסה את שירותי הסטרימינג לתמונה, אותו הדבר קורה כעת גם באקדמיה - לנוכח הקורונה, ההשכלה הגבוהה חווה בעצמה מפץ דיגיטלי חסר תקדים, כשהנתח של הלימודים באונליין זינק מאחוזים בודדים ל-100%.

"לא תהיה דרך חזרה מההיברידיות שההשכלה הגבוהה פועלת בה כעת. השוק הזה ישתנה בצורה משמעותית. כנגזרת, האקדמיה נדרשת לאמץ את הטכנולוגיות שנותנות מענה לצרכים החדשים. בספריות של היום כבר לא צריך לשמור על השקט, הן הפכו להאבים של סטודנטים שמאפשרים לימוד בחברותא. כדי להגיע לספרים".

כיום עובדת החברה עם יותר מ-7,500 אוניברסיטאות ברחבי העולם - בהן אוקספורד, קיימברידג’, הרווארד וייל - מעסיקה יותר מ-1,000 עובדים, ומוכרת מדי שנה במאות מיליוני דולרים. היישומים הבולטים שלה הם מערכות הענן "עלמא" ו"פרימו". עלמא היא מערכת שמשמשת את כל האוניברסיטאות בארץ - ורבות בעולם - ומאפשרת לספריות לנהל את הרכש, המלאי, התקציבים וההשאלות, ולנהל את העבודה מול המרצים והסטודנטים.

פרימו היא מערכת הפורטלים לחיפוש, שמאפשרים לספריות של אוניברסיטאות מסוימות להציע גישה לספרים אלקטרוניים, למאמרים, לקובצי קול או אמצעי תוכן אחרים. המערכות האלה החליפו את מערכת "אלף", שאף אותה פיתחה החברה, שבעצמה החליפה את הכרטסות הידניות, ומשמשת היום מספר מכללות בארץ ומוסדות אקדמיים בעולם.

הענן שילש את המכירות

כיום הספריות באוניברסיטאות נראות אחרת לגמרי ממה שהכרנו - מרבית הספרים וחומרי הלימוד הם בתצורה אלקטרונית.

איך מנהלים השאלה של ספר? לכאורה יש אינספור עותקים כשמדובר בספרים אלקטרוניים.
"הוצאות לאור לא היו יכולות להתקיים אם היו מוכרים ספר אחד להשכרה לאלף סטודנטים. יש מודלים שונים שמגבילים את מספר העותקים, נניח כל עותק מושאל לשלושה או לחמישה סטודנטים, וכמו בספרים מודפסים, עלול להיווצר מחסור".

מה השתנה בנגישות של חומרי הלימוד?
"חלק גדול ממה שאנשים מקבלים מהספריות זה מאמרים או פרקים מספר, ואפשר לעשות את זה אונליין. באפריל-מאי, כשכולם היו בבתים, היה שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות שאפשרו באמצעות המערכות שלנו לשתף חומרים בצורה די פתוחה. נגיד לאוניברסיטה העברית יש גישה לירחון מדעי מסוים שאוניברסיטת תל אביב לא רכשה אותו, אז המערכת שלנו יצרה עותק סרוק של המאמר, והעבירה לסטודנט באוניברסיטת תל אביב".

מערכת נוספת של החברה היא לגנטו, המאפשרת לנהל את רשימות הקריאה שנהוג לקבל מהמרצה, וכוללות את חומרי הקריאה לקורסים. במקום לקבל מספר עמודים מודפסים, הסטודנטים יכולים להיכנס למערכת המאפשרת גישה לכל החומרים.

"פעם המרצים מצאו מאמר, סרקו ממנו כמה עמודים ושלחו לסטודנטים", מסביר ויינשטיין. "הוצאות לאור החלו לתבוע אוניברסיטאות בגלל זה. אחד הדברים שהמערכות שלנו עושות זה לעזור לנהל את ההעתקים; לוודא שאם המרצה רוצה חומר מסוים, הוא צריך לבדוק שהספרייה רכשה אותו".

אקס ליבריס הפכה באופן אורגני (מתוך הארגון, לא במסגרת רכישה או מיזוג) לחברת ענן במודל Saas, וכיום כלל המכירות של החברה הן של טכנולוגיות מבוססות ענן. לדברי החברה, המעבר לענן הביא לשילוש היקפי המכירות בעשור האחרון, ולפיתוח של מערכות יעילות וחסכוניות יותר.

"המעבר לענן מטייב את העבודה עם ארגונים - כלל המוסדות האקדמיים בנורבגיה, למשל, משתמשים באותה מערכת ענן של אקס ליבריס ובכך מאוגדים בצורה חזקה יותר. הטכנולוגיה גם מאפשרת שיתופי פעולה רחבים בין אוניברסיטאות, דרך שיתוף ידע או השאלה בין ספרייתית".

איך השפיעה עליכם הקורונה?
"קיבלנו בוסט רציני - בעולם יש 20 אלף אוניברסיטאות, ורק 2,000 עברו עד כה למערכות ענן. אנחנו רואים גידול מאוד משמעותי במעבר לספריות ענן. בפורטלים של הסטודנטים ראינו עליות של 40%-50% בחיפוש ובהנגשה של חומרים. במערכות לגנטו לניהול רשימות הקריאה היה לנו רבעון הכי חזק אי פעם. בעולם של לגנטו יש לנו כמה מאות לקוחות, זה עוד יחסית תחום חדש".

לומדים בזום יוניברסיטי

מה צופן העתיד לאוניברסיטאות?
"החסמים הגדולים ללמידה מרחוק היו המרצים, לא המערכות. כל השיטה הפדגוגית עדיין מתנהלת כמו לפני מאה שנה, רוב ההרצאות המנוהלות בצורה פרונטלית. גם לפני 15 שנה, עוד טרום הקורונה, הבינו שהעולם הזה לא יכול להימשך באותה צורה".

הסטודנטים לא אוהבים את הלמידה בזום.
"כיום יש זום יוניברסיטי, ואף אחד לא שמח על זה, כי זה באמת לא טבעי ולא ככה צריך להתנהל בלמידה מרחוק. איך האוניברסיטאות עברו ללמידה לרחוק? לא היו להן מערכי לימוד, הן לקחו פאואר פוינט ושמו בזום. זו לא למידה איכותית.

"ברור היום שלא יחזרו ללמידה פיזית מלאה. מדברים על למידה סינכרונית מול אסינכרונית. בלמידה סינכרונית, התלמידים והמורה נוכחים בשיעור באותו הזמן. בלמידה א-סינכרונית, הלמידה לא מתקיימת במקביל ובפורמט של מורה מול תלמיד - אין אינטראקציה בזמן אמת, והלמידה מתבצעת בדרכים אחרות כמו מקורות מידע וסרטונים.

"זה יפתח עולמות של שינויים פדגוגיים, וגם בעולם מערכות הלמידה מרחוק. המערכות האלה יעבדו קשה כדי לאפשר דיונים במסגרת הלמידה ולייצר מחויבות, כי לזה הזום לא מספיק.

"עוד מודל הוא 'כיתה הפוכה' - עד היום באנו ללמוד, וקיבלנו שיעורי בית. במודל כזה נותנים לך את כל החומר ללמוד בבית, ולכיתה באים כדי לנהל דיון ולעשות עבודות צוות".

בימים של קורסרה ומודלים חינמיים אחרים, עוד צריך תואר אקדמי מאוניברסיטה?
"מתחילים להסתכל על תואר פרסונלי, במקום תואר של אוניברסיטה, שיורכב מקורסים של מוסדות שונים. אם לא צריך להגיע פיזית לקמפוס, והמוסדות ישתפו פעולה, למה שלא יהיה תואר של האוניברסיטה העברית והטכניון? יש קורסים מפורסמים ב-MIT. למה שסטודנט ישראלי לא יעשה רבע תואר מ-MIT מישראל, בלי לעבור לגור בבוסטון?

"אוניברסיטת אדינבורו פתחה במאי קורס לצוות רפואי בקוביד 19, נרשמו אליו 40 אלף סטודנטים מ-183 מדינות, והכול בוצע אונליין. עם זאת, העולם האקדמי לא יאבד את האוניברסיטאות, בדיוק כפי שהספרים האלקטרוניים לא העלימו את הספרים המודפסים. לא יהיה מפץ, הטכניון לא ייעלם".

האוניברסיטאות מבינות את הצורך בשינוי?
"המיקרו תואר הוא דוגמה למגמה הזו. הצורך של אנשים להמשיך וללמוד אחרי שנות ה-20 שלהם הולך וגדל. גם הצורך בשינוי קריירה יחייב לימודי המשך במהלך החיים, והאוניברסיטאות הולכות לשם - הלמידה מרחוק מאפשרת את זה. הרבה יותר קל לבן 40 עם שלושה ילדים לעשות תואר בלמידה מרחוק. גם לפני הקורונה הבינו כולם שהולכים ללמידה מרחוק. אז אולי זה לא יהיה שינוי של 100%, אבל זה ישתנה. האם זה יישאר 50%, 60% או 40%? ימים יגידו". 

אקס ליבריס
החברה נוסדה ב-1986, ופועלת מירושלים ● היא מוכרת מערכות לניהול ספריות ומחקר אקדמאי, ועובדת עם יותר מ-7,500 אוניברסיטאות ברחבי העולם ● מועסקים בה כ-1,000 עובדים, יותר מ-500 מהם בישראל ● היא נרכשה ארבע פעמים על ידי קרנות וחברות אמריקאיות. הרכישה האחרונה הייתה ב-2015 ע"י ProQuest האמריקאית בכ-550 מיליון דולר ● לפי הערכות, ההכנסות השנתיות גבוהות מ-200 מיליון דולר