האו“ם מזהיר מפני נזקים חמורים מפליטת המתאן, אך בישראל היא עלולה רק לגדול

דוח מיוחד של תוכנית הסביבה של ארגון האו"ם וקואליציית האקלים לאוויר נקי שפורסם לאחרונה, קורא למנהיגים ליישם צעדים דחופים להפחתת פליטות המתאן הנגרמות על ידי החברה האנושית וכלכלתה, וגורס כי ניתן לקצץ את הפליטות האלו בשיעור של עד 45%. לפי הדו"ח, צמצומי פליטות המתאן בשיעור הנדרש ימנעו עליה של כמעט 0.3 מעלות צלזיוס עד 2045, באופן שיעמוד בהלימה עם ההתחייבויות הסכם פריז, להגבלת עליית הטמפרטורה הגלובלית בעד 1.5 מעלות צלזיוס. בישראל, דווקא מבקש משרד האנרגיה להגדיל את הפקת הגז - אשר מהווה מקור לפליטות מתאן, ולמהר למכור אותו לשווקים בעולם - בהתעלמות מאזהרות המדענים.

מתאן הוא גז חממה עוצמתי ביותר, הנפלט לאטמוספירה ממקורות אנושיים ומאלו הקשורים בפעילות התעשייתית, ומאיץ את ההתחממות הגלובלית. כ-30% מההתחממות הגלובלית מאז העידן הטרום תעשייתי, מיוחסת לפליטות מתאן. הנתח העיקרי של פליטות המתאן נפלט משלושה מקורות: גידול בקר לצריכה אנושית ממטמנות אשפה, והשימוש האנושי בדלקים מאובנים, בעיקר בהליך הפקת הגז הטבעי.

דוח האו"ם מניח לראשונה על השולחת את העלויות החיצוניות שייחסכו אילו תפחית האנושות את פליטות המתאן, המשפיעות על ההתחממות הגלובלית ועל זיהום האוויר. הפחתה של 45% (180 מיליון טון בשנה עד סוף העשור), תמנע 260,000 מקרי מוות בטרם עת בשנה, 775,000 ביקורים בבתי חולים בשל אסתמה, אובדן של 73 מיליארד שעות עבודה מחום קיצוני, ואובדן של 25 מיליון טונות של יבול ברחבי העולם.

למרות שמתאן הוא גז חממה עוצמתי יותר מפחמן דו חמצני, הוא מתפרק באטמוספרה הרבה יותר מהר. כלומר - לקיצוץ בפליטת המתאן יכולה להיות השפעה על האקלים בשלב מוקדם יותר, ולכן זוהי זירת פעולה הכרחית. לפי הדו"ח, לתחום הדלקים המאובנים יש את הפוטנציאל הגדול ביותר לצמצם את פליטת המתאן בעשור הנוכחי - עד כדי 30%, בשל הפתרונות הזמינים והאלטרנטיבות בסקטור הדלקים (דלקים מאובנים מהווים 35% מפליטת המתאן הנגרמת על ידי בני האדם).

לכ-50% מהצעדים המוקדיים שיש לבצע כדי להפחית את הפליטות, בכלל התעשיות, ישנה עלות שלילית. כלומר, חברות ירוויחו יותר כסף אם ינקטו בפעולה. אך הפוטנציאל הגדול ביותר עבור עלויות שליליות הוא בתעשיית הנפט והגז, שם למשל מניעת נזילות תמנע שחרור של הגז לאטמוספירה ותאפשר מכירה שלו (גז טבעי מכיל 85% מתאן). לצד צעדים מוקדיים שיפחיתו את הפליטות בסקטור הגז, מחברי הדו"ח מדגישים כי האנושות צריכה להאיץ מעבר לאנרגיה מתחדשת כדי להפחית את פליטות המתאן עד סוף העשור.

ישראל מצפצפת על המגמה העולמית

לדוח האום הצטרף רק השבוע דוח של סוכנות האנרגיה העולמית, בו קבעו המחברים כי אם ברצונה של האנושות לבלום את ההתחממות הגלובלית ותוצאותיה החמורות, עליה להפסיק עוד השנה מימון ופיתוח של פרוייקטי גז טבעי, נפט ופחם. אך בישראל, עם השנים, פליטות המתאן בישראל צפויות דווקא לגדול - זאת לפי תוכניות הפיתוח של משרד האנרגיה, המרחיב את חיפושי הנפט והגז בים. כך למשל, בינואר האחרון, הודיע משרד האנרגיה כי הוא "מניע את ההכנות להליך תחרותי רביעי לקבלת רישיונות לחיפושי גז טבעי במימי ישראל". במסגרת ההליך, יעמיד משרד האנרגיה לשיווק מחצית משטחה הימי של ישראל - 10 אלף קמ"ר, לטובת המשך חיפוש והפקת גז ונפט - דלקים מאובנים המאיצים את משבר האקלים.

25 ארגוני סביבה ובהם החברה להגנת הטבע, גרינפיס, צלול, אזרחים למען אוויר נקי ועוד, פנו לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, וקראו לו: בטל את ההליך התחרותי בשל משבר האקלים והצורך הדוחק לשמור על הסביבה הימית הנמצאת בסיכון. בתגובה, שלח לארגוני הסביבה מענה גיא סמט, הממונה על הגז והנפט במשרד האנרגיה.

"במרבית המדינות האירופאיות צפוי תהליך של עשרות שנים של מעבר מהפקת אנרגיה מפחם לגז טבעי ולאנרגיות מתחדשות", כתב סמט. "במרבית המדינות סקטור הגז ממשיך להוות מקור אנרגיה משמעותי, אם ישירות על ידי גז טבעי ואם בצורה עקיפה על ידי מימן כחול, בשילוב טכנולוגיות נוספות כדי להגיע לאיפוס פחמן. לפיכך, הביקוש לגז טבעי באירופה ב-30 השנים הבאות צפוי להמשיך. איננו רואים סתירה בין התחזית לירידת הביקוש של גז טבעי בישראל עד 2050, לבין האפשרות להגדיל את ייצוא הגז הטבעי הישראלי. להפך, לישראל הזדמנות לנצל את הביקוש המתמשך למשאב הגז הטבעי לתועלתה".

סמט מנמק; "הביקוש לאנרגיה עולה ב-1% בכל שנה עד לשנת 2040 .המגמות המתפתחות, צפויות להגדיל ולהרחיב את השימוש בגז הטבעי. מקורות דלי פחמן, בעיקר ממקור סולארי מספקים כחצי מהגידול השנתי, כאשר גז טבעי וגז טבעי נוזלי מהווים שליש נוסף. ישראל יכולה לנצל את הביקוש למשאב הגז הטבעי לתועלתה ולתרום להורדת זיהום האוויר ופליטות גזי חממה ע"י הרחבת השימוש בו כתחליף לדלקים אחרים מזהמים יותר, באמצעות ייצוא לאירופה ולמדינות נוספות. יתרה מכך, אספקת גז טבעי מישראל מפחיתה באופן משמעותי את הפחתת הפליטות העולמיות, בעקבות הקרבה לאזורי ביקוש LNG ובשל הפקת הגז הטבעי בשיטות קונבנציונאליות ושיטות הטיפול הישראליות הנקיות באופן משמעותי מהנעשה במדינות אחרות".

ארגוני הסביבה זעמו על תשובתו של סמט, לפיה הפקת הגז על ידי יזמים בשטח הים של ישראל תמשיך ותתרחב לאורך עשורים רבים, מתוך שאיפה למכור את הגז לשווקים ברחבי העולם, ואף איימו לעתור לבגצ אילו תמשיך ישראל לדרבן את תעשיית הדלקים המזהמים, בסתירה להתחייבותו של ראש הממשלה בוועידות בינלאומיות 'לגמול את ישראל מהדלקים המאובנים'.

משרד האנרגיה מסתמך על תחזיות שגויות

אך האם טענותיו של סמט נכונות? לא בטוח. מדינות רבות מציבות יעדים לאיפוס פחמני של הכלכלה בשנת 2050, ויעדים שאפתניים ל-2030. באיחוד האירופי, למשל, הוצב יעד הפחתה של 55% ב-2030, ואיפוס פחמני ב-2050. כתוצאה מכך, מומחים מסבירים שתתכן דווקא ירידה בביקוש לגז כבר בשנת 2030 בשנים שלאחר מכן. בהתאמה, בדוחות של ה-IEA מסוף שנת 2020, נכתב שהתחזיות לביקוש לגז במדינות האיחוד האירופי צפויות לרדת כבר בעוד כעשור וזאת עקב תהליכי חשמול התחבורה, מעבר לאנרגיה מתחדשת במשק החשמל ומעבר לחשמל ומימן במגזרי התעשייה והחימום הביתי.

ד"ר דניאל מדר, מומחה לפליטות מתאן וחישה מרחוק, מציע לקחת את אמירותיו של סמט עם קורטוב של מלח. באשר לתחזיות העלייה בשמימוש בדלקים מאובנים, אומר מדר "מחקרים מהשנה האחרונה מצביעים על כך שתחזיות השימוש בדלקי מאובנים בעשור האחרון (עליהן מסתמך סמט) מוטעות. למשל, סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) חזתה בשנים 2010-2015 כי צפויה עליה ליניארית מתונה בשימוש בפחם בארה"ב בעשרים השנה הבאות, ובין 2016-2020 היא חזתה כי היקף השימוש לא ישתנה בעשרים השנים הקרובות. תחזיות אלו שגו בכל שנה בעשור האחרון, והיקף השימוש בפחם בארה"ב צנח בכ-50%".

המשמעות הכלכלית, היא משמעותית. לפי מדר, "בעלי אותם תחנות כוח ומכרות פחם הפסידו סכומי עתק. כאשר המדינה מחזיקה ברוב תשתית שכזו (כמו שהמצב בישראל), מי שמפסידים הם כמובן האזרחים. מחירי האנרגיה הסולרית ואגירת האנרגיה דועכים בצורה אקספוננציאלית בעשור האחרון והיקף השימוש בהם עולה בצורה אקספוננציאלית. לעומת זאת, עלות השימוש בגז טבעי קבועה יחסית. תוך שנים מועטות, מי שיקים תחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי, או אפילו יתפעל תחנות קיימות שמונעות בגז טבעי, עלול להיקלע לקשיים. מדינות וחברות שיתעלמו מאותות האזהרה הללו, צפויות להפסיד כסף רב".

ומה באשר לפליטות? בעוד שבמשרד האנרגיה טוענים שבניגוד לעולם, בישראל אין כמעט כלל פליטות מתאן בשרשרת ההפקה של הגז - זאת בהסתמך על נתוני החברות, ללא מדידה בפועל ומתוך הסתמכות על כך שהצנרת המקומית היא חדשה, מדר מציג תמונה אחרת. לדבריו, "מתאן הוא גז המחמם את האטמוספרה פי 86 לעומת פחמן דו-חמצני. משרד האנרגיה טוען כי פליטות המתאן מסקטור הגז בישראל נמוכה מאוד לעומת שאר העולם, משום שסקטור זה חדש, הציוד מתקדם יותר ויש נהלים מחמירים. אולם, טענות אלו אינן מגובות בנתונים - ישראל אינה מנטרת דליפות ב-95% ממערך הגז הטבעי שלה. גם אם טענה זו של משרד האנרגיה נכונה, הרי שעוד עשור ויותר, כאשר מערך הגז הטבעי בישראל יגדל בהיקפו (מעבר לחיבור תחנות כוח ותעשיה לגז טבעי, מתחילים לחבר שכונות מגורים לגז טבעי ולהניע רכבים כבדים בגז טבעי) וילך ויזדקן - היקף פליטות המתאן ממערך זה בהכרח יגדל. יש לשים לב כי האיחוד האירופי מקשיח את תנאיו לייבוא גז טבעי, ומחייב צמצום פליטות מתאן מגז טבעי. מי שלא יעמוד בכך ישלם קנסות או שלא ייבאו ממנו גז. ואם שיקולים סביבתיים לא מעניינים אתכם, בואו נעבור לשיקולים כלכליים".

נקודה נוספת אותה מציג מדר, היא התמונה הכוללת של הפליטות בישראל. "גם אם מתעלמים מפליטות מתאן מגז טבעי, שריפת גז טבעי פולטת כמה עשרות אחוזים פחות מגז החממה פחמן דו-חמצני. זאת, בעוד שאנו חייבים לצמצם את פליטות גזי החממה שלנו בלפחות 50% עד 2030. אם מייצור החשמל שלנו אנו לא מסוגלים לצמצם יותר מ-50% מפליטות גזי החממה שלנו, אין סיכוי שישראל תתרום את חלקה בצמצום הפליטות עד אז. בשאר המגזרים שפולטים גזי חממה, אין כלל צמצום או תרחיש ריאלי בו יש צמצום משמעותי בפליטות גזי חממה. בסקטור התעשייה, צמצום הפליטות מסתמך, כמו בסקטור החשמל, כמעט אך ורק על מעבר לשימוש בגז טבעי. בסקטור התחבורה היקף החדירה של רכבים חשמליים בישראל מזערי ובקצב הזה יקחו שנים רבות עד שרכבים חשמליים יבצעו מהפך בכבישים כמו שמתרחש כבר היום באירופה ובסין. בסקטור החקלאות, אין כלל תוכניות ריאליות לצמצום פליטות".

ומה באשר להאצת השימוש בגז והסתמכות כמעט בלעדית על תוצריו (בשנת 2030, 70% מהחשמל בישראל יופק באמצעות גז, בעוד שבמשרד האנרגיה מסרבים להציב יעדים ל-2050 וטוענים שיש לחכות להתפתחות טכנולוגית)? לפי מדר, "גז טבעי זול, מאיץ שימוש בעוד גז טבעי זול, ובשורה התחתונה גורם לעליה בפליטות גזי חממה לעומת מציאות בה דלקי מאובנים יקרים יותר. אם בעבר, דלק מאובנים יקר מנע הקמת מפעל שצורך הרבה אנרגיה, כיום ניתן להקים מפעל זה, לתדלקו בגז טבעי, ולגרום לעליה בפליטה נטו של גזי חממה באותה מדינה. במידה והתחזיות עליהן מדבר גיא סמט מדבר יתממשו, יצוא גז טבעי לאירופה יקשה על צמצום פליטות גזי חממה גם באירופה. כך, לא רק שישראל לא תעמוד במינימום הנדרש לצמצום פליטות גזי החממה שלה ב-50%, אלא היא תדרדר מדינות נוספות לכך. כל עוד מדינות מקבלות דלקי מאובנים בזול, רובן ימשיכו להיות מכורות לו ולא יעשו מספיק בשביל לצמצם את השימוש בו".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משאבי הגז הטבעיים של ישראל יכולים להחליף דלקים מזהמים במדינות שכנות רבות אשר עדיין צורכות דלקים פוסיליים מזהמים. המשך חיפושי הגז הטבעי מיועד בעיקרו ליצוא. מרבית פליטות המתאן בישראל, מקורן בטיפול לקוי בפסולת, ולפיכך הפחתת המתאן צריכה להתמקד בסקטור זה". במשרד האנרגיה אף מוסיפים כי בשנת 2020 כ-70% מפליטות המתאן היו בסקטור הפסולת, אך נזכיר כי פליטות המתאן בשנת 2020 לא כוללות את הפליטות שהתווספו מאסדת לוויתן, וגם לא פליטות מכלל מערך הגז - הבאר, ההפקות, ההובלה, הצנרת, רשת החלוקה ועוד, אלא רק פליטות בתחנת הכוח עצמה, שם פליטת המתאן נמוכה יותר".