ההמלצה על חיסון רביעי לבני 60 ומעלה: מה היו השיקולים מאחורי ההחלטה?

צוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות המליץ אתמול על מתן חיסון רביעי לבני 60 ומעלה ולקבוצות סיכון • לדברי חברי הצוות, ההחלטה התקבלה בתנאים של חוסר ודאות, ובמטרה להגן על האנשים שבסיכון: "אנחנו מודאגים מאפשרות של דעיכת החיסון השלישי עם הזמן ולכן רוצים לשפר ההגנה על האנשים בסיכון הגבוה ביותר"

חיסון לקורונה לבני 60 ומעלה / צילום: Shutterstock
חיסון לקורונה לבני 60 ומעלה / צילום: Shutterstock

אתמול התכנס צוות הטיפול במגפות של משרד הבריאות והמליץ על אישור חיסון נוסף נגד קורונה לבני 60 ומעלה, קבוצות הסיכון ועובדי מקצועות בסיכון. במקביל, הפתיע קבינט הקורונה הממשלתי בהחלטה מהירה על מגבלות על המסחר, התרבות והחינוך.

מה היו השיקולים מאחורי ההחלטה, והאם חיסון רביעי שפותח נגד הווריאנט המקורי של קורונה, יכול להתמודד עם זן האומיקרון החדש למרות ההבדלים ביניהם?

השיקול העיקרי הוא הדמיון במצב לזה בו נתקלנו כשהופיע זן הדלתא. באותו הזמן הגיע זן חדש ובמקביל חלה דעיכה של החיסון הקודם. לא ניתן היה לדעת איזה מן המשתנים השפיעו על כך שמחוסנים בשתי מנות חלו בדלתא יותר מאשר בזן המקורי, ואולי שניהם השפיעו. בפועל, חיסון האוכלוסיה בבוסטר הוביל לדעיכת המגפה.

אומיקרון הוא וריאנט שונה מדלתא יותר מכפי שדלתא היה שונה מהווריאנט המקורי. כמו כן, ניסויי מעבדה כבר הראו כי גם נוגדנים בדמם של מחוסנים בבוסטר 'טרי', נטרלו את אומיקרון פחות מכפי שנטרלו את דלתא. אולם, בכל זאת הבוסטר היה יעיל במידה מסוימת מול אומיקרון.

כאשר מתחסנים, החיסון יוצר פרופיל מגוון של נוגדנים, כאשר אצל כל אדם נוצרים נוגדנים אחרים, במעין הגרלה. אם נחשפים שוב, נוצרים סוגים נוספים של נוגדנים, ועל פניו כל חשיפה אמורה להרחיב את פרופיל הנוגדנים, כלומר להגדיל לא רק את הכמות והכוח של ה"חיילים" הנלחמים בווירוס, אלא גם את הסיכוי שהם ידעו לזהות אותו. כך, מנה רביעית אמורה להחליף נוגדנים שכבר נעלמו ואולי ידעו לזהות אומיקרון, וגם ליצור נוגדנים חדשים כאלה. לכן חיסון לווריאנט הקודם יכול להיות פתרון מסוים מול האומיקרון, גם אם הוא לא הפתרון האידיאלי.

פרופ' נדב דבידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצט"מ, מסביר כי: "אף אחד לא יודע כמה זמן הבוסטר השלישי מחזיק. אנחנו רואים עדויות לירידה ביעילות שלו, אם כי הוא דועך לאט יותר מן החיסון השני, וזה טוב.

"אנחנו נמצאים לקראת צונאמי של הדבקות, והחיסון הוא בטוח מאוד. אחד הבטוחים שיש, למרות הפייק ניוז ששומעים לפעמים. וכעת אנחנו רואים הדבקות של מחוסנים בשלוש מנות, ושוב לא יודעים אם זו רק ההשפעה של הווריאנט או גם של הדעיכה. בשכלול הנתונים האלה, אנחנו חושבים שצריך לאפשר לקחת את החיסון, וכמובן לא להכריח".

אתה אומר לא להכריח ובסוף התו הירוק יעודכן רק למחוסנים ברביעית.
"אם זה יקרה כרגע, זה יהיה לגמרי בניגוד לדעתי. לעומת זאת, אם בהמשך יהיו עדויות ברורות לכך שהמחוסנים ברביעית אכן מוגנים משמעותית יותר מהמחוסנים שלוש פעמים, תהיה אולי הצדקה אפידמיולוגית לתו ירוק ייעודי עבורם. אנחנו רואים בתו ירוק כלי אפידמיולוגי בלבד, ולא מעוניינים במצב שבו הוא משמש ככלי לתמרוץ התחסנות במנותק מההשפעה האפידמיולוגית שלו".

השיקול היה גם הגנה נוספת מפני זן הדלתא?
"בהחלט ייתכן שעבור חלק מן המתחסנים שהחיסון שלהם דעך, בוסטר יגן מדלתא, אבל בעוד שבועיים שלושה כבר כנראה לא נראה פה דלתא".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד בריאות הציבור ופרופסור לאפידמיולוגיה באוניברסיטה העברית, אומר כי חשוב להבהיר לציבור כי ההחלטה התקבלה בתנאים של אי וודאות. "אנחנו מודאגים מאפשרות של דעיכת החיסון השלישי עם הזמן ולכן רוצים לשפר ההגנה על האנשים בסיכון הגבוה ביותר. סביר לאפשר מנה רביעית שעשויה להגן על אנשים בסיכון. לא סביר כרגע להכליל אותה בתו הירוק, ללא ביסוס מספק".

פרופ' ג'וני גרשוני, פרופסור לאימונולוגיה מולקולרית ווירולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל-אביב, לא מאוד מודאג מההשלכות הבריאותיות של חיסון רביעי, ואפילו מאמין שהמשך התחסנות סדרתית יכול להיות דרך ההתמודדות עם המגיפה גם הלאה. "חשוב להבין שהחיסון הזה הוא בטוח. אומרים 'זו טכנולוגיה חדשה', אבל למעשה גם בחיסונים השגרתיים שנותנים לתינוקות וילדים, חיסונים מסוג 'חי-מוחלש' או 'מומת', יש RNA נגיפי. לעומת 'חיסון מוחלש', בחיסון הקורונה אנחנו מכניסים כמות מוגבלת של RNA, מאוד מסויימת ולא משתכפלת, שגם נעלמת אחרי זמן קצר, כך שלמעשה חיסוני פייזר ומודרנה הם חיסונים המכילים RNA משודרגים ועוד יותר בטוחים", אמר.

לדבריו, "אנשים סופרים את מספר הזריקות ואומרים - התחסנו המון פעמים! אבל למעשה המינון של החיסון של מודרנה הוא גבוה מזה של פייזר, ומי שהתחסן פעמיים בחיסון של מודרנה, קיבל מינון של RNA יותר גבוה ממי שיתחסן אפילו שש פעמים בפייזר. מבחינת התגובה החיסונית, יתכן שטוב יותר להיחשף בתדירות רבה יותר למינון נמוך יותר, מאשר בתדירות נמוכה יותר גם אם המינון גבוה יותר".

גרשוני מציין פרט מעניין נוסף: "מדוע אנחנו רואים את החיסוניות של מחלימים מחזיקה מעמד גם מול וריאנטים חדשים יותר מאשר זו של המחוסנים? לא רק כי הם נחשפו ליותר חלבונים של הוירוס, אלא גם כי הוירוס השתכפל להם בגוף והם נלחמו בו בכל יום, שוב ושוב ושוב, ויצרו נוגדנים רבים, פרופיל רחב של נוגדנים וזיכרון תאי חזק. אם המחלימים גם מתחסנים, אז כבר מדובר בשתי חשיפות שאחת מהן מאוד רחבה, וזה כבר חיסון חזק מאוד. חיסון רביעי, בוסטר נוסף למחוסנים בשלוש מנות, יכול לשפר את יעילות החיסוניות באופן משמעותי". לדבריו, התחסנות תדירה עשויה להיות פתרון סביר, ובוודאי יכול לספק הגנה לוריאנט מדבק במיוחד כמו האומיקרון.