"במשבר הקורונה הייתי עסוק בלשכנע חתנים וכלות לא לדחות את חתונתם"

עמירן דביר, יוצר וזמר בחברה החרדית, הוא אחד הזמרים והנגנים המוכרים ביותר בחברה, אך במהלך משבר הקורונה הוא חווה חודשים מאתגרים כמו כל עסק, וניסה להישאר עם הרגליים על הקרקע, ובעיקר בטח באלוקים שלא ישאיר אותו מאחור.

"את עבודתי אינני מגדיר כעבודה אלא כשליחות ממש" מספר עמירן, "השליחות לשמח חתן וכלה ביום המיוחד שלהם, יום קדוש שהוא התחלה של בניית בית נאמן בישראל, בית שגם ממנו יצאו בהמשך עוד ועוד בתים, עוד ועוד משפחות עד סוף כל הדורות. את העבודה שלי אני לא רואה רק כהכנסה כספית, אלא כשליחות חיי וגם כהכנסה כספית".

עמירן מספר כי כשהגיע משבר הקורונה, כולם היו עסוקים בצד הכספי של עבודתו, ולעומת זאת "אני הייתי עסוק בלהסביר לחתנים וכלות שחתונה היא לא מסיבה רגילה שצריכה עזרים חיצוניים כדי להתקיים, כגון מאות אנשים, תזמורת גדולה, כמה שיותר נגנים, כמה שיותר פאר קולינרי במקום מעוצב במיוחד. חתונה היא יום קדוש שלא זקוק לחיצוניות".

חתנים וכלות התבאסו כשגילו שהם מתחתנים בחתונה קטנה ולא באולם חתונות, אלא לפעמים באולם של בית ספר, "הייתי עסוק בלשכנע חתנים וכלות כאלה לא לדחות את יום חתונתם. הסברתי ואף שכנעתי את כולם שמבטיח אני להם שהם ירגישו מיוחדים גם כשיהיו עשרות אורחים בלבד. בחתונה רגילה, החתן והכלה צריכים לתת תשומת-לב למאות אורחים, בדרך כלל את החשובים מפספסים. את ההורים, את הסבים והסבתות, את האחים, את אלו הקרובים ממש. את רובם מפסידים", עמירן שכנע שבחתונה קטנה "כל המשפחה המורחבת תקבל תשומת-לב והשמחה תהיה ממש משפחתית".

החתונות הקטנות היו יותר שמחות, "כל חתונה שעברה הוכיחה לי ולהם כמה צדקתי. כמה עוצמה וחוזק יש בחתונה אינטימית. מה שבטוח הוא שחתונה כזאת מלאה עד המקסימום בשמחה אמיתית, רוחנית, כזאת שלא תלויה בעזרים חיצוניים".

"מצאתי את עצמי עובר מחתונה לחתונה, כל אחת מיוחדת מקודמתה. האחת בחצרו של בית, השניה בין כותליו של תלמוד תורה בקרית ספר. השלישית בתוך שדה נטוש באחד הישובים, הרביעית בסלון ביתם של הורי החתן. החמישית על גגו של ראש הישיבה של החתן, השישית בתוך בית כנסת וכן הלאה וכן הלאה".

עמירן מספר שהוא הגיע לקראת ההורים של החתן והכלה בנושא התשלום, השתדלתי מאד להיות הוגן בנושא הכספי. הרי לא יתכן שמשפחה תשלם על חתונה של חמישים איש כמו על חמש מאות".

לגבי הכנסות מספר עמירן, "בזמן הארוך של משבר הקורונה, לא הרווחתי כמו בזמנים רגילים, אבל זה לא הפריע לי כיוון שאני רגיל בכל מצב להודות תמיד להקב"ה, גם במצבים שלא עבדתי הרבה תמיד הודיתי בשמחה על מה שיש, על מה שכן קיבלתי".

עמירן מספר שהוא חווה בעבר חודש ללא שום אירוע, למעט אירוע אחד, וכל חבריי הלהקה היו מאוד מבואסים והוא עודד אותם. הוא משתף כי "קיבלתי חודש אחרי זה עוד אירוע ועוד אירוע. מסיבת אירוסין פה, ברית מילה שם. הופעה בטלוויזיה פה, הקלטות שם. זה רק הוכיח לי שבן אדם עם אמונה חזקה לא צריך לדאוג לפרנסה, את מה שהוא צריך, הקב״ה ישלח לו".

לגבי תעסוקה אומר עמירן, "בימי הקורונה היה לי המון זמן פנוי, בזכות התקופה הזאת מצאתי את עצמי יושב כל יום שעות ולומד תורה. כל יום שעבר נשאבתי עוד ועוד לשעות של לימוד. כל יום שעבר מצאתי את עצמי נהנה עוד ועוד מהלימוד. עוד דבר לא פחות חשוב הרווחתי, זמן איכות משפחתית. בתקופת הקורונה השלמתי זמן איכות משפחתית שפספסתי בעשרים ושבע שנות קריירה בהם לא היתה לי מנוחה".

לגבי סיוע מהמדינה אומר עמירן, "קיבלתי פה ושם מענקים שעזרו לי מאוד, הנגנים והעובדים של הלהקה נחשבים עצמאים ולא שכירים שלי, כל נגן נחשב עצמאי מול רשויות המס, כמובן שבדקתי שכל נגן ונגן מסודר, ברוך השם שלכל אחד היו חסכונות לימים כאלו, כל אחד קיבל מענקים וגם כספים מביטוח לאומי, כל אחד כפי מה שמגיע לו אני חייב לציין לשבח את רשויות המס שבזכותם כולנו עברנו את התקופה בשלום יחסי".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il