"למה המדינה לא מפצה אותי? אני בחרתי שינחת טיל על העסק שלי? אני רוצה לעבוד ולא מחפש סיוע סתם"

"אני מיואש מהמדינה הזאת. אשמח לדעת מה עושים. זוכרים את הטיל שנפל על בניין ברמת גן? יופי... הוא נפל על בניין שבו הייתה המספרה שלי... עכשיו מסתבר שהמדינה לא משלמת פיצויים על הימים בהם אני לא עובד... למה? כי אני לא גר ביישובי השומרון והעוטף... מה עושים? לא מבין את ההפליה. למה המדינה לא לוקחת אחריות??? למה אני כמשלם מיסים לא מקבל התייחסות ראויה?".

את הפוסט הקשה הזה כתב עמי אלימשלי, מעצב שיער ובעל מספרה ברמת גן. ב-15 במאי נחת טיל על הבניין שבו ממוקמת המספרה והמקום נהרס. מאז אלמישלי לא עובד. הבניין בו ממוקמת המספרה פונה כיוון שאינו ראוי למגורים ולהפעלת העסקים. כל הציוד שלו מכוסה בשברי זכויות, טיח והריסות נוספות, ורובו לא בר שימוש.

אלמישלי מרגיש אבוד. רק עכשיו הוא התחיל להרגיש שהעסק מתרומם מהמכה שהנחיתה עליו הקורונה. "כשהמגבלות הוסרו אחרי החיסונים היה לרגע בום של עבודה של כמה ימים, ואז שוב היה שקט והייתה ירידה בעבודה. רק עכשיו בחודשיים האחרונים הייתה תחושה של חזרה לשגרה ואנשים התחילו להגיע, ואז הגיע המשבר הביטחוני".
במהלך 12 ימי הלחימה, עוד לפני שפגע טיל בעסק שלו, כבר הרגיש אלמישלי את המשבר הכלכלי החדש שנולד בעקבות המצב הבטחוני. "כל הזמן היו אזעקות. אנשים פחדו להגיע. המספרה היתה שוממת. פתחתי כל בוקר, כי אין ברירה וצריך להתפרנס אבל היו מגיעים 4-6 לקוחות ביום".

על פגיעת הטיל בעסק שלו הוא שמע מלקוחות. "מזל שזה קרה בשבת והמקום היה סגור כי לא היינו יוצאים בשלום משם. פחדתי להתקרב למקום אבל הלכתי לשם כדי לראות מה הנזק. הכל היה הרוס. הכל התפוצץ, הוויטרינה התנפצה, חורים בקירות, הכיסאות נפגעו ויש זכוכיות ושברים בכל מקום".

על פי חוק מס רכוש, אלמישלי זכאי לפיצוי על הנזקים הישירים שנגרמו לעסק מפגיעת הטיל, אך יום למחרת הפגיעה כשהגיעו לעסק נציגי מס רכוש הוא התאכזב לגלות שמטרתם לצמצם את הפיצוי שיקבל. "הנציג של מס רכוש אמר לי 'תנקה את הציוד שאפשר, תעשה את החשבון על הכול ותראה לנו'. הוא ביקש שאשים בצד דברים שאפשר להשתמש בהם, אבל אין לי איך לנקות ולהשתמש בציוד פגום אח"כ. זה מסוכן והידיים שלי יחתכו כי הכל פגוע ומלא זכוכיות. הרגשתי שבמקום שיבואו לקראתי, אני צריך להתחנן אליהם שיעזרו לי... אני לא יכול להתווכח עם המדינה. אני מקבל מה שיש למרות שזה לא יתקרב כנראה לנזק שנגרם לי בפועל".

אבל הבעיה של אלמישלי אינה הפיצוי על הנזק הישיר, אלא העובדה שהוא אינו זכאי כלל לפיצוי על הנזק העקיף - אובדן ההכנסות מאחר שהעסק סגור. "מ-15 עד עכשיו אני לא עובד. העסק סגור. אני אצטרך לקנות ציוד חדש ולא יכול לחזור למקום כי מהנדס העיר סגר את הבניין. כבר ביום שאחרי הפגיעה אמר לי האיש מרשות המסים 'אל תבנה על פיצוי. אתם לא מקבלים כלום כי אתם לא עוטף עזה'. אמרתי לו 'למה שהמדינה לא תפצה אותי? אני בחרתי שיפול טיל על העסק שלי?'. אני רוצה לעבוד ולא מחפש סיוע סתם, אבל פגעו בעסק. אני אשם?".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il