לימודי חול בבתי ספר חרדיים: מה ישראל יכולה ללמוד מהמודל האמריקאי

"10,000 אורחים בחתונה חסידית? ניו יורק אומרת לא", התריסה אחת הכותרות בימי השיא של מגפת הקורונה, והפכה את היחס לחברה החרדית בעיר, שחיה במעין אוטונומיה, לעניין פוליטי שצריך לדון עליו. עד כמה הקהילה הזאת דומה בהתנהלותה למקבילה הישראלית שלה, ואילו כוחות פועלים לשילובה בכלכלה המקומית? אלה הנושאים שעומדים בלב מחקר חדש של ד"ר גלעד מלאך, ראש תוכנית החרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ויאיר אטינגר, שבחן את המוטיבציות של החברה החרדית בניו יורק ובניו ג'רזי לכלול לימודי חול במערכת החינוך שלה באמצעות ראיונות עומק עם חברי הקהילה.

עבודה ולימודי חול: הליטאים בארה"ב משתלבים יותר

"לפני שיצאנו למסע שלנו, נחשפנו לשתי נקודות מבט שביקשנו לבדוק", אומר מלאך. "טענה אחת ששמענו היא שהחרדים שם שונים מאוד מאחיהם בישראל ושהחינוך החרדי באמריקה כולל יותר לימודי חול וברמה גבוהה יחסית. הטענה השנייה הייתה שהחרדים בארה"ב הולכים ונהיים דומים לאחיהם בישראל, הן מבחינת היווצרותה של 'חברת לומדים' אמריקאית, הן מבחינת צמצום בהיקף לימודי החול במערכת החינוך החרדית.

"הנחה נוספת שביקשנו לבחון היא שבשל ההפרדה בין דת למדינה בארה"ב, הפיקוח על בתי הספר החרדיים מינימלי. בד בבד נטען שמאותה סיבה, כמעט אין מימון מדינתי לבתי הספר האלה".

ומה הממצאים? כמו בישראל, החברה החרדית בארה"ב אינה הומוגנית. לדברי מלאך, בעוד ש מערכת החינוך לבנים בחברה החרדית הליטאית בארה"ב שונה ממקבילתה הישראלית, מערכת החינוך החסידית שם דומה למדי למערכת החינוך החסידית בישראל.

"ההוויה המודרנית בחברה הליטאית־אמריקאית עמוקה יותר מאשר בישראל והיא מתבטאת גם ביחס החיובי ללימודי החול, באפשרות להשכלה גבוהה ולפנייה למקצועות חופשיים, בהשתייכות למעמד הביניים־הגבוה של החברה, ואף במידת המעורבות וההשתייכות לחברה האמריקאית הכללית", אומר מלאך.

 ד''ר גלעד מלאך / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

עם זאת, הוא מוסיף שבמחקר הם גילו נסיגה מסוימת ביחס העקרוני, גם אם לא מעשי, של ליטאים בניו יורק ללימודי החול ושהגירה מסיבית של ליטאים ללייקווד שבניו ג'רזי מביאה אותם לאמץ גישה מצמצמת ביחס ללימודי חול, הקרובה יותר למודל החרדי־ליטאי בישראל.

"מודל לייקווד, שהיה במשך שנים רבות שולי בהיקפו בחרדיות הליטאית־אמריקאית, נעשה מרכזי יותר, אף שאיננו מאיים על הזרם החרדי־ליטאי המרכזי", אומר מלאך. "במקומות נוספים שבהם גרים חרדים ליטאים בארה"ב, היקף לימודי החול במוסדות האלה נרחב למדי, והם כוללים מתן אפשרות תגבור לתלמידים המעוניינים בכך ואף בחינות בגרות במקצועות האלה".

ומה קורה בזרם החסידי? לפי המחקר, לימודי חול נהוגים אצלם בבתי הספר היסודיים, ברמה נמוכה, ובבתי הספר התיכוניים הם כבר אינם קיימים ברוב המוסדות. בני הקהילה הבוגרים עובדים ברובם, אך בעיקר במקצועות "צווארון כחול" שהשכר בהם נמוך. בקרית יואל של חסידות סאטמר, שיעור התעסוקה בקרב גברים עומד על 75%, ובקרב נשים - 38%. זאת מעין תמונת מראה לחברה החרדית בישראל, שבה הפרנסה מוטלת לרוב על הנשים. שיעור העוני בקרית יואל עומד על 44%.

 יאיר אטינגר / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

המודל של ניו יורק: יש חוק, אבל לא אוכפים אותו

בסוגיית המימון והפיקוח על בתי הספר החרדיים, מחברי המחקר גילו שבמדינת ניו יורק (שבה גרים רוב החרדים בארה"ב), יש חוקים הקובעים את התנאים להפעלת בתי הספר הפרטיים, אך במשך שנים רבות הם היו בגדר אות מתה.

בניו יורק החוק דורש "רמת הוראה שווה במהותה" לבתי הספר הציבוריים וכולל רשימה ספציפית של מקצועות שבתי הספר חייבים ללמד. המורים חייבים לעבור הסמכה, ויש בחינות גמר לתלמידי תיכון ובחינות ידע וכישורים לתלמידי היסודי. בניו ג'רזי הרגולציה רכה יותר, והמדינה סומכת על כך שהורים המשלמים מכיסם את שכר הלימוד יצפו שבתי הספר יקנו לילדיהם כישורים להתפרנס בעתיד. בנוסף, קיימות יוזמות ברוח שיטת השוברים בחינוך - חברות פרטיות מקבלות תקציבים עבור מוצרים ושירותים חינוכיים.

"מצאנו שבשנים האחרונות ניכר שינוי ביחס של גורמי הפיקוח המדינתיים לבתי הספר החרדיים, שמתבטא בהגדרה ברורה של הדרישות החוקיות מבתי הספר ובפתיחת חקירות של בתי ספר שאינם עומדים בדרישות החוק", אומר מלאך. "חלק מהקהילות מבטאות התנגדות נחרצת לשינויים וחלקן מנסות להגיע להסדרים עם הרשויות, הכוללים העלאת רמת הלימודים בבתי הספר. בה בעת נוכחנו לדעת שיש דרכים רבות לתמיכה מדינתית, גם בבתי הספר הפרטיים, והקהילה מנצלת את התמיכה הזאת למימון בתי הספר, ואילו המדינה מנסה להשפיע באמצעותה על התכנים ועל הפדגוגיה".

בין פיקוח לאוטונומיה: חברה בצומת דרכים

מה אפשר ללמוד מכך על שילוב לימודי חול בחברה החרדית בישראל?

גם בישראל, השילוב בין צורכי הפרנסה והלחץ השלטוני עושים את שלהם. מאז הקיצוץ בקצבאות הילדים ב-2003 וב-2013, חלה עלייה ניכרת בשיעור ההשתלבות בשוק העבודה: מ-2003 עד 2019, עלה שיעור התעסוקה של גברים חרדים מ-37% ל-53%, ושל נשים חרדיות מ-51% ל-77%, זאת על פי נתוני הלמ"ס. אך ללא כישורים רלוונטיים לשוק העבודה, פערי ההכנסה צפויים להישמר: כיום, משק בית חרדי ממוצע מכניס 14,745 שקל בחודש בממוצע, לעומת משק הבית הישראלי הממוצע שמכניס 23,235 שקל בחודש בממוצע.

"לדעתנו, חשוב שגורמים במגזר החרדי כמו גם בקרב מקבלי ההחלטות יכירו את המודל החרדי-ליטאי האמריקאי, שמאפייני ההיבדלות מהסביבה בו שונים מאלו שאנו מכירים בישראל", אומר מלאך. "השילוב של לימודי חול בבתי הספר לבנים חרדים-ליטאים בארה"ב יכול לשמש השראה גם לקבוצות וליחידים חרדים השואפים להשתלב בחברה ובתעסוקה בישראל בלי לאבד מחרדיותם. מהמחקר אפשר ללמוד גם על חשיבותם של היוזמה והרצון הקהילתיים בשימור ובפיתוח של לימודי חול ועל הכוח של הורים ביצירת שינויים אלו.

"מהפיקוח המתהדק על החינוך החרדי-חסידי בניו יורק ניתן ללמוד שכאשר קבוצת אוכלוסייה (חסידית במקרה זה) מתנגדת לשינוי הסטטוס קוו, יש חשיבות לשימוש במקל ובגזר. מתן הקלות ותמריצים בלבד לא יחולל שינוי מהותי ביחס המגזר ללימודי חול אך הטלת עונשים בלבד תעורר התנגדות עזה ותיצור שינוי 'למראית עין'. לעומת זאת, שילוב של לחץ באמצעות חוק המתורגם למדיניות רגולטורית ברורה עם הצעת אפיקי מעבר וליווי למוסדות עשוי ליצור אמון בין המערכות שתוצאתו תהיה שינויים בתוכנית הלימודים".