האקזיט שבתוך ההנפקה: כך נפגשו בעלי השליטה עם 2.5 מיליארד שקל

כרבע מהתמורות בגל ההנפקות הראשוניות זרמו לכיסיהם של יזמים, בעלי מניות וקרנות השקעה, באמצעות מכירת חלק מהחזקותיהם לציבור • מה מבדיל הצעת מכר מהנפקה, מי הגורמים שנהנים ממנה ומתי השוק פחות מתלהב מהמהלך

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר
זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

גל ההנפקות הראשוניות בבורסה בתל אביב אפשר לבעלי שליטה בחברות המנפיקות "להיפגש" עם יותר מ-2.5 מיליארד שקל בשנה האחרונה, כך עולה מבדיקת גלובס. מדובר בהצעות מכר ששולבו במהלכי ההנפקה, אשר היקפן הכולל מהווה כרבע מסך התמורה בגיוסי ההון הראשוניים (IPO) שבוצעו על-ידי עשרות חברות בשוק ההון המקומי.

להבדיל מהנפקת מניות חדשות לציבור, בהצעת מכר נמכרות מניות קיימות, כך שהתמורה אינה זורמת לקופת החברה ומגדילה את הונה, אלא לכיסי המוכרים, מה שמהווה עבורם אקזיט בחלק מהחזקותיהם. הצעות המכר נעשות בדרך כלל במסגרת גיוסי הון רחבי-היקף, כשבצד המוכר ניצבים יזמים ובעלי שליטה בחברות המונפקות, לצד קרנות השקעה.

הצעת המכר הגדולה מכולן הושלמה בימים האחרונים במסגרת מהלך הצפת הערך המרשימה בחברת איכות הסביבה ורידיס. הנפקת המניות של ורידיס, שבוצעה לפי שווי חברה שהתקרב ל-3.6 מיליארד שקל "לפני הכסף", ריפדה את כיסי בעלי השליטה בה - חברת דלק רכב של גיל אגמון וקרן התשתיות תש"י - בסכום נאה של יותר מ-700 מיליון שקל - באמצעות הצעת מכר לנתח מהחזקותיהם.

במסגרת הצעת המכר בהנפקת ורידיס מימשה דלק רכב נתח ממניותיה תמורת כ-550 מיליון שקל, ונותרה לאחריה עם כ-51% מהון החברה. תש"י מכרה בהנפקה מניות תמורת קרוב ל-160 מיליון שקל, ונותרה עם כ-15% מההון.

מכירות אלה משקפות למוכרות עליית ערך חדה של יותר מ-150% על השקעתן בורידיס בתוך זמן קצר, לאחר שלפני כשלוש שנים רכשו את החברה לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל בלבד. 

הנפקתה של ורידיס היא הגדולה ביותר שידע שוק ההון בת"א מאז הנפקת חברת כרטיסי האשראי ישראכרט בשנת 2019, ומלבד הצעת המכר היא כללה גם גיוס של קרוב ל-180 מיליון שקל לקופת החברה, באמצעות הנפקת מניות חדשות לציבור.

הצעת המכר בורידיס מעידה על תופעה שהולכת וצוברת תאוצה בגל ההנפקות הראשוניות בתל אביב, והיא החמישית במספר תוך שבועות ספורים (שבהן זרמו בסך הכול כ-1.2 מיליארד שקל לכיסיהם של בעלי עניין בחברות המנפיקות).

מלבד ורידיס, עם ההנפקות האחרונות שבהן שולבה הצעת מכר משמעותית נמנות קבוצת התעשייה אקרשטיין (150 מיליון שקל), חברת הטכנולוגיה גלאסבוקס (כ-135 מיליון שקל), חברת הפינטק נאייקס (יותר מ-200 מיליון שקל) והצעה של כמחצית מכך (כ-95 מיליון שקל) בהנפקת רשת חנויות האופנה ריטיילורס שבשליטת קבוצת פוקס.

אצל אקרשטיין עמדה בצד המוכר משפחת בעלי השליטה שהחברה נושאת את שמה, בעוד שבהצעת המכר של גלאסבוקס המממשות היו שתיים מהקרנות שהשקיעו בחברה (Updata ו- Brighton), כשבצד שרכש את עיקר הסחורה עמדה קרן נוספת המושקעת בחברת הטכנולוגיה (Ibex).

 
  

אצל נאייקס מוכרי המניות בהנפקה היו יזמיה - האחים יאיר ואמיר נחמד ודוד בן אבי, ואילו בריטיילורס המוכרת הייתה זרוע ההשקעות של בנק לאומי, לאומי פרטנרס, שמימשה אופציות שהוענקו לה ברווח עצום.

גיל אגמון, מנכ"ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: איל יצהר
 גיל אגמון, מנכ"ל ובעל השליטה בדלק רכב / צילום: איל יצהר

"קרנות השקעה זוכות ליותר הבנה"

הצעות מכר שבוצעו בתל אביב מתחלקות לכמה סוגים: כאלה שהיוו את מלוא הסכום המגויס בהנפקה (בדרך כלל על-ידי קרנות השקעה), חלק משמעותי ממנו או חלק זניח מהיקף הגיוס הכולל. כך שלצד הצעות המכר הגדולות, היו עוד לא מעט גופים ובעלי מניות ושליטה שהסתפקו בתמורות צנועות יחסית במסגרת במהלכי ההנפקה.

הפעילים בשוק ההנפקות מחלקים את הגופים המוכרים למספר קטגוריות, ובהתאם לכך את הנכונות שלהם להשקיע בהצעות המכר. לדברי אחד מהפעילים, "השוק מקבל יותר בהבנה הצעות מכר של קרנות השקעה, משום שבסופו של דבר זה אופן הפעילות שלהן - הן קונות נכסים וצריכים למכור אותם.

"הקרנות הן גופים פרטיים שצריכים להחזיר את הכסף למשקיעים, ויכולות לעשות זאת גם על-ידי הצעות מכר בבורסה. לכן הצעות המכר של הקרנות, בייחוד כאלה שיש להם שם טוב בשוק, מתקבלות ללא קושי בדרך כלל. בגלל שלקרן יש תקופת חיים, הגיוני שהיא תמכור את החזקותיה או נתח משמעותי מההחזקות במסגרת של הנפקה".

לגבי יזמים שמוכרים נתח מהחזקותיהם בהנפקות, מציין גורם בשוק, "יש יזמים שהשקיעו את כל כספם בחברה ורוצים לראות פירות ראשונים מכך. בחברות טכנולוגיה לדוגמה, אפשר לראות שבדרך כלל אין הצעות מכר, משום שהן חברות המתאפיינות בצמיחה בפעילותן, והמשקיעים בארץ לא אוהבים לראות הצעות מכר של בעלי חברות מסוג זה". 

בעניין בעלי שליטה המבצעים הצעות מכר, מוסיפים בשוק, כי "אם בעלת השליטה יורדת להחזקה קטנה משמעותית ממה שהייתה לה לפני ההנפקה, זה עלול להעיק על ההנפקה לנוכח סימני השאלה שעולים ממכירה כזאת".

לדברי אחד הפעילים, "לפעמים השוק מקבל הצעות מכר של גופים גדולים שלא חסר להם כסף, כמו דלק רכב בורידיס, וזאת מאחר שגיוס הון גדול יותר פנימה היה פוגע במבנה ההון של החברה ועושה לה נזק. אבל לפעמים, כמו בהנפקת אקרשטיין, השוק מוכן לקבל את הצעת המכר רק אחרי חיתוך משמעותי במחיר ההנפקה (אקרשטיין אכן נאלצה לחתוך את המחיר המבוקש בעשרות אחוזים, א' ל').

פימי: 350 מיליון שקל בהנפקת פולירם

כאמור, קרנות ההשקעה הן שחקן מרכזי בכל הקשור למימוש השקעות באמצעות הצעת מכר. הגדולה מכולן עד כה הייתה של קרן AMI, שמובילה זהבית כהן, בהנפקת רשת המוצרים המוזלים מקס סטוק, שהושלמה בספטמבר האחרון. במסגרת ההנפקה מכרה הקרן, שמשתייכת לקבוצת קרנות אייפקס, נתח מהחזקותיה, לצד מייסד הרשת אורי מקס ושותפו צ'ארלס אבן ניומן, בתמורה כוללת של כ-570 מיליון שקל - מלוא הסכום שגויס בהנפקה.

קרן השקעות מקומית נוספת שבולטת עם מספר הצעות מכר מוצלחות שביצעה בעבר, וגם בגל ההנפקות הנוכחי, היא פימי, שמוביל ישי דוידי, שבהנפקת חברת התעשייה פולירם מכרה נתח ממניותיה תמורת קרוב ל-350 מיליון שקל - במהלך מכירה שבוצע במשותף עם החברה הבורסאית רם און והיווה גם הוא את מלוא סכום ההנפקה.

דוידי ישי / צילום: יונתן בלום
 דוידי ישי / צילום: יונתן בלום

קרן השקעות אחרת, קדמה, מכרה בינואר ממניותיה ברשת חנויות ה"עשה זאת בעצמך" אייס תמורת כ-100 מיליון שקל, במסגרת גיוס כולל של כ-150 מיליון שקל.

עוד בין הצעות המכר בגל ההנפקות הנוכחי בלטה זו של חברת אפריקה ישראל, שמכרה בחודש פברואר האחרון נתח ממניות החברה הבת דניה סיבוס תמורת יותר מ-200 מיליון שקל, במסגרת הנפקה בסכום כולל של כ-360 מיליון שקל. מהלך ההנפקה של חברת הבנייה היווה הצפת ערך אדירה של מאות אחוזים עבור בעלי אפריקה ישראל, לפידות קפיטל של יעקב לוקסנבורג ואלטשולר שחם גמל, שרכשו אותה שנה קודם לכן במסגרת הסדר חוב.

נציין שלא תמיד הצעות מכר הן מהלך כדאי עבור הקונים. יצרנית המל"טים אירונאוטיקס, למשל, סיפקה לאחר ההנפקה תוצאות מאכזבות והסתבכויות בפעילות העסקית, ומנייתה איבדה תוך זמן קצר כ-70% משווייה בהנפקה. גם מניית טלרד, על רקע שלל בעיות בעסקיה, צללה בשיעור דומה לעומת מחיר ההנפקה.