נדחתה עתירת הקבלנים שטענה כי חברות מסין משתלטות על התשתיות

במסגרת העתירה נטען כי המדינה מעודדת, או לחלופין אינה מונעת, את "השתלטות" החברות הסיניות על ביצוע פרויקטי התשתית המרכזים והגדולים במדינה •  עו"ד אילן בומבך, בא כוחן של החברות הסיניות: "זה פסק דין שיש לו השלכות מדיניות וכלכליות משמעותיות. זו גם בשורה לציבור בישראל שייהנה ממחירים נמוכים ותחרותיים"

נמל המפרץ / צילום: חברת MSC
נמל המפרץ / צילום: חברת MSC

בית המשפט העליון החליט היום (ג') לדחות את עתירת התאחדות הקבלנים בוני הארץ כנגד הוועדה לצמצום ריכוזיות ואיגוד החברות הסיניות בישראל. במסגרת העתירה נטען כי המדינה מעודדת, או לחלופין אינה מונעת, את "השתלטות" החברות הסיניות על ביצוע פרויקטי התשתית המרכזים והגדולים במדינה, ובכך נפגעים הקבלנים והחברות הישראליות.

על פי עתירת התאחדות הקבלנים, שהוגשה על-ידי עורכי הדין רוית ארבל ושחר הרון ממשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות', כל החברות הסיניות שפועלות בתחום התשתיות בישראל והחברות מסין שהשתתפו עד היום במכרזים להקמת תשתיות בארץ, נמצאות בבעלות ישירה או עקיפה של ממשלת סין. "התאגידים הסיניים הללו הם חלק מ'קבוצת מחזיקים' אחת, שהינה למעשה 'פירמידה' סבוכה, הכוללת למעלה מ-100 תאגידים שונים בבעלות הממשלה הסינית".

בא כוחן של החברות הסיניות, עורך הדין אילן בומבך: "אני מברך על פסק הדין שקיבל את טענותינו ודחה את העתירה. היכללות ברשימות אלו עלולה היתה להטיל מגבלות משמעותיות על אפשרותם של תאגידים אלה, בין השאר, להשתתף במכרזים לביצוע פרוייקטים במיליארדי שקלים. פסק הדין הוא חדשני במובן זה שהוא מבהיר את היקפו ותכליתו של חוק הריכוזיות, ועל יסוד אלה דוחה את טענת ההתאחדות לפיה החוק מאפשר להכיר בטענה שהעלתה לפיה ממשלת סין שולטת באותם תאגידים. כמו כן, פסק הדין קובע שלא נפל כל פגם בהחלטת וועדת הריכוזיות לדחות את בקשתה של התאחדות הקבלנים לכלול תאגידים סיניים ספציפיים ברשימות לפי חוק הריכוזיות. זה פסק דין שיש לו השלכות מדיניות וכלכליות משמעותיות. זו גם בשורה לציבור בישראל שייהנה ממחירים נמוכים ותחרותיים ללא ההגבלות שהעתירה ביקשה להטיל על לקוחותיי".

יש לציין כי בכתבה שהתפרסמה בגלובס בחודש יולי 2020, אמר עו"ד בומבך כי התאחדות הקבלנים "נשלטת ומכוונת ע"י האינטרסים של כחצי תריסר חברות בנייה, מהגדולות במשק, שחלקן הוכרו במסגרת החוק כגורמים ריכוזיים בעצמן". לטענתו, הרצון להכביד על התאגידים הסיניים אינו נובע אלא מהאינטרסים הכלכליים של אותן חברות ופוגע באינטרס הציבורי. עוד הוא הוסיף כי, העותרת מנהלת קמפיין "על חשבון המשק הישראלי כולו ועל חשבון חברים אחרים וכן, על חשבון התחרות בענף, יוקר הדיור והמחייה, ועל חשבון כלל הלקוחות והצרכנים בענף".

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל קבע בפסיקתו כי: "לא הוכח בענייננו כי נפל כל פגם בשיקול הדעת המקצועי של הממונה על התחרות של הוועדה לצמצום ריכוזיות המצדיק התערבות בהחלטתן לא לכלול ברשימת הגורמים הריכוזיים את התאגידים תחת ניהול הנכסים של סין. החלטה זו סבירה ועניינית דיה באופן שאינו מצדיק התערבות של בית משפט".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, מסר בתגובה: "ההחלטה שלא לקבוע שעל וועדת הריכוזיות הממשלתית לפעול למניעת השתלטות של חברות בבעלות ממשלה סין על ענף התשתיות והבנייה הישראלי, היא החלטה של בית המשפט להיצמד לחלקים טכניים בחוק ולא לחייב את המדינה לפעול בעניין המסוכן הזה. באותה נשימה, אמירה מרכזית בהחלטה צריכה להדליק נורה אדומה אצל כל קובעי המדיניות, מהשרים ועד אחרון הפקידים המשפיעים על הבנייה והתשתיות בישראל. לפי ההחלטה, 'כאשר אנו עוסקים בכוח המיקוח של מדינה זרה אל מול קובעי מדיניות בישראל, על כף המאזניים עומדים ריבונות מדינת ישראל, יחסי החוץ שלה והאינטרסים הלאומיים שלה'. למעשה קובעים השופטים, כי מדינת ישראל לא מגנה על עצמה כיום מפני השתלטות כלכלית אפשרית של מדינה זרה וכי על ממשלת ישראל להתמודד באמצעים אחרים, שאינם ועדת הריכוזית, עם כוח המיקוח של 'ישויות מדינתיות זרות', לשון ההחלטה. מערכת המשפט הישראלית מזהירה למעשה את הממשלה, כי אם לא תגן על המשק מפני השתלטות של גופים בבעלות מדינות אחרות, היא מסכנת את המשק הישראלי. אין דרך אחרת לפרש את האמירה הזו, חוץ מחובת המדינה לפעול מיד כדי לקבוע כללים שימנעו מחברות בבעלות ממשלת סין לחסל את ענף הבנייה הישראלי ובעיקר את חברות התשתיות הישראליות שמשמשות כקטר המרכזי של המשק שלנו".