חליתם בקורונה? לא בהכרח תדעו אם יש לכם אומיקרון

אם בשבועות הקרובים תתחילו להרגיש לא טוב, תיבדקו לקורונה ותקבלו תשובה חיובית, לא יימסר לכם בהכרח ממשרד הבריאות מידע שיש רבים המעריכים אותו כחשוב: האם מדובר בוריאנט אומיקרון?

היום אמרה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שרון אלרעי-פרייס, בוועדת הבריאות כי בתקופה הקרובה אנחנו צפויים לראות תחלואה כפולה: יש מי שיחלו באומיקרון, ויש מי שיחלו בדלתא.

על החולים באומיקרון מוטלות מגבלות אחרות מאשר על החולים בדלתא, אבל הן מוטלות רק מרגע שהאדם יודע שהוא אכן נשא אומיקרון, ולא כל-כך ברור כמה מהר יכול משרד הבריאות היום להעביר את המידע הזה לנבדקים.

האזרחית ק' נחתה לפני כמה ימים ממדינה לא אדומה, ביצעה בדיקה בנמל התעופה, שיצאה שלילית, והמשיכה לבדיקת PCR שלושה ימים לתוך הבידוד שלה, כפי שדורשות ההנחיות. הבדיקה יצאה חיובית. כשביקשה לדעת באיזה וריאנט מדובר, לא הצליחה לקבל תשובה. נאמר לה כי יישלח אליה דוגם עם ערכת בדיקה מיוחדת לאומיקרון, אולם גם לאחר הדגימה הזו לא נאמר לה באיזה וריאנט היא חולה. ייתכן משום שהתשובה שלילית לאומיקרון, אבל אף אחד לא אמר לה זאת בוודאות. 

בדיקות ה-PCR במעבדות השונות נבדלות זו מזו

משיחות עם גורמים במערך הבדיקות עולה כי בדיקות ה-PCR במעבדות השונות נבדלות זו מזו בגנים שהן בודקות. ישנן בדיקות המבוססות על שלושה גנים, שאחד מהם (במקרה גן ה-S , המקודד ל'ספייק' של הווירוס, באמצעותו הוא נקשר לתאים) השתנה ללא היכר. כל הבדיקות יזהו חולה קורונה כחיובי, אבל בבדיקה שמותנית בזיהוי חלבון ה-S, אפשר יהיה שרק שניים מתוך שלושה גנים 'נדלקים'.

במצב הזה הבדיקה תהיה חשודה כאומיקרון (אם תהיתם מה המשמעות של "חשודים"), והיא תועבר דרך ערכה נוספת שהיא ייעודית לזיהוי אומיקרון, אבל פחות רגישה באופן כללי ולכן אינה משמשת כערכת הדיגום הראשונה בכל המעבדות. אם בערכה הזו הדגימה תתגלה כחיובית לאומיקרון, היא תישלח גם לריצוף גנטי, תהליך שלוקח כשבוע ועולה כמה מאות דולרים פר דגימה. רק אחרי קבלת התוצאה, יוכרז המאומת כנשא אומיקרון (בשלב הזה ייתכן שהוא כבר החלים).

כאמור, כל חמש המעבדות מזהות נכונה את כל סוגי הוריאנטים כקורונה, אבל רק בשתי מעבדות, אלקטרה ואילקס, בדיקת ה-PCR תוביל להרמת דגל אדום לגבי החשד לאומיקרון.

אם כך, איך יודע משרד הבריאות כמה חולי קורונה יש? דגימות שהן חשודות, נשלחות אוטומטית לבדיקות ייעודיות ולריצוף. ההחלטה אילו בדיקות הן חשודות מתקבלת על-ידי משרד הבריאות ומפקדת אלון בהתאם לסיטואציה אך לרוב יופנו לבחינה מעמיקה יותר דגימות של השבים ממדינות אדומות, דגימות ממקומות שבהן אירעה התפרצות, וכן מבוצעת בדיקה מדגמית. בכל יום שולחות המעבדות מאות דגימות למשרד הבריאות, על-פי הנחיות דגימה ספציפיות של המשרד.

מי שהבדיקה שלו לא נדגמה באופן מקרי, והנסיבות שלו לא נחשבות לחשודות, ולא שייך לנפות המשויכות למעבדות שמשתמשות בבדיקות שיכולות לעורר את החדש - דגימתו לא בהכרח תיבדק לאומיקרון. 

חשד גבוה לעוד 380 מקרים

בזכות הבדיקות המדגמיות והבדיקות של האירועים החשודים, אפשר להניח כי משרד הבריאות כרגע לא מפספס את מספר חולי האומיקרון באופן דרמטי, אם כי גם הנחה זו צפויה להתערער כאשר יהיו יותר הדבקות בקהילה. עד כה זוהו בישראל 175 מאומתי אומיקרון, וקיים חשד גבוה לעוד 380 מקרים.

מדוע אין מחליפים את שיטת הדגימה כך שכל המעבדות תוכלנה לזהות אומיקרון מיד בבדיקת ה-PCR? מסתבר כי שינוי כזה הוא לא פשוט ודורש החלפה של כל מכשירי האנליזה. אם האומיקרון הוא מדבק כפי שאנחנו חוששים, ממילא תוך כמה שבועות או לכל הפחות חודש-חודשיים, הוא יהפוך לוריאנט הדומיננטי, וכבר לא יהיה צורך כה גדול להבדיל בינו לבין הדלתא. הרוב המוחלט של המאומתים יהיו נשאי אומיקרון (או חלילה וריאנט חדש ומדבק יותר).

אך בינתיים, מאומתים כמו ק' לא בהכרח ידעו במה חלו, ולכן לא ידעו האם הם מוגנים מפני אומיקרון (כפי שצפוי שמחלימי אומיקרון יהיו) או עדיין צריכים להיזהר (כי מחלימי דלתא אינן מוגנים מאומיקרון).. ייתכן כי בעתיד יוכלו לבצע בדיקה סרולוגית ייעודית לזיהוי נוגדנים נגד אומיקרון, במחיר של מאות שקלים על חשבונם.