סטרייפ היא הסטארט-אפ הכי גדול בעולם הפינטק. על מכשול הבירוקרטיה הישראלית היא לא הצליחה להתגבר

יותר מ-1,400 ישראלים חברים בקבוצת הפייסבוק "Stripe Israel", שמטרתה לקדם את הגעתו לארץ של שירות סליקת התשלומים של חברת סטרייפ. החברים, ביניהם יזמים שמוכרים ללקוחות בחו"ל ובעלי חנויות אינטרנטיות שונות, עוקבים בציפייה אחרי התפתחויות חדשות בנוגע להגעתו לישראל של השירות המצופה, מתלוננים על האלטרנטיבות הקיימות בשוק כמו קבלת תשלומים דרך פייפאל או דרך חברות כרטיסי האשראי הישראליות ומחפשים בינתיים פתרונות חלופיים.

אחד הפתרונות החלופיים הפופולריים המקודם בקבוצה הוא של סטרייפ עצמה. סטרייפ כבר זמינה ב-44 מדינות בעולם, אך אינה פועלת בישראל ולכן לא ניתן לקבל בעזרתה תשלומים לחשבון בנק ישראלי. אולם שירות חלופי שהחברה מציעה בשם "סטרייפ אטלס" מסייע לישראלים להקים חברה במדינת דלאוור עם חשבון בנק אמריקאי, ולהתחיל לקבל תשלומים אליו. עניין של כמה מאות דולרים וכמה שבועות ואפשר לסדר את זה.

  

מי שייסד את קבוצת הפייסבוק "סטרייפ ישראל" עוד בינואר 2020 הוא יוסי בצלאל, יזם ויועץ טכנולוגי בתחום התוכנה. "אני מוכר תוכנות ללקוחות מחו"ל והבעיה היא שאם אתה משתמש בפתרונות של חברות כרטיסי האשראי הישראליות כדי לסלוק תשלומים מחו"ל, אז קורעים לך את הצורה במחיר", אומר בצלאל. "כבר הרבה שנים אני משתמש בפייפאל, שזה פתרון מאובטח וטוב אבל העלויות שלו יחסית גבוהות. סטרייפ זה פתרון מעולה בעלויות נמוכות וגם מותג שהוא תו התקן דה פקטו בשוק, כזה שנותן ללקוחות שלך בכל העולם ביטחון לבצע דרכו רכישות".

הסביבה העסקית להייטק נותרה הרחק מאחור

התקוות של חברי הקבוצה לכניסתה של סטרייפ לישראל אינן מופרכות, כיוון שחברת התשלומים מנסה כבר ארבע שנים להתחיל לפעול בארץ. סטרייפ אף מינתה בתחילת השנה שעברה את גור בירון, לשעבר בכיר בגוגל, למנהל הפעילות שלה בשוק הישראלי. בירון צפוי לסיים את תפקידו בסטרייפ בקרוב, אך החברה עדיין לא הצליחה להיכנס לישראל. הסיבה, לפי גורמים בשוק איתם שוחח גלובס, היא מערכת ביורוקרטית וטכנולוגית סבוכה שמקשה על ההשקה בארץ. בינתיים, בזמן שבצלאל ושאר חברי קבוצת הפייסבוק הישראלים מחכים, השיקה סטרייפ את שירותי הסליקה שלה באפריל האחרון באיחוד האמירויות.

הכניסה של סטרייפ לישראל תתרום לתחרות בשוק הסליקה, שנשלט על ידי חברות כרטיסי האשראי, אך העניין הוא אפילו רחב יותר מכך. מחקר בינלאומי שפרסמה ביוני האחרון חברת הייעוץ והמחקר הכלכלי StartupBlink דירג את ישראל במקום השלישי מבין כלכלות ההייטק החזקות בעולם, אחרי בריטניה וארה"ב. אלא שבכל הנוגע לסביבה העסקית שמקבל ההייטק, דורגה ישראל הרחק מאחור, במקום ה-25, נמוך מרוב מדינות אירופה. הסיבה היא המחסור בארץ של שירותים דיגיטליים שזמינים במדינות מערביות רבות, כמו שירות גוגל פיי (שבינתיים דחה את הגעתו המתוכננת לישראל, כפי שחשפנו בגלובס), שירות המסחר במטבעות וירטואליים Coinbase ושירות הסליקה של סטרייפ. במקרה של גוגל פיי נראה שהדחייה אינה מסיבות הקשורות לרגולציה, אלא החלטה של גוגל לדחות את ההשקעה לסוף 2021.

להעביר כסף בפשטות של שליחת הודעה בוואטסאפ

הסטארט-אפ סטרייפ הוקם בארה"ב ב-2010 על ידי שני האחים הצעירים ג'ון ופטריק קוליסון. השניים, ילידי אירלנד, הגיעו לארה"ב כדי ללמוד בהרווארד ו-MIT, אך פרשו מהלימודים במהרה לטובת קריירה יזמית. האחים היו רק בני 21 ו-19 כשהקימו את סטרייפ, אך הספיקו כבר למכור ב-5 מיליון דולר חברה קודמת שלהם, שפיתחה כלי לניהול העסקים של סוחרים ב-eBay. התובנה המרכזית של האחים הצעירים מהחברה הקודמת שלהם הייתה כי החלק הקשה ביותר בעסק אינטרנטי הוא לא לחשוב על רעיון, לפתח אותו או למצוא לקוחות - אלא לגבות מאותם לקוחות תשלומים. אחרי שנאלצו בעצמם לבזבז שבועות על ביורוקרטיה כדי לקבל אישור לקבל תשלומים, הם הקימו את סטרייפ, שנועדה לפשט את התהליך. "יכולת לשתף תמונה בפייסבוק אבל לא להזיז כסף באותה הדרך. זה הרגיש כמו ימי הביניים", סיפר ג'ון קוליסון.

 יזהר שי / צילום: אלעד מלכה

בחוצפה שיש כנראה רק לצעירים, האחים קוליסון פנו לקבל השקעה ראשונית מפיטר ת'יל ואלון מאסק, מייסדי פייפאל. במצגת שהציגו להם, הסבירו האחים קוליסון למאסק ות'יל למה הפתרון של פייפאל מסובך מדי ואיך הם רוצים להפוך העברת כסף על גבי האינטרנט לפשוטה ממש כמו שליחת הודעת וואסטאפ לכל אדם בעולם. במקום תהליך אינטגרציה מסובך מול חברות כרטיסי אשראי ובנקים, סטרייפ סיפקה שבע שורות קוד פשוטות שאפשרו לכל אתר ואפליקציה להטמיע אופציית קבלת תשלומים בתוך יום אחד.

מאסק ות'יל השתכנעו והפכו למשקיעים הראשונים של סטרייפ יחד עם קרן הון הסיכון הנחשבת סקויה בסבב הסיד הראשוני של סטרייפ ב-2011, שנתן לחברה שווי של 20 מיליון דולר בלבד. מאז אותה השקעה, זינק השווי של סטרייפ במהירות והחברה הפכה לחד קרן ששווה 1.8 מיליארד דולר ב-2014. ארבע שנים אחר כך, ב-2018, סטרייפ כבר הייתה שווה 20.2 מיליארד דולר וב-2020 הסכום עלה ל-36 מיליארד דולר.

התמחתה מהתחלה במפתחי אפליקציות

הקורונה, שהאיצה את התחום של מסחר מקוון וקניות אונליין, עשתה טוב מאוד לעסקים של סטרייפ והשנה החברה גייסה 600 מיליון דולר לפי שווי של 95.6 מיליארד דולר. אחת ממטרות גיוס הענק הייתה להרחיב את הפעילות של סטרייפ לאזורים כמו המזרח התיכון, אפריקה ואירופה. סבב הגיוס הפך על הדרך את סטרייפ לחברת הסטארט-אפ הפרטית עם השווי הגבוה בארה"ב, לפני חברת החלל SpaceX של אותו אלון מאסק. סטרייפ, שמאז הקמתה הספיקה להתרחב לעוד מגוון תחומים כמו מתן הלוואות ומניעת הונאות אונליין, היא כיום גם סטארט-אפ הפינטק בעל השווי הגבוה בעולם ולמעשה שנייה בשווי שלה רק למפתחת אפליקציית טיקטוק הסינית בייטדאנס. לא רע בשביל שבע שורות קוד.

ההתמחות של סטרייפ מההתחלה הייתה בהתאמה שלה למפתחים של אפליקציות והיא הפכה לאופציה המועדפת עבור יזמים בעמק הסיליקון. כך הפכה סטרייפ לפתרון סליקת התשלומים עבור סטארט-אפ משלוחי המזון דורדאש ואפליקציית הנסיעות ליפט, כשאלו עוד היו בשלב מוקדם של חייהן. בניגוד לפייפאל ששמה את עצמה בפרונט, סטרייפ נשארה תמיד לפעול ברקע, כמותג לבן שמוטמע בתוך האתר של הלקוח, ואינו דורש מהרוכשים לצאת לצאת לאתר חיצוני.

עם הזמן סטרייפ התרחבה והפכה לפתרון סליקת התשלומים של ענקיות כמו אמזון, שופיפיי, Booking.com וגם וויקס הישראלית. משתמשים שפותחים חנות בוויקס יכולים לבחור בהטמעת סליקת התשלומים של סטרייפ. כמובן שמשתמשים ישראלים לא יכולים לבחור את האופציה הזאת כיוון שסטרייפ, על אף ניסיונותיה, כאמור לא פועלת בארץ.

רק לחמישה גופים יש רישיון סולק בישראל

הדרך הראשונה של סטרייפ לפעול בישראל היא קבלת רישיון סולק מבנק ישראל. כיום רק חמישה גופים מחזיקים ברישיון כזה: שלוש חברות כרטיסי האשראי (כאל, ישראכרט ומקס) ושתי חברות פרטיות - קארדקום וטרנזילה, שקיבלו את הרישיון ב-2017 ו-2018, בהתאמה. בבנק ישראל התגאו בכך שב-2015 ביצעו הקלות משמעותיות בדרישות לקבלת רישיון, מה שאפשר את מתן הרישיון לקארדקום וטרנזילה, אך גורמים בשוק תיארו את התהליך כמורכב למדי עדיין.

קארדקום וטרנזילה הן שתיהן חברות ישראליות, שכאמור פועלות כבר בשוק הסליקה המקומי. שתיהן מציעות פתרונות סליקה לעסקים ורישיון הסליקה מאפשר להן להתרחב ולבצע את כל התהליך בעצמן, כולל קבלת הכסף מחברות האשראי וזיכוי העסקים, כפי שעושה סטרייפ בעולם. אולם כאמור מדובר על חברות מקומיות ושתיהן אינן מציעות את הטכנולוגיה המתקדמת והחיבור הבינלאומי שמציעה סטרייפ.

"אני זוכר מנכ"ל של חברת פינטק ישראלית שפיתח מערכת לסליקה יעילה יותר של עסקאות. כדי להפעיל את השירות בישראל הוא היה צריך רישיון ואני זוכר שהוא הראה לי קלסרים שלמים מלאי טפסים שצריך למלא, כולל בדיקות של בטחונות והון עצמי", אמר לגלובס יזהר שי, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה, שפעל לפשט את הרגולציה על חברות פינטק. "זה סיוט בלתי נגמר ושבעה מדורי גיהינום. גם לחברות פינטק ישראליות וגם לזרות".

לדברי שי, "סטרייפ היא הבסיס לתשתית פינטק מודרנית וחשוב ליזמים ולשוק שיהיה שירות כזה. הם הובילו שינויים חיוביים מאוד בארה"ב ואם הם באמת מנסים להיכנס לישראל במשך ארבע שנים ולא מצליחים, אז זה מצער מאוד".

השינויים שנתקעו בחילופי הממשלות

סטרייפ מעולם לא הגישה בקשה רשמית לרישיון סולק אך ניהלה שיחות ראשוניות מול בנק ישראל. במקביל בחברה חיכו לתיקוני חקיקה שיאפשרו כניסה של חברות פינטק לשוק בקלות יחסית, אך תיקונים אלו נתקעו בין מעברי הממשלות התכופים בשנים האחרונות. "מה שסטרייפ הייתה צריכה זה מישהו שיוביל אותה ביד ויסייע לה, אבל קשה למצוא מישהו שיעשה את זה כשלא ברור מי יהיה שר האוצר מחר", אמר גורם בשוק שמכיר את הנושא. "כמובן שסטרייפ יכולה להוציא מספיק כסף ולעמוד בכל התקנות של בנק ישראל אבל כשיש לך 200 מדינות שאתה שואף לפעול בהן, ברור שתפנה פוקוס קודם למקומות שקל בהם, כמו באיחוד האמירויות, ולא לאיפה שמסובך, כמו בישראל".

לעומת זאת בכיר באחת מחברות כרטיסי האשראי העריך שהבעיה המרכזית של סטרייפ היא לא כסף. "לקבל רישיון מבנק ישראל לסליקה זה אומר להיות מפוקח על ידו וחברות בינלאומיות כמו סטרייפ, שפעילות במדינות רבות, לא רוצות להיות מפוקחות בכל מדינה ומדינה", הוא אמר.

המכשול הייחודי בדמות חברת שב"א

גם אחרי קבלת רישיון סליקה מחכה לסטרייפ תהליך מורכב של אינטגרציה טכנולוגית בישראל. בעוד ברוב המדינות בהן פועלת החברה היא צריכה להתחבר ישירות לרשתות של חברות כרטיסי האשראי ויזה ומאסטרקארד, בישראל קיים רובד נוסף וייחודי בדמות חברת שב"א, שמשמשת צומת דרכו עוברת סליקת כרטיסי האשראי. כמה התהליך מסובך? ובכן, שתי החברות, קארדקום וטרנזילה, שקיבלו רישיון סליקה לפני שלוש וארבע שנים עדיין לא התחילו לסלוק תשלומים בפועל. נושא נוסף שבו סטרייפ תצטרך ייתכן לבצע שינויים משמעותיים היא בכל הנוגע לפתיחת חשבונות לסוחרים שמשתמשים בשירותיה. סטרייפ ידועה בחוויית הלקוח הטובה והמהירה שלה, אך בישראל הנושא כפוף לרגולציות ובקרות רבות.

גורם באחד הרגולטורים הפיננסיים דווקא דחה את הביקורת. "התהליך של קבלת רישיון לא מסובך ועובדה שהיו חברות שהגישו וקיבלו רישיון סולק. צריך להראות מי הם בעלי השליטה, להוכיח יושרה, להציג תוכנית עסקית וטכנולוגית ואז לקבל רישיון מותנה, שנותן לך אור ירוק להתחיל בתהליך. אם אתה מגיע עם חברה בחו"ל שכבר מחוברת לוויזה ומאסטרקארד זה יכול להיות פשוט יותר", לדבריו.

אופציה נוספת, אולי פשוטה יותר, עבור סטרייפ היא לפעול בשותפות דרך אחת מחברות כרטיסי האשראי הישראליות. כך סטרייפ יכולה לחסוך קבלת רישיון מורכב ואינטגרציה טכנולוגית ולהתחיל לפעול מהר יותר. לגלובס נודע כי סטרייפ ניהלה משא ומתן אינטנסיבי עם כל שלוש החברות, אבל הדברים לא הבשילו להסכם חתום ותחילת פעילות. למה? כמו תמיד תלוי את מי שואלים. גורמים בחברות האשראי טענו כי סטרייפ לא מיהרה לסגור מסיבותיה היא, אחרים בשוק העריכו כי לחברות האשראי אין אינטרס לפתוח פתח למתחרה.

דוגמה מייצגת לקשיי כניסת פינטק לישראל

המקרה של סטרייפ הוא דוגמה מייצגת למורכבות של שירותי פינטק להיכנס לשוק הישראלי. ישראל היא אומנם מובילה בפיתוח שירותי פינטק מתקדמים אך רובם אינם זמינים בארץ, שנתפסת כשוק קטן וגם מורכב רגולטורית וטכנולוגית. המקרה של סטרייפ יכול להעיד על הקושי בו יתקלו שירותי פינטק בינלאומיים נוספים בעתיד, אם ירצו להיכנס לישראל, כמו שירות התשלומים פייסבוק פיי.

סטרייפ בכל מקרה לא איבדה תקווה מישראל ובימים אלו מגייסת אחראי שותפויות לשוק הישראלי. נושא התפקיד, נכתב בתיאור המשרה, יצטרך לבנות מערכת יחסים עמוקה עם הרגולטורים הישראלים. במקביל, וללא קשר, מגייסת סטרייפ בימים אלו מהנדס ראשון למערך הפיתוח שלה בישראל. בינתיים מדובר על משרה יחידה שפתחה החברה בארץ, אך זו יכולה להתפתח למרכז פיתוח קטן שיבנה בישראל. מה שדי בטוח זה שהקמת מרכז פיתוח בארץ תהיה פשוטה יותר מתחילת פעילות מסחרית כאן.

סטרייפ

תחום עיסוק: מפתחת תוכנות וממשקים לקבלת תשלומים עבור אתרי מסחר מקוון ואפליקציות מובייל
היסטוריה: הוקמה על ידי האחים ג'ון ופטריק קוליסון שהיו בני 19 ו־21. האחים ילידי אירלנד הגיעו לארה"ב כדי ללמוד ב־MIT והרווארד אך פרשו לפני הסיום כדי לפתח קריירה יזמית
נתונים: סטרייפ מעסיקה מעל 4,000 עובדים, זמינה ב־44 מדינות ורשמה
ב־2020 הכנסות של 7.4 מיליארד דולר
עוד משהו: האחים קוליסון הקימו את סטרייפ אחרי שכבר מכרו סטארט־אפ קודם שלהם ב־5 מיליון דולר