שיקולי רייטינג או טובת המטופל: מה מניע את הפסיכולוגים בחתונה ממבט ראשון?

בחדר הטיפולים יושב זוג. האישה מתלוננת שהגבר לא מצליח להחמיא לה: "אני לא רוצה להיות עם מישהו שלא מצליח לגרד את הדברים האלה", היא אומרת לפסיכולוגית שיושבת מולם, "צריך ממש ממש להתאמץ וזה לא יוצא לו". הפסיכולוגית מיישירה מבט ומשיבה: "ממש ממש מדכא לשבת מולכם היום". בן הזוג משיב: "אל תגזימי", ושני בני הזוג מצחקקים. הפסיכולוגית ממשיכה: "אתם כאילו צוחקים, אבל זה לא מצחיק אותי בכלל. אני מרגישה שיש פה סצנה קלאסית של אישה שנורא רוצה גבר וגבר שרוצה פחות". המשפט הזה מקפיץ את האישה שמסרבת להיות מוצגת כך: "מה אני אעשה", משיבה לה הפסיכולוגית, "ככה אני רואה את זה".

הסצנה הזו קרתה באמת בחדר הטיפולים הטלוויזיוני של חתונה ממבט ראשון. הפסיכולוגית היא ד"ר יעל דורון, המלווה את הזוגות בתוכנית יחד עם הפסיכולוג דני פרידלנדר. הזוג שישב מולה הוא חביב הקהל בעונה הנוכחית - מנו וניצן. נדמה שהסצנה הזו הביאה לשיא את גל הביקורת ששוטף את צמד הפסיכולוגים בעונה הזו:
"זו הייתה סצנה נוראית בה יעל פשוט לא ראתה את הזוג שיושב מולה... היא בעיקר ניסתה להכניס להם מחשבות שגויות שהיו עלולות להרוס את הקשר אילולא ניצן לא הייתה יותר חכמה", כתבה גולשת באחת מקבוצות הפייסבוק. "מסכימה עם הפוסט. יעל התנהלה בחוסר מקצועיות נקודה", השיבה גולשת אחרת. "יש תחושה שבעונה הזאת המדרדרת של הזוגות היא יעל", כתבה מישהי נוספת: "ניצן ומנו רבים בכל פעם שהם יושבים אצלה... זה כאילו שאמרו לה שבלאגן מביא רייטינג והיא הולכת עם זה עד הסוף ולוקחת לעצמה את תפקיד המסעירה הלאומית". הביקורת מופנית בעיקר לד"ר דורון, אבל גם פרידלנדר חוטף אש.

 ניצן ומנו / צילום: צילום מסך

בקשת, הזכיינית של חתונה ממבט ראשון, מכירים כמובן את הביקורת הזו והפכו אותה לחלק מהעסק - הם נוהגים לארח את דני ויעל, שסירבו להתראיין לכתבה הזו, בתוכניות האירוח השונות ובהן דנים בין היתר בביקורת שהם מקבלים מהצופים: "כל השבוע כולם אומרים לי מה עשית למנו וניצן", הגיבה למשל דורון בתוכנית הבוקר על התקרית לעיל, "אבל למעשה בואו נזכור ששניהם באו לפגישה בגלל ריב, התלוננו שיש איזשהו מחסום שהם לא מצליחים לשבור. ניצן ומנו מנסים להבין איך הם יכולים לפתח רגשות ובשביל זה צריך לומר את הדברים כמו שהם באמת".

אבל מעבר לתשובה הנקודתית של דורון ביחס למהלך הטיפולי השנוי במחלוקת שנקטה, עולה תהייה הרבה יותר משמעותית מקרב אנשי המקצוע בתחום: האם יכולים פסיכולוגים להשתתף בתוכניות הללו, תוך שימוש בתארים שלהם כפסיכולוגים ובכלי הטיפול שלמדו במקצוע, אבל בפועל להיות בעלי תפקיד בידורי? ואם אמנם תפקידם הוא בידורי ואין זה טיפול - האם המשתתפים מספיק מודעים לכך ואיך כל זה עומד בכללי האתיקה של המקצוע?

ההסכמה מדעת מוטלת בספק

הופעתם של פסיכולוגים על מסך הטלוויזיה כאנשי טיפול לא התחילה בחתונה ממבט ראשון. קדמו לה ד"ר איריס רייצס בתוכנית "עשרת הדברות" של רונאל פישר, הפסיכולוג ד"ר גבריאל בוקובזה בתוכנית "לאהוב את אנה" וכמובן ד"ר אילן רבינוביץ' ששימש כפסיכיאטר של הפקת "האח הגדול" - ולמרות שלא הופיע על המרקע היה מעורב מאוד במתרחש בתוכנית ובסופו של דבר אף נתבע על ידי שלושה מן המשתתפים שלהם רשם תרופות פסיכיאטריות. הפרשה הסתיימה בפשרת ענק לטובת התובעים, שקיבלו פיצוי המוערך ב־2-1.5 מיליון שקל. בעקבות כך הקוד האתי של הרופאים הדגיש את העמדת בריאותו הפיזית ורווחתו הנפשית של המשתתף מעל כל שיקול אחר, ונקבעו מנגנוני בדיקה לוודא שהכללים הללו אכן נאכפים.

גם ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים התייחסה לתופעה בקוד האתיקה: "פסיכולוג שבוחר ללוות תוכניות במדיה שבהן נדרשת התערבות פסיכולוגית, נדרש להכיר את מכלול הלחצים הנפשיים הכרוכים בהשתתפות בתוכנית כזו ואת השפעותיהם. עליו לנקוט בכל אמצעי הזהירות כדי לוודא כי המשתתפים בתוכנית כשירים לעמוד בלחצים הללו. כמו כן, עליו להיות ערני למצב של נאמנות כפולה שבו הוא נמצא, ולהעדיף תמיד את טובתם ואת רווחתם הנפשית של המשתתפים על פני טובת ההפקה, ובמידת הצורך להמליץ על הפסקת השתתפות המשתתף בתוכנית", נכתב בקוד.

 ד''ר אילן רבינוביץ / צילום: נעה גרייבסקי

האם הוא אכן מיושם בתוכניות שבהן בכל מתמודד מושקעים סכומי עתק? כלל לא ברור.
ועדת האתיקה של הסתדרות הפסיכולוגים נדרשה לנושא שוב השבוע - מאמר העוסק בהשתתפות פסיכולוגים בתוכניות ריאליטי פורסם בכתב העת של הסתדרות הפסיכולוגים (או בשמה המקוצר והאופטימי - הפ"י) על ידי ועדת האתיקה בראשות היו"ר, יונת בורנשטיין בר-יוסף. אמנם לא מצוין שם מפורשות, אבל מן התזמון אפשר לשער כי המאמר נכתב בין היתר בגלל התנהלות הפסיכולוגים ב"חתונמי" וכך היא כותבת על תוכניות הריאליטי: "לפעמים הן משתמשות במניפולציות ובאמצעים סנסציוניים שונים. לרוב המשתתפים בהן נדרשים להתמודד עם מצבים מאתגרים שונים… באופן מוקצן ואף מעורר מצבי מתח הולכים וגוברים ומצבי אי־ודאות… גם אם מרצונם ובהסכמתם.

"גם בהינתן הסכמת המשתתף לחשיפת תכנים מחדר הטיפולים לעיני כל, אי אפשר שלא תעלה שאלה מהותית על האחריות האתית של הפסיכולוג להשלכותיה המזיקות האפשריות של חשיפה זו". כותבת בורנשטיין ומוסיפה: "מלבד חשיפת ההתערבות הטיפולית עצמה, מלּוות לעיתים תוכניות אלה בניתוח פסיכולוגי פומבי או תקשורתי של המשתתפים, שנערך על ידי הפסיכולוג בזמן התוכנית או בתוכניות נלוות לאחר שידורה", והיא מוסיפה כי נשאלת שאלה, האם בכלל ניתן לקבל מהמשתתפים בתוכנית הסכמה מדעת מלאה, בנסיבות בהן נערכות תוכניות הריאליטי, כפי שנדרש על פי החוק וכללי האתיקה בכל התערבות פסיכולוגית.

טיפול מדומה

בורנשטיין אמנם מקפידה לכתוב את המאמר באופן שמעלה שאלות יסוד אך לא משיבה עליהן בעצמה. עם זאת, הביקורת העולה מן המאמר הזה על תפקודם של הפסיכולוגים הטלוויזיוניים היא ברורה. כיצד משיבים לדברים דורון ופרידלנדר? לכתבה זו, כאמור, הם סירבו להגיב אבל אפשר להתרשם מהדברים שאמר פרידלנדר ל"חדשות הבוקר" של קשת בדיוק בנושא זה: "זה בכלל לא טיפול פסיכולוגי. זה נראה כמו טיפול, אבל זה לא יכול להיות טיפול. קודם כל, אין תשלום, גם אין סודיות - הרי לא יכולה להיות. אם כך, שני כללים חשובים מאוד של טיפול אינם נענים". המסקנה, לשיטתו - זה לא טיפול שהשתבש, אלא לא היה טיפול מלכתחילה.

 קארין ואיתמר / צילום: צילום מסך

אז מה זה? "התערבויות מאוד טיפוליות", הוא אומר. "התערבויות טיפוליות שאינן טיפול". "זו הפעם הראשונה שבה אנחנו רואים טיפול אמיתי בטלוויזיה", הוא מציין כמה דקות אחר כך, ומסייג מיד "או משהו שמדמה טיפול אמיתי". גם לטענה זו מתייחס המאמר, ומדגיש כי קוד האתיקה קובע שכל פעולה מקצועית הנעשית על ידי פסיכולוג היא התערבות פסיכולוגית, וככזו היא נדרשת לעמוד בכל כללי האתיקה.

"בתוכנית לא התקיים טיפול ומרגע שהוסרה הסודיות הרי שלא הייתה ולא צריכה הייתה להיות לאיש ציפייה לקבל טיפול כהלכתו", אומר גם ד"ר גבריאל בוקובזה, פסיכולוג חינוכי מומחה, שליווה את אנה ארונוב בחיפושיה אחר אהבה בסדרה "לאהוב את אנה", אולם, לדבריו "עדיין אני מחוייב לשים את רווחתו של המטופל במרכז מבחינה אתית". גם בתוכנית זו ההצהרה הייתה כי לא מדובר בטיפול, ואף הופיעה כתובית לפיה לא מדובר בצילומים מתוך טיפול. אולם הסתדרות הפסיכולוגים הגיבה באותה הרוח. היא מסרה כי גם 'ייעוץ' שניתן על ידי פסיכולוג הוא התערבות שחלות עליה כל הדרישות האתיות, כולל חיסיון. עוד נאמר כי ארונוב התייחסה בתוכנית להתהליך כטיפול כמה פעמים. עוד הרימה ההסתדרות גבה על כך שבוקובזה, פסיכולוג חינוכי, העניק ייעוץ שנראה כמו טיפול קליני.

בשיחה עם "גלובס" מודה בוקובזה כי "בהצגת פסיכולוג בריאליטי יש 'הטוב הרע והמכוער'. הטוב - להראות שכל אחד יכול לקבל טיפול, לעשות דמוקרטיזציה של הטיפול. תוכנית כזו מהווה אפשרות לפתוח את הנושא בפני מאות או אפילו מיליוני אנשים".
והרע? "אם ההפקה מתערבת. אצלי ההפקה לא התערבה בכלל. מצד שני, כשאני הגעתי לתוכנית הייתי כבר פסיכולוג ידוע. אני לא יודע אם לכל אחד יש את המזל לקבל יחס כזה. הרע הוא כשההפקה מתערבת".

 ד''ר גבריאל בוקובזה / צילום: אושר פשינסקי

אתה מכיר מקרים בהם ההפקה התערבה?
"כן. בטח. והמכוער הוא אם אתה נעשה שופר של ההפקה: מצב שבו פסיכולוג מתחיל אפילו באופן לא מודע לקדם את האינטרסים של ההפקה, וכשהוא עושה את זה, יש לו כוח אדיר. אם אתה מתחיל לנחש את המטרות של ההפקה, אפילו לא צריך להגיד לך, שאתה צריך להשאיר אותם בתוכנית, שאתה תוקף אותם כדי להוציא מהם תגובות שההפקה מחפשת, אז אתה במכוער, אז אתה במבהיל, אז אתה אפילו בפוגעני".

הגבול, הוא מודה, דק. "בסופו של דבר אתה רואה את הפנים של הבמאי אחרי הצילומים ואתה יכול לדעת אם סיפקת את הסחורה. צריך לעשות את האיזון בין התועלת, הדמוקרטיזציה, ההנגשה, לבין הנזק הפוטנציאלי".

בוקובזה חושף כי הוא עצמו סירב להיות הפסיכולוג של "חתונמי": "הקונספט של להפגיש שני זרים לא דיבר אלי. לשים את התוצאה, החתונה, לפני התהליך, נראה פחות מוצלח, לעומת הפורמט של אנה שבו היא עוברת קודם את התהליך. והיא באמת בזוגיות אוהבת עכשיו".

ניגוד עניינים מובנה

ההתערבויות הטיפוליות שמדמות טיפול אמיתי - אך אינו אמיתי - דווקא נוגעות בבני אדם אמיתיים, גם אם אינם באמת מטופלים. "יכול להיות", אומר בתוכנית שי, ששודך להדס שאינה נמשכת אליו, "שאנחנו כבר לא בדיוק באזור של הזוגיות?". "לא!", מזדעקת ד"ר דורון, או כך לפחות זה נראה בעריכה, ואי אפשר שלא לתהות, האם היא מזדעקת על כך ששי הגיעה למסקנה שמזיקה לו, או שהיא חוששת מן האפשרות שעוד זוג יפרוש מן התוכנית, רגע לפני שעת השיא.

"יש כאן סוגיה של ניגוד עניינים", אומרת הפסיכולוגית נטע עמית, אשר צופה באופן קבוע בתוכנית ומבקרת אותה בפייסבוק, אבל מכוונת את דבריה לא רק לחתונמי אלא לתוכניות הריאליטי כולן: "ניגוד העניינים הוא מובנה. מי שמשלם לך והוא הלקוח שלך, הוא לא המשתתף אלא ההפקה. יש מערכת של ציפיות מדוברות או לא מדוברות, לגבי שיקולי הרייטינג והדרמה. קשה לראות איך אפשר לצאת מזה בשלום. בנוסף לציפיות של ההפקה, גם הפסיכולוגים מודעים לכך שמצלמים אותם ושהם נחשפים בטלוויזיה, מה שעלול להשפיע על ההתנהלות באופן מודע או שלא. כולנו מתנהגים קצת אחרת כשצופים בנו".

עמית מוסיפה: "אגב, מה שאנחנו רואים בתוכנית הוא ערוך, כלומר גם הטיפול לכאורה שנתנו הפסיכולוגים, הוא לא הטיפול שאנחנו רואים אחד לאחד. ואם יש לנו ביקורת, היא אולי על מה שאנחנו רואים אבל לא בהכרח על מה שבאמת היה". כלומר, "ייתכן והמטפלים עצמם נתונים למניפולציה עריכתית כדי ליצור דרמה".

כך או כך, הצופים לא תמיד מרגישים בנוח עם מה שנשקף מהטיפול הטלוויזיוני: "אני שומעת מאנשים שמגיעים אלי לטיפול, שהם מזועזעים", אומרת גם נ', מטפלת זוגית ותיקה. "הם אומרים לי 'נכון שאסור לעשות את זה? נכון שלנו לא תעשי את זה לעולם?'". אותה פסיכולוגית מציינת כי "בעונות הקודמות לא שמענו את הדברים האלה, ויש איזו תחושה של עליית מדרגה בהתנהלות של הפסיכולוגים".

 לירון ועינת / צילום: צילום מסך

היית מוכנה להשתתף בתוכנית כזו?
"חד וחלק לא. לכל הפחות זה מדרון חלקלק, ועובדה שהבעיות בולטות גם לעין לא מקצועית. בפרק אחד הפסיכולוגית לחצה על הזוגות 'תהיו כנים', וטענה כי הסתרה של המצוקות שלהם אחד מהשני ומהזוגות האחרים פוגעת בתהליך. אבל האם היא באמת רוצה שהם ישתפו כמה שיותר כי זה מה שיעזור לטיפול שלהם או כי הצופים רוצים לשמוע את זה, או כדי להגביר את הדרמה?

"במקרה אחר היא שאלה אותם שאלות על ידי העברה של כדור ביניהם. אפשר לראות משפת הגוף של המשתתפים שהם לא היו מוכנים לזה. היא בעצם העבירה אותם מטיפול זוגי לטיפול קבוצתי, בלי לקבל את הסכמתם לשינוי, וזה דבר שאנחנו לא אמורים לעשות.

"בפרומו ראיתי שהפסיכולוגית שואלת 'איך אתם מפרקים זוגיות לפני הסוף?', ואני שואלת - הסוף של מה? ההרגשה היא כאילו הפסיכולוגית הפכה לחלק מההפקה. בשונה מהעונות הקודמות".

הטיפול בתוכנית מדמה טיפול זוגי, שבו מלכתחילה יש כפל נאמנויות.
"נכון, ולכן זה סוג טיפול כל כך רגיש. אני פוגשת בחלק מהפגישות את שני בני הזוג, ובחלק כל אחד מהם לבד. מה אני עושה אם אחד מהם מספר לי משהו ומבקש שלא אספר לשני? כשמוסיפים על הנאמנות הכפולה עוד נאמנות להפקה ולרייטינג, ולתדמית של הפסיכולוג עצמו בעיני המצלמות, זה כבר פלונטר שיותר קשה לצאת ממנו, וכמובן הסודיות לא קיימת".

בשיחה עם גלובס בורנשטיין בר-יוסף מבהירה את עמדתה המקצועית בצורה חד משמעית: "מה שחשוב לנו להדגיש הוא שפסיכולוג לא יכול להחריג התערבות טיפולית, לקבוע שהיא אינה כזו ולכן אינה עומדת בדרישות האתיות והמקצועיות של טיפול, כל עוד הוא עושה אותה כפסיכולוג".

יש מחשבה שיהיה איזה שהוא גורם בלתי תלוי שיפקח על הפסיכולוג של ההפקה?
בורנשטיין בר-יוסף: "על גורם כזה לא חשבנו. אבל אולי צריך להקים גוף שיוציא מסמך משותף, של הסתדרות הפסיכולוגים ומועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות, כמו שהוצאנו לגבי עבודת הפסיכולוג בבית משפט, או לגבי טיפולי המרה".

מהפקת התוכנית נמסר: "חתונה ממבט ראשון היא פורמט טלוויזיוני מצליח המשודר במספר רב של מדינות ברחבי העולם, ובמסגרתו נערך מיון מקדים של המשתתפים, כבר בשלבים הראשונים, על ידי צוות פסיכולוגים. בישראל אף החמירה ההפקה את הסטנדרט האתי כשהוסיפה ובחרה בפסיכולוגים חיצוניים אשר אמונים על בדיקת כשירותם ומיון המשתתפים בטרם השידוך. התוכנית נמצאת תחת ליווי מתמיד של ועדת אתיקה, בשלבי המיונים, במהלך ליווי המשתתפים בצילומים, בתקופת השידורים ואחריה. באשר למומחי התוכנית - יעל דורון ודני פרידלנדר, ראשית יובהר כי הנאמנות של פרילנדר ודורון היא בראש ובראשונה למשתתפים. בסעיף הראשון בחוזה של השניים עם הפקת התוכנית נכתב: 'המומחים יפעלו לזיווג המשתתפים על פי מיטב שיקול הדעת האישי והמקצועי. בבואם לעשות כן, מתחייבים המומחים כי ינהגו בתום לב, באופן ראוי, מוסרי ואתי, ולא יכניסו שיקולים חיצוניים להחלטתם'. עוד יובהר כי ליווי המשתתפים במהלך התוכנית אינו עומד בהגדרות הרשמיות ל'טיפול פסיכולוגי', אלא בתהליך ייעוץ והדרכה, ממנו ניתן לפרוש בכל שלב. המשתתפים בחרו בתהליך ונתנו לו הסכמה מפורשת, לרבות החשיפה הטלוויזיונית, הוויתור על הסודיות והעובדה שהייעוץ ניתן למשתתפים ללא תמורה. כאנשי מקצוע, דני ויעל מחויבים לכללי האתיקה המקצועית, ברמת המחויבות הגבוהה ביותר, לאורך כל התהליך".

**בוקובזה המרואיין בכתבה זו ביקש להדגיש כי הוגשה נגדו תלונה על ידי מטופל לשעבר. לפי התלונה קיים לכאורה בוקובזה יחסים אינטימיים עם בחורה שהייתה בקשר עם אחד ממטופליו. "חשוב לי לומר שהתלונה הזו הסתיימה בקול ענות חלושה, לא היו לה ידיים ורגליים". ועדת התלונות על הפסיכולוגים של משרד הבריאות קבעה כי "במקרה המתואר קיימת לכל היותר התנהגות שאינה מוסרית, אך לא ברור בשלב זה האם גם מדובר בהתנהלות אתית פסולה".