הממונה על השכר נגד הפרה הקדושה של המורים: האם מערכת החופשות תשתנה?

מה עשתה מגפת הקורונה למערכת החינוך? בשנת 2020 נערכו בין 70 ל-130 ימי למידה מקוונת, במהלכן תלמידי השכבות הנמוכות לא קיבלו מענה לצרכים וליכולות היחודיים של כל אחד מהם, המורים לא הצליחו ללמד את כל החומר, ובכיתות הצעירות לא עמדו ביעד הספקי הלמידה - כך עולה מדוח הוצאות השכר במערכת החינוך הממשלתית (יסודי וחטיבות ביניים) שמפרסם היום (ב') הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר-נתן. הדוח מאשר למעשה בדיעבד את התחושות הקשות שחשו הורים (וגם מורים) בתקופות הסגרים והמגבלות שחלו על מערכת החינוך לאורך משבר הקורונה.

מהדוח עולה כי בשנת 2021 חל שיפור משמעותי בחוויית ההורים בשימוש בלמידה מקוונת, וההתרשמות הייתה שחל שיפור גם ביכולתו הכללית של המורה ללמד את החומר (עלייה מ-33% בבתי הספר היסודיים בשנת 2020 ל-57% בשנת 2021, ומ-46% בחטיבות הביניים ל-55%). יחד עם זאת, העמידה ביעד הספקי הלימוד לא עלתה משמעותית, ובשנת 2020 רק 12% מההורים לילדים בבתי הספר היסודיים העידו על עמידה ביעדים, ורק 18% בשנת 2021.

הדוח בחן את תקופת הפסקת הלימודים הפרונטליים ממרץ 2020 ועד תום שנת הלימודים. תקופה זו נמשכה לפחות 30 ימים בגנים, 24 ימים ביסודי ו-35 ימים בחטיבות הביניים, אך חלק מהתלמידים שהו גם 130 יום בבית, במהלכם נערכה למידה מקוונת בלבד. למרות השינויים הדרמטיים הללו, שכרם של המורים וימי החופשה שלהם נותרו כבימי שגרה.

הממונה על השכר מציין כי מצד אחד, מערכת החינוך שאפה להתאים את מודל הלמידה מרחוק לגיל התלמידים; אך מצד שני, לא בוצעו שינויים בהיקפי המשרה של עובדי ההוראה בהתאם לצרכים השונים בשכבות הגיל השונות. כמו כן, שכר עובדי ההוראה, היקפי המשרות ולוח החופשות נותרו ללא שינוי.

הממונה מציין עוד כי ניכר שיפור בהתמודדות מערכת החינוך עם מתווה ההוראה מרחוק בין השנים 2020 ל-2021, אך על-פי סקרים, העמידה ביעדים של מערכת החינוך בגילאי יסודי נותרה נמוכה מאוד. הנושא הזה רלוונטי מתמיד היום לאור העובדה ששנת הלימודים נפתחה בפועל רק השבוע (לאחר שמרבית חודש ספטמבר שהו התלמידים בחופשות לאור החגים). בימי הלימוד הספורים שהתקיימו בספטמבר נשלחו כיתות שלמות רבות לבידוד, לאחר שתלמיד כיתתם או מי מסגל ההוראה אובחן כחולה קורונה.

החששות של ההורים כעת עם החזרה לשגרת לימודים הן "משידור חוזר" של שנת 2020, במהלכה התלמידים שהו ימים רבים בבית ולמדו מרחוק. במקרה של תלמידים צעירים, בכיתות א-ד' עולה החשש כי דווקא בתקופה שבה מונחים היסודות להמשך שנות הלימוד, הילדים ימשיכו ליפול בין הכיסאות ויפסידו חומר לימודי רב.

עמדת אגף השכר והסכמי עבודה היא שיש לבחון פתרון חלופי להוראה מקוונת עבור שכבות הגיל הנמוכות. פתרון זה כולל את שינוי ימי ההוראה והחופשה בהתאם לאירוע החירום. כאשר מערכת החינוך סגורה, עובד ההוראה יזכה ליום חופש בתשלום, ובמקביל לא יידרש להעביר תוכן מקוון. זאת, במקום יום חופש עתידי (מתוך לוח השנה הלימודי) אשר בו יועברו שיעורים כרגיל. כך, סבור הממונה, התלמידים בשכבות הגיל הנמוכות יזכו למענה מותאם.

לדברי הממונה על השכר, קובי בר-נתן, "לפני כשנה וחצי פרצה לחיינו מגפה בריאותית וכלכלית, כאשר מאות אלפי עובדי הוראה נדרשו להתאים את עצמם לעידן חדש בו הלמידה מתקיימת באופן מקוון. ניכר היה שכי המורים והמנהלים בשטח הם שיודעים לתת מענים מותאמים, ויש ערך רב לאוטונומיה במערכת החינוך, אך עם התפתחות המגפה יש לאפשר שינויים והתאמות בלוח החופשה של התלמידים, בעיקר בגילאים הצעירים, בכדי למקסם את מספר ימי הלימודים הפרונטליים החיוניים להתפתחותם הרגשית ולמזעור הפגיעה העתידית בהישגיהם".

מורה על כל 12 תלמידים? לא בדיוק

מערכת החינוך הממשלתית המהווה כ-19% מהעובדים במגזר הציבורי, כשמהדוח עולה כי מספר העובדים במערכת עמד על 138,597 עובדים בשכר ממוצע של 13,880 שקל למשרה מלאה. על-פי הדוח, עובדי הוראה ותיקים מרוויחים פי 3.7 מעובדי הוראה מתחילים. יחד עם זאת, פערי השכר המגדריים במערכת החינוך הממשלתית הם נמוכים ביחס לכלל המשק, וגם פערי השכר המגדריים נמוכים יחסית לכלל המשק ועומדים על 5% בלבד.

הדוח מציג תמונת מצב מטרידה באשר ליחס בין שעות הלימוד של התלמיד לשעות ההוראה של כל מורה, וכן ביחס של תלמיד-מורה בישראל. מהדוח עולה כי התלמידים בישראל לומדים ימים רבים יותר מהתלמידים בכל מדינה באיחוד האירופי, מאחר שהם לומדים גם בימי שישי (כ-37 ימים בשנה), אך למרות זאת המורה בישראל עובד בממוצע פחות שעות מעמיתו במדינות ה-OECD.

עובד הוראה בישראל נדרשים לעבוד בממוצע בין 21% ל-32% פחות ממקביליהם במדינות ה-OECD. הפער בין שעות הלימוד הרבות של התלמידים לכמות הנמוכה יחסית של שעות עבודה של עובד הוראה בישראל יוצר, בין היתר, צורך במספר גבוה של עובדי הוראה המחייב גיוס נרחב של עובדי הוראה ומביא למספר קטן יותר של מועמדים לתפקיד הוראה במוסדות החינוך.

עוד עולה מהדוח כי למרות שקצב הצטרפות עובדי הוראה למערכת מהיר יותר מקצב הגידול במספר התלמידים ויצר לכאורה יחס של עובד הוראה על כל 12 תלמידים - ממוצע זה אינו משקף את השונות הקיימת במערכת המורכבת מעודפים וחוסרים בעובדי הוראה באזורים או במקצועות שונים.

בנוסף, אומנם יחס מספר עובדי ההוראה לתלמידים עומד על אחד לכל 12 תלמידים, אך בפועל זה לא היחס הממוצע בין עובד ההוראה לתלמידיו ברגע נתון בכיתה. זאת, משום שמספר שעות הלימוד היומיות שלהן זכאים התלמידים גבוה ממספר שעות ההוראה הפרונטליות היומיות של המורה. לכן, נדרשים מספר מורים בכדי להשלים את שעות הלימוד של הכיתה, כך שעל כל יום לימודים של כיתה נדרש יותר מאשר שעות עבודה יומיות של מורה יחיד. סיבה אחת לכך היא שחלק משעות העבודה של המורים מיועדות להכנה וללימוד פרטני.

בנוסף, הדוח מתייחס לאתגר שמוצב בפני המערכת בשל העובדה שלא ניתן לסיים העסקת מורה קבוע בשל אי-התאמה, ללא שלילת הרישיון לעסוק בהוראה - פרוצדורה ארוכה ומורכבת. הדוח מציין כי בשנת 2020 תהליך זה התבצע בשלושה מקרים בלבד.

מהדוח עולה כי בישראל הליך סיום ההעסקה הפורמלי לוקח כ-240 ימים - זמן רב יותר ביחס למדינות מפותחות בעולם (ניו זילנד - כ-210 ימים, בריטניה - כ-140 ימים, קליפורניה - כ-180 ימים, יוטה - כ-105 ימים, צרפת ושוודיה- כ-60 ימים).

הדבר מקשה על מנהלים לנהל את כוח-האדם בצורה מיטבית, כך שגם היקפי המשרה של מורים בתחילת הדרך נפגעים, כיוון שלמורים הקבועים ישנה קדימות בהקצאת שעות הלימוד, וכך המנהלים מתקשים להציע משרות מלאות למורים חדשים מצוינים.