הברקס של ליברמן למגבלות על התקהלויות: מסרב לתת פיצוי לעסקים

המלצות משרד הבריאות להחיל מגבלות על התקהלות, נוכח הגל החמישי של הקורונה, נדחו ביום שלישי בוועדת הקורונה לאחר ששר האוצר סירב להצמיד להן מתווה פיצויים. במסגרת המלצת המשרד על הגבלת משתתפים באירועים ובהופעות, נשלחה לשרי קבינט הקורונה גם הכוכבית הבאה: "בכפוף למתווה פיצויים". ליברמן, שפעמים רבות כבר חזר ואמר שלא יאפשר "חלוקת כסף", גם הפעם היה זה שהפך את קבלת ההחלטות מאפידמיולוגית לכלכלית גרידא.

תו ירוק בכניסה לחנויות של יותר מ-100 מ"ר

בעוד במשרד הבריאות מנסים פעם אחר פעם בשבועות האחרונים לגבש מתווה הגבלות שיאפשר להם לקנות זמן כדי "להבין את האומיקרון", השרים בדיונים שנערכו מתנגדים להם פה אחד (למעט השר זאב אלקין). ליברמן מסביר שהוא מתנגד עקרונית למדיניות של פיצויים, מאחר שסגירת המשק תוביל שוב לפגיעה קשה בענפים שונים בו.
אנשי משרד האוצר שנכחו בדיונים טוענים גם כי לא השתכנעו מהצורך בהגבלות מאחר שמומחים אחרים טוענים כי הגבלות לא יעזרו. התפיסה שמקדם המשרד כמו בגל הרביעי היא חיים לצד המגפה, אלא שגם בפעם הקודמת נפטרו מאות רבות של חולים בקורונה.
ללא הגבלות על התקהלות, כדי להיערך אחרת לאומיקרון, פועלים במשרד הבריאות להקדים את החיסון הרביעי ומתמודדים עם השלכות כישלון מבצע החיסונים לילדים, אך בממשלה טוענים כי ידיהם כבולות מקבלת החלטות קשות.

במשרד האוצר בכלל לא מאפשרים את הקרקע הבטוחה מבחינת הפיצויים. ראש הממשלה בנט שאמר בעצמו שהממשלה תידרש להחלטות קשות, נסוג גם הוא מהמסר נוכח הקו האחיד של שריו בהובלת שר האוצר.

ביום שלישי אישר קבינט הקורונה כי קניונים יפעלו במתכונת של תו סגול, על פי יחס תפוסה של 1:15 (אדם אחד בכל 15 מטרים). כניסה לחנויות ששטחן עולה על 100 מ"ר תתאפשר בכפוף להצגת תו ירוק, הן במתחמים פתוחים והן בקניונים ובמתחמי קניות סגורים. חובת התו הירוק תחול גם העובדים בחנויות אלו. דוכני המזון בקניונים ייתנו שירות ללקוחות בכפוף להצגת תו ירוק, ולא תתאפשר בהם ישיבה (Take away) בלבד.
כניסה למסעדות הממוקמות בתוך קניון תתאפשר בכפוף להצגת תו ירוק, בהתאם למתכונת הנהוגה כיום במסעדות.

התו הירוק בקניונים ובמתחמי המסחר לא יחול על מקומות המספקים שירותים חיוניים, בהם תימשך המתכונת הנהוגה כיום (תו סגול ביחס תפוסה של 1:7).

"הממשלה קנתה סנט של בריאות במיליון דולר"

בעלי עסקים זועמים על החלטת קבינט הקורונה להטיל מגבלות על המשק מבלי לפצותם. בענפי המסחר והשירותים מרגישים מופלים לרעה לעומת ענפי התיירות והתעופה, לאחר בשבוע שעבר אישרה הממשלה חבילת פיצויים למלונות בגובה 150 מיליון שקל, סיוע בעבודות יזומות למורי דרך - ובחודש שעבר נקבע סיוע של 30 מיליון דולר לאל על.

"הממשלה עשתה צעד פתטי וקנתה סנט אחד של בריאות במיליון דולר", אומר לגלובס יו"ר התאגדות רשתות המסחר האופנה וההסעדה, שחר תורג'מן. לטענתו, "כל קשר בין ההחלטות שהתקבלו למניעת תחלואה מקרי בהחלט. הרי אותם אזרחים ללא תו ירוק שנוסעים לעבודה באוטובוסים ורכבות ללא תו ירוק, נכנסים אחר כך ללא תו ירוק לסופרמרקט, לרשתות פארם, ביטוח לאומי, סלולר וקופות חולים ללא תו ירוק.

"כנראה שלפי הממשלה", הוסיף תורג'מן בציניות, "יש מעליהם של אותם אנשים הילה של כיפת ברזל אומיקרונית, אבל כשהם מגיעים לחנות בקניון פתאום כיפת הברזל נעלמת. אנחנו נתעקש על מתווה פיצוים למי שהפדיון שלו ייפגע ונאבק בממשלה כדי לשכנע אותה שההחלטה הזאת הזויה".

גם עו"ד רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, מחה על החלטות ועדת השרים בקבינט הקורונה. "אני קורא לממשלת ישראל להפנים - יש גזרות אז יהיה פיצוי כספי", אמר כהן והוסיף: "אנחנו לא בני ערובה, ולא נסכים שציבור העצמאים יופלה לרעה ויוחזק באי ודאות עד שגל הקורונה יחלוף ויבוא אחריו אחר. ידענו שעם העלייה בתחלואה והתפרצות האומיקרון יגיעו גם הגזרות. ממשלת ישראל והעומד בראשה מעמידים פנים פעם אחר פעם ומתעלמים מציבור שלם של משלמי מיסים המהווים מקור פרנסה החשוב במשק. שר הבריאות, ניצן הורוביץ אומר זאת בפירוש - לא ייתכן שיושתו הגבלות ללא פיצויים. ציבור העצמאים לא יוותר על שוויון זכויות סוציאליות".

כהן פנה אל ראש הממשלה בנט ואמר: "אני רוצה לרענן את זכרונו של כבוד ראש הממשלה שבגל הקורונה נסגרו כ-80 אלף עסקים. הנתון הזה לבדו צריך להספיק כדי שממשלת ישראל תפנים שצריך לגבש מנגנון פיצוי קבוע. ובלחיצת כפתור - יועבר פיצוי כספי על נזקים שיגרמו. לכל הגבלה יהיה פיצוי כספי. וזה צריך להיעשות עכשיו, לפני שנעלה שלב בחמרת ההגבלות".

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה יוסי אלקובי, אמר כי בשונה מפעמים קודמות בהן בעלי העסקים הקטנים נדחקו לפינה, "הפעם לא נסכים לכך. יש פה עניין עקרוני, ברגע שהמשק נכנס למצב של הגבלות - צריך להיות לזה תג מחיר משקי, ופיצוי שמגיע לבעלי העסקים הקטנים. לא צריך לחכות לפגיעה של 40% מהמחזור כדי לפצות. ראש הממשלה ושר האוצר חייבים להבין שאנחנו לא יכולים להתנהל בצורה כזו של שליפות מהמותן. יש לנו עובדים, יש לנו התחייבויות, יש לנו מלאי, אנחנו צריכים ודאות. קורא למי שאמר ‘לא פרנסה - לא מעניין' לצאת ממגדל השן, לחזור לשטח ולהבין את המציאות של ההחלטות שלו".

מיכאלי: "האוצר מתעקש על ססמאות"

בעוד מגבלות על התקהלות עדיין לא הוטלו, מגבלות על יציאה מהארץ דווקא הוטלו ומדינות רבות הוכרזו אדומות. למרות זאת הניסיון של ראש הממשלה בנט ושרת התחבורה מרב מיכאלי להוביל מדיניות פיצויים לחברות התעופה לא צלח, בעוד אצל ליברמן טוענים כבר מספר ימים כי הנושא "בטיפול". ביום רביעי שרת התחבורה מרב מיכאלי כבר הפנתה אצבע מאשימה בכנסת באופן ישיר נגד משרד האוצר.

"אנחנו כמדינה לא יכולות להרשות לעצמנו להיות בלי תעופה ישראלית חזקה ומתפקדת וכרגע הפגיעה היא אנושה ולא מקבלת מענה. האוצר מתעקש על סיסמאות לא רלוונטיות ולא מתאימות ובינתיים יש אלפי עובדות ועובדים שנפגעים", אמרה בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת.

מאחורי הקלעים בשיחות של נציגי החברות עם משרד האוצר הובהר להם במספר הזדמנויות כי לא יינתנו פיצויים, אלא במסגרת הלוואות מהמדינה. "שאל על תמשוך את הכסף שנתנו לה. לכל חברה יש את הבעיות שלה", אמרו באוצר בתגובה לטענות ענף התעופה בשיחות סגורות. מסר נוסף שהועבר היה "מי שמחליף בעלים בתקופת משבר צריך לדעת שעסקים במשבר דורשים השקעה".

גם בדיון שהתקיים בוועדת כספים של הכנסת ביום שלישי עלתה מצוקת ענף התעופה. ח"כ ינון אזולאי שאל את נציג אגף תקציבים באוצר האם נעשית עבודה על מתווה פיצויים נוכח ההדבקה באומיקרון, שהשיב שיש שני מתווים קיימים.

 ינון אזולאי / צילום: דני שם טוב דוברות הכנסת

"אנחנו נכנסים לגל חמישי ורואים שענף התעופה סובל ואני שואל האם הכסף שעבר מספק. אנחנו לא שומעים שהם מפוצים אז תן לנו רקע ומה נעשה", ביקש אזולאי.

נציג אגף תקציבים באוצר התייחס לשני מתווי פיצויים קיימים ואמר "הממשלה קיבלה החלטה בחודש מאי על רכישת כרטיסים מראש ל-20 שנה והחברות קיבלו מהמדינה 242 מיליון דולר עבור זה. התחשיב התבסס על היקף הפעילות: אלעל קיבלה 210 מיליון דולר וארקיע וישראייר קיבלו כל אחת 16 מיליון דולר. מתוך ההסכם הזה כבר מומש ובוצע חלק הארי שלו ונמצא כבר בחשבונות של חברות התעופה. יש מתווה נוסף שאושר בנובמבר על בסיס איגרות חוב. אמרנו להם קחו את הכסף ו-או שתחזירו אותו או שתתנו לנו מניות בחברה וזה במאצ'ינג מול מנהלי החברות שצריכות לתת את אותו סכום. המדינה הקצתה 244 מיליון דולר, רק שבעה מיליון דולר מומשו".