עסקת בעלי עניין ענקית: משק אנרגיה רוכשת 40% מתחנת הכוח דליה ב-1.32 מיליארד שקל

משקי הקיבוצים, אחת מבעלות השליטה בחברה משק אנרגיה, צפויה למכור לה את החזקותיה בתחנה הפרטית כנגד הקצאת מניות המשקפת לדליה אנרגיה שווי של 3.18 מיליארד שקל • לאחרונה בוטלה עסקת בעלי עניין גדולה אחרת בשוק האנרגיה – רכישת החזקות קרן נוי בפרויקט מגלים על-ידי חברת נופר

מתחם תחנת הכוח דליה / צילום: יח''צ
מתחם תחנת הכוח דליה / צילום: יח''צ

עוד עסקת בעלי עניין ענקית בשוק האנרגיה יוצאת לדרך: חברת משק אנרגיה צפויה לרכוש את החזקות משקי הקיבוצים (מבעלות השליטה בה) בתחנת הכוח הפרטית דליה אנרגיה. זאת לאחר שהוועדה המיוחדת שמינה דירקטוריון משק אנרגיה החליטה לאשר את עקרונות מתווה העסקה לרכישת פעילות האנרגיה הפרטית של משקי הקיבוצים, כנגד הקצאת מניות. הוועדה קבעה כי "מתווה העסקה העקרוני המונח בפניה הינו עסקה רצויה, ראויה, הוגנת, ולטובת החברה ובעלי מניותיה מקרב הציבור".

במועד השלמת העסקה תרכוש משק אנרגיה את פעילות משקי הקיבוצים בתחום האנרגיה בתמורה להקצאת מניות למשקי הקיבוצים, המהוות 68% מההון של משק אנרגיה (מניות שליטה). זאת, בכפוף להשלמת בדיקת הנאותות של משק אנרגיה, חתימה על הסכם מחייב והתקיימות התנאים המתלים אשר ייקבעו להשלמת העסקה.

יחס ההחלפה משקף למשק אנרגיה שווי של 623 מיליון שקל, פרמיה של כ-15% מעל מחיר השוק של החברה בבורסה בתחילת השבוע ומשקף לפעילות הנרכשת (מניות דליה) שווי של כ-1.32 מיליארד שקל. העסקה גוזרת לדליה אנרגיה כולה שווי של 3.18 מיליארד שקל - הרבה פחות מהשווי שבו ניסתה להנפיק בבורסה בתחילת השנה - ולשאר רכיבי הפעילות הנרכשת שווי של 28 מיליון שקל. 

לפי הודעת משק אנרגיה, הוועדה המיוחדת, אשר שלוש חברותיה הן דירקטוריות חיצוניות ובלתי תלויות בראשות יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר לשעבר (ניר גרינברג ושרון זאורבך מחברת mns שימשו כיועצים הפיננסים של הוועדה), קיימה תהליך עבודה מעמיק ומקיף, אשר הורכב משלושה חלקים עיקריים: ניתוח ובחינה של החלופות העומדות בפני החברה; גיבוש הערכות שווי עצמאיות לפעילות הנרכשת ולחברה; ניהול מו"מ עם נציגי משקי הקיבוצים, שבמסגרתו נדונו עקרונות העסקה המוצעת ועיקרי התנאים הכלכליים אשר יעמדו בבסיסה.

זאת לאחר שבחודש יוני אשתקד דיווחה משק אנרגיה כי היא בוחנת אפשרות לרכישת פעילות האנרגיה הפרטית של קבוצת משקי הקיבוצים, מבעלות השליטה בה. פעילות אנרגיה זו כוללת את החזקות משקי הקיבוצים (כ-40%) בדליה אנרגיה וכן בפעילות הסחר בחשמל והחלוקה והאספקה של החשמל לקיבוצים.

דליה אנרגיה מחזיקה בתחנת כוח פרטית באתר צפית שבשפלת יהודה. תחנת הכוח היא מהגדולות בישראל ומייצרת חשמל באמצעות גז טבעי בהספק כולל של 912 מגוואט, המסופק לחברת החשמל ולצרכנים פרטים. 


הכנסות משק אנרגיה במחצית זינקו פי 4

משקי הקיבוצים, הצד המוכר בעסקה, היא ארגון החזקות שמטרתו בניית פעילויות המקנות ערך מוסף אסטרטגי לבעליו. הארגון הוא אגודה שיתופית חקלאית אשר הוקמה בשנת 1996. כיום חברים בקבוצה כ-280 קיבוצים מכל הזרמים ומושבים שיתופיים. משקי הקיבוצים מחזיקה כיום ב-6.6% ממניות משק אנרגיה, והיא צד להסכם עם בעלי מניות אחרים, גם הם ארגונים כלכליים של הקיבוצים.

חברת משק אנרגיה, בניהולו של חן מלמד, הצטרפה למועדון החברות הציבוריות ביוני אשתקד. מאז ההנפקה רשמה מניית החברה עלייה של 30%, ושווייה של החברה בבורסה בת"א מגיע לכ-620 מיליון שקל.

החברה, הפועלת בתחום האנרגיה המתחדשת, רשמה במחצית הראשונה של השנה הכנסות של כ-20 מיליון שקל, פי ארבעה לעומת ההכנסות בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות החברה מפרויקטים מניבים בתקופה זו זינקו בכ-338% לסך של 30 מיליון שקל, בהשוואה לכ-8.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

ה-EBITDA מפרויקטים מניבים הסתכם בכ-26 מיליון שקל, קפיצה של פי ארבעה בהשוואה לכ-6.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ה-FFO (תזרים נקי מהפעילות) מפרויקטים מניבים צמח פי 12 לסך של כ-16.8 מיליון שקל.

משק אנרגיה מעריכה כי אם וככל שתבוצע העסקה עם משקי הקיבוצים, "יהיה בכך כדי לשפר משמעותית את תזרים המזומנים של החברה, את הפרופיל הפיננסי שלה ואת רמת נגישותה לשוקי ההון לצורך גיוס חוב, תוך הרחבת פורטפוליו הנכסים הקיים שלה וגיוון בפעילותה, אשר יאפשר לחברה למצב עצמה כ"וואן סטופ שופ" ללקוחות פוטנציאליים, תוך יצירת תועלות סינרגטיות משמעותיות בדגש על המגזר הקיבוצי". 

דליה ניסתה להנפיק לפי שווי של 5 מיליארד שקל

בחודש פברואר השנה פרסמה חברת דליה אנרגיה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית של מניותיה בבורסה בת"א. החברה קיוותה להשלים את ההנפקה לפי שווי של 5 מיליארד שקל "לפני הכסף", ובמסגרתה אף לשלב הצעת מכר של בעלות מניותיה בהיקף של כחצי מיליארד שקל.

בהמשך, לנוכח תגובה צוננת מצד השוק, הופחת השווי המבוקש לכ-4 מיליארד שקל, אך גם הוא היה גבוה לתפיסת הגופים המוסדיים, שהציבו לחברה רף מקסימלי של כ-3.5 מיליארד שקל בלבד. לרף זה התנגדו חלק מבעלי המניות ועקב כך בוטלה ההנפקה לבסוף.