בכירי המשק עונים: האם תסכימו להתחסן לקורונה מיד?

ההיענות לחיסונים היא סוגיית מפתח בבריאות הציבור כבר כמה עשורים. ובימים אלה כשחיסוני הקורונה כבר החלו להגיע לנמלי היעד, ובקרוב גם ינחתו בישראל - מדובר בסוגיה קריטית עוד יותר. ההיענות של כלל הציבור לחיסון תשפיע על המהירות שבה כולנו נחזור לשגרה, ושבה העולם יחזור לפעול באופן קרוב יותר לזה שהכרנו אותו.
בעוד שלגבי מחלות אחרות, בגלל מיעוט הלא-מתחסנים, שגרת חייהם של רוב המתחסנים לא באמת מושפעת - הרי שכעת מדובר בסיפור שונה לחלוטין: אם הלא-מתחסנים יהיו הרוב, ייתכן וצעדי ההגבלות והסגרים ימשכו עוד תקופה ארוכה וממושכת.

בשל המהירות שבהם פותחו חיסוני הקורונה שונים, הטכנולוגיה החדשה שבה פותחו רוב החיסונים, ומשום שזו הפעם הראשונה שבה הציבור נחשף מקרוב לתהליך פיתוח חיסון - ישנם חששות. רוב הציבור כן מעוניין להתחסן. השאלה מתי?

עד היום חוסנו בניסויים של החברות פייזר ומודרנה, שמוצריהן אמורים להגיע לישראל בחודשים הקרובים, כמה עשרות אלפי אנשים. נרשמו תופעות לוואי לא נעימות אך חולפות, ולא נרשמו תופעות חמורות. רוב המקרים של פגיעה מחיסון הן תגובות אלרגיות שמופיעות מייד אחרי נטילת החיסון.

על פי סקר שהוצג על ידי ה-OECD והתקיים ב-15 ממדינות ברחבי העולם, הרוב המוחלט של האוכלוסייה יהיה מוכן להתחסן בטווח של שנה. כלומר, רק אחרי שיאסף מידע ממתחסנים רבים. לפי הסקר, רק 10%-40% מהציבור הצהירו כי יקחו את החיסון מייד כשיהיה זמין. בצרפת, ספרד, יפן וארה"ב, למשל, שיעור המוכנים להתחסן מייד הוא יותר קרוב ל-10%, ואילו בברזיל ומקסיקו - יותר קרוב ל-40%.

גם לאחר שנה, שיעורי ההתחסנות הצפויים על פי הדיווח של הציבור היום, צפויים לעמוד על כ-50%-65% בלבד בצרפת, ספרד, יפן, ארה"ב, גרמניה ובריטניה. לעומת זאת, בסין הצהירו כ-90% מהנשאלים כי יתחסנו בתוך שנה מרגע הגעת החיסון.

הרצון של הציבור להמתין נובע מכך שאף אחד אינו מעוניין להרגיש שהוא "שפן ניסויים". לכן, מי שמחכה כמה חודשים יוכל לראות את החיסון בפעולה בכמה מיליוני אנשים, לעומת כמה עשרות אלפים, ולקבל את ההחלטה על פי מידע זה. מי שמחכה שנה כנראה לא ירוויח הרבה על פני מי שמחכה כמה חודשים - כי התופעות קצרות הטווח, אם ישנן, כבר יהיו ידועות, ותופעות ארוכות טווח פוטנציאליות עדיין לא יתגלו.

בנוסף לחוששים מחיסון חדש, ישנו מגזר קטן של מתנגדי חיסונים בהגדרה. מגזר זה לא מבסס את דעתו על המדע הקובנציונלי, אשר רואה ערך גבוה בהתחסנות לעומת סיכונים מינוריים באי-התחסנות. בישראל כבר החלה להיות מופצת שמועה לפיה החיסון של מודרנה גורם לעקרות, אף שלא התקבל שום מידע כזה וממילא לא ניתן היה לבדוק זאת במסגרת הניסוי. בתקופה הקרובה צפויה פעילות רבה מסוג זה, של הפצת מידע מוטה או חסר ביסוס לגבי החיסונים החדשים.

משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה מסרו כי הוחלט שלא לחייב איש ליטול את החיסון, וזאת לאחר שעלתה לדיון האפשרות לחייב זאת. עם זאת, הם לא התבטאו בשאלה האם ייתכן ופעילויות מסויימות יהיו מוגבלות במתן חיסון, כמו טיסה לחו"ל, כניסה לאירועים המוניים, פטור מבידוד בעת חשיפה לחולה מאומת ועוד.

האם תסכימו להתחסן מיד?

בניסיון להבין מהי עמדת הציבור בישראל, פנינו בגלובס לכמה מבכירי המגזר העסקי, בשאלה אחת פשוטה - כשיגיע החיסון, האם תסכים להתחסן מיד - כן או לא? התשובות, למען האמת, די חד-משמעיות. הנה הם לפניכם:

"מאמין במדע"

ברק רוזן, מנכ"ל קנדה ישראל
"אני אתחסן. אני מאמין במדע ובקדמה ובטח בחברות כמו פייזר ומודרנה. והכי חשוב לי לדאוג להורי שיתחסנו ראשונים ויחזרו לחיים נורמליים ולשגרה".

"לטובת חיים שפויים"

דפנה הרלב, מנכ"לית אביב
"ככל שהחיסונים יעברו את האישורים של הגופים המתאימים הן בעולם והן בישראל, אני אשמח להתחסן ולהמשיך לחיים שפויים של עבודה ומשפחה. התחסנו בעבר, אין סיבה שלא נתחסן כעת למחלה החדשה. אתן לבני משפחתי להחליט בעצמם".

"לתת דוגמה אישית"

אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם
"העולם לא יכול להמשיך ללא מציאת פתרון חיסוני לווירוס שגרם לתמותה של יותר ממיליון וחצי איש, לתחלואה של עשרות מיליונים ולנזקים כלכליים כה חמורים. החיסונים מפותחים על-ידי החברות המובילות בתחומן בעולם ואני מקווה שגם החיסון הישראלי יהיה ביניהם בקרוב. גם רשויות הבריאות בוחנות את החיסונים באמצעים הטובים ביותר שעומדים לרשותן ומאשרות השימוש. במצבים כאלה, ודאות מוחלטת אינה קיימת ולכן המנהיגים הם אלה שצריכים לתת דוגמה אישית למה שנראה כפתרון הטוב ביותר כרגע. אסם נסטלה הוא אירגון המונה יותר מ-4,000 עובדים בישראל, שפעל בהצלחה במצבי אי ודאות רבים, תוך מתן דוגמה אישית של מנהיגיו. כך גם עתה, עלי לתת דוגמה אישית ולהוביל את תהליך ההתחסנות בחברה".

"אחליט לפי הנתונים"

פיונה דרמון, שותפה בקרן JVP
"השאלה היא לא האם אסכים להתחסן, כי בסופו של דבר כולם או לפחות הרוב יתחסנו. השאלה היא האם אסכים להתחסן בין הראשונים וגם באיזה חיסון, כי יש כעת שלושה חיסונים רלוונטיים. התשובה שלי היא שזה מאוד תלוי בנתונים שיהיו זמינים עד לרגע החיסון. כרגע כולם מסתכלים על בריטניה ומה הולך לקרות שם. אז אני אחליט לפי הנתונים שיהיו זמינים והמידע הסטטיסיטי שיהיו לנו עד לזמן שהחיסון יהיה רלוונטי בארץ".

"בשביל הכלכלה"

יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל
"החיסון הוא אחד הכלים החשובים ביותר כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה בקורונה, להוריד את התחלואה ולאפשר חזרה לפעילות משקית סבירה. יש צורך בקביעת סדרי עדיפויות לאומיים על פי חיוניות המגזר לבריאות ולכלכלה. יש בחברת החשמל תחומים אשר הם קריטיים להמשך הפעלה תקינה של משק האנרגיה במדינת ישראל. המנהלים והעובדים (כמה מאות) המשתייכים לקבוצה זו, מחוייבים בעדיפות גבוהה לחיסון. כדי לתת דוגמא אישית, מנהלי חברת החשמל ואני בראשם, יהיו מוכנים בכל רגע נתון לקבל את החיסון".

"לחזור לנורמליות"

איל וולדמן, מייסד מלאנוקס
"יש משמעות לכל אדם שמתחסן כדי שכולנו נוכל לחזור לחיים נורמליים. אני מאמין שעד שהחיסון יגיע לישראל כבר יהיו מיליונים שיתחסנו בעולם ולכן נוכל לקבל תמונה של השפעת החיסון. להשפעות ארוכות הטווח נצטרך עוד לחכות. אפילו כשמדובר בצעירים, הם צריכים לזכור שגם אם המחלה לא מסוכנת עבורם, החיסון נועד כדי שהם לא ידביקו אחרים וכך נוכל להתגבר על המגפה. צריך לעשות פעולות הסברה כדי לקדם את ההתחסנות, וגם לתת תמריצים למי שמוכנים להתחסן. לדוגמה, לומר שרק אחרי חיסון תוכל להיכנס למסעדות, אירועים והופעות. מי שלא מתחסן שישאר בבית".

"זו הדרך היחידה"

ראובן קפלן, מנכ"ל פסגות
"אשמח להיות מראשוני המתחסנים כמובן לאחר החיסון של צוותי הרפואה והאוכלוסיות שהמדינה תגדיר כבעלי עדיפות ראשונה. כמובן שאמליץ לכל אחת ואחד מעובדי פסגות וממשפחתי, חברי ומכרי להתחסן באופן מיידי. חשוב להדגיש כי על כל אחד מאיתנו לגלות אחריות כלפי עצמו, כלפי משפחתו כלפי החברים וכלפי החברה כולה ולהתחסן. חיסון כלל האוכלוסייה היא הדרך היחידה לסיים עם מגפת הקורונה ולהחזיר את המשק לפעילות רגילה. החזרה לשגרה תתחיל את השינוי בתיקון עוצמות הנזק והקשיים לעסקים, לכלכלה ולחברה".

"מעדיף להיות מחוסן"

חיים כצמן, יו"ר בגזית גלוב
"זו אחת הפעמים שבהן אני מצטער שאני לא מספיק זקן. ברור שהסיכון לחלות בקורונה גבוה יותר מהסיכון לסיבוכים מהחיסון. כמו הרבה דברים בחיים זה עניין של ניהול סיכונים. אני מאמין במדע, וביעילות של קבלת החיסון, אני נוסע הרבה ורוצה להמשיך להיות פעיל, ולכן אני מעדיף להיות מחוסן".

"שהצעירים ימתינו"

גילעד אלטשולר, אלטשולר שחם
"באופן כללי אני חיובי לגבי החיסון וככל שיתאפשר לי אני אבחר שכן להתחסן וכך גם אמליץ לבני משפחתי ולעובדיי. עם זאת, ככל שמדובר באנשים צעירים מאוד שאינם נמצאים בקבוצת סיכון ייתכן שהייתי ממליץ להמתין ולא להתחסן, כך לאפשר גם לקבוצות הסיכון להתחסן קודם וגם כיוון שעבורם הנגיף מבחינה הסתברותית אינו מסכן חיים. עבור מבוגרים יותר ואנשים הנמצאים בקבוצות סיכון, בעיני שווה לקחת את ה'סיכון' ולהתחסן".

"הגיע הזמן"

קרן שתוי, מנכ"לית הולמס פלייס
"אני לגמרי בעד להתחסן נגד נגיף הקורונה. אני חושבת שהגיע הזמן שהציבור בישראל יחזור לשגרת חיים נורמלית לצד נגיף הקורונה וכמו שרוב הציבור בישראל מתחסן מפני שפעת בתחילת כל חורף, כך חשוב שיתחסנו נגד הקורונה. אני ומשפחתי נתחסן כמובן, ואני מקווה שכך יעשו גם מרבית עובדי הקבוצה, כדי שלכל המתאמנים שלנו תהייה את התחושה הבטוחה והמוגנת ביותר עבורם כדי להגיע ולהתאמן במועדונים. אני מייחלת לרגע שהחיסון כבר יגיע לישראל והציבור יתחיל להתחסן, כך שנוכל לחזור לשגרת חיים נורמלית ובריאה למען 1.5 מיליון האנשים שצמאים לכך שחדרי הכושר והבריכות ייפתחו בהקדם האפשרי".

"רוצים קצת שקט"

ג'וליה זהר מנכ"לית, אל-ארז
"אני מאוד בעד החיסון. אם הוא לא מזיק, אז למה שלא נעשה את זה? נמאס לנו מהמצב הזה כבר, וזה ייצר לנו קצת שקט. אנחנו תולים המון תקוות בחיסון הזה. אני אנסה להיות מהראשונות להתחסן וגם אנסה לשכנע את העובדים שלי להתחסן. מה האפשרות האחרת שלנו? הסגר קודם כל השפיע עלי מבחינה נפשית. אני אישה של אנשים, וזה עושה לי לא טוב ללב. מבחינת העסק, אנחנו עובדים עם המגזר המוסדי ומסעדות שהסגירה שלהן מאוד השפיעה עלינו. בעסק אנחנו סוגרים את דלתות המפעל ולא נותנים לזרים להיכנס, אנחנו מאוד מקפידים, אבל גם אצלנו שני עובדים נאלצו לשהות בבידוד וזה השפיע עלינו. אין לנו אפשרות להתנהל כהלכה, אנחנו ממש מבקשים מהעובדים להיות זהירים כי אנחנו לא יכולים לסגור את המפעל. לכן, החיסון הזה נחוץ ומאוד חשוב לנו".

"אמליץ גם לעובדים"

דודו מזרחי, מנכ"ל בזק; 
"אסכים להתחסן, ואמליץ למשפחתי ולעובדי החברה".

"לתכנן מערכת הסברה נכונה"

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית הוט
"השבועות האחרונים הם שבועות של תקווה, כאשר החיסון לקורונה קרוב מתמיד - כאשר חברות התרופות המובילות בעולם מדווחות על ניסויים מוצלחים. בישראל משרד הבריאות וקופות החולים נערכים מבחינה לוגיסטית למבצע חיסונים רחב היקף, ואני משוכנעת כי יעמדו בו בהצלחה. עם זאת, יש המכריזים כי לא יתחסנו בקרוב או לא יתחסנו בכלל מתוך החשש להשפעות העשויות לבוא בעקבות החיסון. ואכן, החששות הם לגיטימיים ומובנים - אבל הצורך לחזור לחיים הקודמים שלנו חזק מכל דבר אחר. אני מוכנה להתחסן, וכך גם אמליץ למשפחתי, לחבריי ולעובדי החברה. אך כדי שכל המדינה תסכים גם היא - צריך לתכנן כבר עתה מערכת הסברה נכונה ולהביא לידיעת הציבור את הצורך להתחסן ולהפיג את החששות שלו. רק כך נוכל להחזיר את המשק לתפקוד ואת חיינו למסלול הנכון".

"מסוכן להמשיך כך"

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש
"אני לא מקל ראש בסיכון של לקחת חיסון חדש. יחד עם זאת, על כף המאזניים מונח סיכון לא פחות גדול של המשך השבתת המשק, חינוך בריאות ופגיעה במורל האזרחי. בשקלול כל האלמנטים, אין ספק שיש לקבל את החיסון. לפיכך בכוונתי להתחסן ואמליץ לבני משפחתי ולעובדיי להתחסן גם כן. אני מאמין בחיסון וחושב שיש לו חשיבות ראשונה במעלה גם בהיבט הבריאותי וגם בהיבט החברתי והכלכלי. החיסון יצמצם את כמות החולים ויאפשר להחזיר את השגרה. מעבר למתן דוגמא אישית אני מקווה שהממשלה תיצור מנגנון שיתמרץ אנשים להתחסן כגון כניסה למסעדות, לסרטים, לתאטרון רק עם הצגת אישור חיסון. זה יעשה את ההבדל. חשוב לזכור שהחיסון הוא לא פתרון קסם והבראת המשק תיקח זמן, אך על כולנו לתת דוגמא אישית ולתמוך בו".

"אין פתרון אחר"

רוני דואק, איש עסקים ויזם
"אם החיסון יקבל את האישורים של ה-FDA אני אשמח לקבל החיסון ולהוות דוגמה, לאחר שהאוכלוסיות שזקוקות לו ביותר יקבלו אותו. אני לא רואה פתרון אחר מלבד החיסון. אי אפשר להוביל את המדינה בסגר אין סופי. למרות הסגרים, אנחנו לא רואים שהנגיף נעלם. אי אפשר להמשיך עם להוציא את הילדים מהכיתות ולהפריד את הקשישים מהמשפחות שלהם. זה לא משהו שיכול לעבוד לאורך זמן. הדבר הכי נכון ובטוח כרגע כדי לפתור את העניין הזה הוא החיסון".