בנק ישראל מזהיר: החשיפה הגדולה לבינוי באשראי החוץ בנקאי עשויה להיות מסוכנת

האם בנק ישראל מוטרד מזליגת פעילות האשראי מהמערכת הבנקאית אל הגופים החוץ בנקאיים? מפרסום שהוציא היום (ג') הבנק המרכזי מתוך דוח היציבות הפיננסית לשנת 2021 עולה כי לדעתו העלייה בריכוזיות הענפית של המערכת החוץ-בנקאית, בעיקר סביב גידול האשראי שהתרכז במידה רבה בענף הבינוי והנדל"ן, "עשויה להיות מסוכנת, במיוחד בשל אופי אשראי זה, המוגדר בדרך כלל כחוב נחות ובעל פוטנציאל לסיכוני הדבקה וקישוריות בין מלווים".

בבנק ישראל ציינו כי אמנם ניכר שהגופים החוץ-בנקאיים ניסו להפחית את הסיכון בפעילות האשראי כלקח ממשבר הקורונה, אך זוהי פעילות אשראי המאופיינת בסיכונים, כגון ריכוזיות ללקוחות בודדים וטווחים קצרים של מקורות המימון.

בבנק ישראל ציינו כי פעילות האשראי של הגופים החוץ-בנקאיים הצטמצמה משמעותית במהלך המשבר, אך התאוששה במהירות וצמחה מאוד במחצית הראשונה של 2021. יתרה מכך, מתחילת 2020 מספר נותני האשראי החוץ-בנקאיים המגייסים הון בבורסה כמעט הוכפל.

אולם בעוד שהפעילות העיקרית של הגופים שפעלו בבורסה עד סוף 2019 והתמחו בהעמדת אשראי עסקי, הייתה ניכיון צ'קים של צדדים שלישיים או ניכיון צ'קים עצמיים, במהלך השנה ומחצית השנה האחרונות נכנסו לבורסה מספר נותני אשראי חוץ-בנקאיים ואצל חלקם הפעילות העיקרית היא מתן הלוואות. השוואה בין שתי נקודות זמן - לפני המשבר (סוף 2019) ויוני 2021 - לגבי כל ספקי האשראי החוץ-בנקאיים המדווחים בבורסה מלמדת שפעילות ניכיון הצ'קים של צדדים שלישיים נותרה ללא שינוי ניכר אך עיקר הגידול של יתרת האשראי היה בניכיון צ'קים עצמיים ובמתן הלוואות - פעילויות דומות במהותן.

עוד עולה מהנתונים שאספו בבנק ישראל שהשינוי העיקרי במהלך השנה ומחצית השנה האחרונות הוא גידול החשיפה לענף הבינוי והנדל"ן, על חשבון החשיפה ליתר הענפים, חשיפה שגם לפני כן נחשבה לגבוהה יחסית לזו של ספקי אשראי אחרים. לצורך ההשוואה, בבנקים כשליש מהאשראי העסקי המאזני חשוף לענף זה.

"ניתן ללמוד על גידול של יותר מ-10 נקודות האחוז בחלקו של ענף הבינוי והנדל"ן בהתפלגות הענפית, כך שיותר ממחצית תיק האשראי המצרפי חשופה לענף זה", הסבירו בבנק ישראל. על פי הדוח של בנק ישראל, נכון לסוף יוני 2021 52% מהאשראי החוץ בנקאי הופנה לתחומי הבינוי והנדל"ן, לעומת 41% בסוף 2019. זאת לעומת ירידה ביתר התחומים, כמו לדוגמה באשראי למסחר ושירותים (מ-20% ל-15%) ובתשתיות (מ-12% ל-10%).

בבנק המרכזי ציינו כי מתוך 18 חברות אשראי חוץ-בנקאיות שנסחרות בבורסה, 4 מתמחות באשראי לענף הבינוי והנדל"ן, כלומר 100% מהתיק שלהן הוא לענף זה. בנוסף, מבין ה-14 האחרות, 12 הגדילו את החשיפה לענף הבינוי והנדל"ן ושתי האחרות קטנות, ומהוות רק 5% מהתיק.

עוד עולה מהנתונים כי הגידול ביתרת האשראי לענפי הבינוי והנדל"ן, שהסתכם ב-1.6 מיליארד שקל בין דצמבר 2019 ליוני 2021, מהווה קרוב ל-20% מהשינוי באשראי שהעניקו המערכות הבנקאיות והחוץ בנקאיות למגזר העסקים הקטנים והבינוניים בענף הבינוי והנדל"ן, וזאת אף על פי שבסך האשראי חלקם של הגופים החוץ-בנקאיים במגזר ובענף האמורים הוא פחות מ-5% . "היבט זה מחדד אפוא מאוד את גידול החשיפה הענפית. נציין שגם בבנקים הייתה עלייה משמעותית של החשיפה לענף זה, אך היא נבעה בעיקרה מאשראי שניתן לעסקים הגדולים (המאופיינים בדרך כלל באיכות אשראי גבוהה)", הסבירו בבנק ישראל.

הבנקים כידוע כפופים למגבלה על החבות הענפית (עד 26% מתיק האשראי בהוראת שעה מיוחדת עד סוף 2025). "מגבלה זו אולי גרמה למגבלת היצע מהמערכת הבנקאית, ולכן עסקים קטנים ובינוניים מענף הבינוי והנדל"ן פנו בתקופה זו יותר לגופים חוץ-בנקאיים, שעליהם לא חלה מגבלה דומה", ציינו בבנק המרכזי.

ריכוזיות וטווחי הלוואה קצרים

למרות החשש שהעלו בבנק ישראל, הם ציינו כי ייתכן שתוצאה זו בגופים החוץ-בנקאיים מבטאת גם לקח שהם הפיקו ממשבר הקורונה, שכן ענף הבינוי והנדל"ן נפגע ממנו פחות מאשר ענפים אחרים, כגון המסחר והשירותים וענפי האירוח והאוכל, ולכן הם הגדילו את החשיפה לענף זה על חשבון החשיפה לענפים אחרים, כדי להפחית סיכון.

מנגד, אמרו בבנק ישראל, הריכוזיות הענפית עלולה להיות מסוכנת, במיוחד בשל אופי האשראי שמעמידים הגופים החוץ-בנקאיים, כפי שהוא מתואר בדוחותיהם הכספיים - אשראי לקבלני ביצוע משנה, רכישת ציוד, הלוואות גישור, אשראי להשלמת ההון העצמי (במיזמי בנייה) והשלמה לרכישת קרקעות. על פי התיבה שפורסמה, לרוב מדובר באשראי הידוע כחוב נחות (הלוואות מזנין) ושאינו מגובה בשעבודים מדרגה ראשונה. "גם ברמה המשקית של המערכת הפיננסית העלייה בחשיפה הענפית - בהינתן אופי האשראי - יש בה פוטנציאל לגידול של סיכוני ההדבקה והקישוריות", נכתב.

"לצד הריכוזיות הענפית, הבולטת מאוד, נותני האשראי החוץ-בנקאיים פועלים בפיזור לקוחות וחשיפות מצומצם יחסית. בבחינת החשיפה ללקוחות (מקבלי האשראי), ניתן לראות שחמשת הלקוחות הגדולים מהווים, בממוצע כרבע מתיק האשראי, ועשרת הלקוחות הגדולים מהווים כמעט 40% מהתיק. היבט נוסף שמאפיין את נותני האשראי החוץ-בנקאיים, ויכול לגרום סיכון נזילות בתקופה של משבר פתאומי, הוא פעילות לטווחים קצרים. מאחר שתיק האשראי מאופיין בריכוזיות גבוהה - לענפים וללווים ספציפיים - ומקורות המימון הם לטווחים קצרים אי-החזר ההלוואה על ידי מספר לווים בו-זמנית עלול לפגוע ביכולת ההחזר של נותני האשראי החוץ-בנקאיים", הזהירו בבנק ישראל.

"עם זאת, הואיל וחלקם של נותני האשראי החוץ-בנקאיים בסך האשראי במשק קטן (פחות מ-2%), אנו לא מזהים בעטיים סיכון מערכתי ליציבות הפיננסית".

מנכ"ל מכלול, אורי פז, אמר בשיחה עם גלובס כי "המסר של בנק ישראל לפיו האשראי החוץ בנקאי מהווה רק 2% ממחיש את הפוטנציאל האדיר של התחום, כאשר בהרבה מדינות בעולם כבר הגיעו לשיעור דו ספרתי". באשר לסיכון עליו דיבר בנק ישראל, ציין פז כי גופים כמו מכלול, המתרכזים בחוב בכיר ולא בהלוואות מזנין דומים יותר מבחינת הסיכון לבנקים, ולכן רמת הסיכון אצלם נמוכה יותר.

 אורי פז, מנכ''ל מכלול מימון / צילום: דרור דרעי

רוני זוהר, יו"ר ושותף בקפיטל פלטינום, הסביר כי עיקר הצמיחה של הגופים החוץ בנקאיים נוצרת בשל פלח השוק שהם לוקחים מהבנקים. "הבנקים נותנים אשראי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים וחלקם של הגופים החוץ בנקאיים עדיין מצומצם, ולכן אך הגיוני שכסף יזלוג מהבנקאות למגזר החוץ בנקאי", הוא אמר.

באשר לטענות על הסיכון, לדבריו הגידול במגזר החוץ בנקאי אינו מסוכן. "לחברות האלה יש הון עצמי יחסית גדול, וככל שהם עובדים כמו שאנחנו עובדים, הם בוחנים את העסקאות בפינצטה. מי שמקבל מאיתנו אשראי עובר בחינה מעמיקה, הן היזם והן העסקה. מדובר בכסף שלנו שאנחנו רוצים שיחזור לקופה ואנו משקיעים בעסקאות שיכולות להימכר בכל רגע. נכון, זה סיכון שאתה לוקח על עצמך אבל אם התהליך מתנהל נכון והחברה נמצאת באתרי הבניה וחיה את הביצוע, את הקבלן ואת השיווק, זה עובד".

עקיצה לרשות שוק ההון

בסיומו של הדוח שלחו בבנק ישראל עקיצה לרשות שוק ההון, הרגולטור המפקח על הגופים החוץ בנקאיים.

"לאור האמור, נדרש פיקוח הדוק יותר על ההתפתחויות והשינויים בשוק האשראי החוץ-בנקאי, שעלולים להגביר את הסיכונים בפעילותם של גופים אלו, ולגלוש אל המערכת הפיננסית. כמו כן, הואיל והגופים החוץ-בנקאיים מגדילים את נגישות האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים ומהווים גורם חשוב בפעילות של המערכת הריאלית, מן ההכרח לעקוב אחר יציבותם ופעילותם באשראי ולנתח אותה. כרגע, המידע הזמין הוא רק על החברות המדווחות לבורסה (קצת יותר מ-20 נותני אשראי חוץ-בנקאיים, בעוד שקיימים מאות גופים כאלה), אך הוא אינו אחיד, גם לא בתדירותו. לכן ההמלצה היא להמשיך ולפעול לאסדרת הענף ולפיקוח עליו גם באמצעות הגדלת הזמינות של המידע", נכתב, תוך אזכור לכך שרשות שוק ההון פרסמה טיוטה של הוראות דיווח, שמתייחסות בין השאר לפעילותם של נותני האשראי החוץ-בנקאי ברמה המצרפית ובפילוחים שונים, וכי בבנק ישראל מוקם בימים אלו מאגר אשראי עסקי שנועד, בין היתר, לסייע בהערכה של יציבות המערכת הפיננסית, משום שהוא יאפשר הסתכלות רחבה יותר ופרטנית על כל נותני האשראי והעסקים הלווים מהם.