באוגוסט האחרון הייתה אמורה להיכנס לתוקפה התקנה שיזמה שרת התחבורה דאז מירי רגב. התקנה חייבה כל רכב בו נוסע ילד (אפילו באופן חד פעמי!) במערכת למניעת שכחת ילדים, זאת בשל התאונות הטרגיות שמתרחשות בחודשי הקיץ. זו הייתה הצעה לרגולציה כמעט יחידה בעולם, שגם הייתה בנויה רע: "רווח נקי", הפועלים לטיוב רגולציה בישראל, הגישו הסתייגויות רבות ששינו את החוק מהותית. עלו אף חששות שהמערכות אינן עומדות בהוראות של יצרני מושבי הבטיחות לרכב (בוסטרים) ועלולות לפגוע בבטיחות במקום להועיל לה.
בנוסף, הרגולציה דרשה הוצאה של מאות שקלים לכל ילד בכל רכב לכל משפחה בישראל, וסך הכל מאות מיליונים. מערכת Tippy Pad, למשל, אחת הנמכרות ביותר באיטליה (המדינה היחידה עם רגולציה דומה) עלתה על פי הערכות אז כ-250 שקלים. מערכות אחרות עלו עד 600 שקלים. שוב - מערכת אחת לכל אחד מהמושבים, בכל רכב.
אלא שרגע לפני שהרגולציה הייתה אמורה להיכנס לתוקף, החליטה שרת התחבורה הנוכחית מרב מיכאלי לעצור אותה. היא דחתה את היישום בפועל לשנה הבאה, ושלחה את הרגולציה לבחינה נוספת של הכדאיות שלה. אחת ההשלכות הבלתי-מכוונות של דחיית הרגולציה היה צניחת מחירן של המערכות לשכחת ילדים: ממאות שקלים חודש לפני שהתקנות היו אמורות להיכנס לתוקף, ל-69 שקלים בלבד כיום.
כדאי לזכור שגם לחקיקה נרחבת יש השלכות שליליות על הבטיחות
למה? כי כשמוצר מסוים מחויב בחוק, היצרנים יכולים לדרוש איזה מחיר שהם רוצים מכיוון ש"לא לקנות" זו פשוט לא אופציה. דווקא במצב הנוכחי, מי שחוששים משכחת ילד יכולים להשיג מערכת כזאת בצורה נגישה, נוחה וזולה הרבה יותר. זאת בלי מערך אכיפה שספק אם היה מצליח לגרום לכל הורה בישראל להתקין את המערכת. למרות הרצון הברור למנוע מוות של כל ילד, כמעט בכל מחיר - כדאי לזכור שגם לחקיקה נרחבת יש השלכות שליליות על הבטיחות שלנו.
השרה מיכאלי תצטרך להכריע בקרוב האם לדחות סופית את התקנות או להכניס אותן לתוקף בכל זאת. הפער האדיר במחיר המערכת עם ובלי חוק צריך להיכנס גם הוא למכלול השיקולים. לפעמים, הדבר הבטיחותי ביותר הוא לא לעשות נזק נוסף.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
