דונלד טראמפ | פרשנות

פרשת המסמכים הסודיים של דונלד טראמפ מסתבכת, והרפובליקאים בעמדת מגננה

היוצרות התהפכו: הרפובליקאים, שהאמינו לפני שבוע כי פשיטת ה-FBI מטה את הכף לטובתם, שינו מגמה ונקלעו להתגוננות • היה אפשר להבחין שהרוח יצאה ממפרשי תומכיו של טראמפ במהלך סוף השבוע • כך או כך מבקרי ההליכים נגד טראמפ מטילים ספק בעיקרון היסוד של המשפט הרומי: "ייעשה צדק גם אם ייפלו השמיים"

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בניו יורק, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Julia Nikhinson
הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בניו יורק, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Julia Nikhinson

שלושה חודשים ופחות לפני הבחירות החשובות לקונגרס, שיעור נפיצותה של הפוליטיקה האמריקאית והפכפכותו של מצב הרוח בארה"ב קיבלו ביטוי דרמטי במיוחד בשבעת הימים האחרונים.

הפוליטיקאים הרפובליקאים כבר לא נלהבים מהאפשרות שטראמפ יתמודד ב־2024

זה התחיל ביום ב' שעבר, בפשיטה פתאומית של סוכני ה-FBI על מאר־א־לאגו, מעונו של דונלד טראמפ במחוז פאלם ביץ', בדרום פלורידה. זה נמשך ב־72 שעות של התקפות מרות מכל חלקי הימין האמריקאי על שר המשפטים, על מנהל ה-FBI ועל עצם המערכת של אכיפת החוק.

זה פסק פתאום ביום ו' בבוקר, כאשר התחילו לדלוף פרטים על סיבות הפשיטה ועל תוצאותיה. זה התהפך על ראשו ביום ו' אחר הצהריים, לאחר שבית משפט בפלורידה הסיר את האיפול. ניתן פומבי לצו החיפוש, שעמד ביסוד הפשיטה; וגם ל"קבלה" שסוכני הבולשת הפדרלית נתנו לעורכי הדין של טראמפ, כאשר הפקיעו ארגזים עמוסים במסמכים סודיים.

איננו יודעים מה נכלל במסמכים האלה. ה'וושינגטון פוסט' דיווח ביום ו' בבוקר, כי חלקם נוגעים לנשק גרעיני, אבל לא נמצא לפי שעה אישור מכל מקור אחר. שני המסמכים היחידים המפורטים ב"קבלה" של ה-FBI נוגעים לנשיא צרפת ולאחד מנאמניו של טראמפ, שקיבל חנינה לאחר שהורשע בשיבוש הליכים משפטיים. שני המסמכים האלה אינם נראים סנסציוניים.

הקבלה שקיבל עו''ד של טראמפ עם החפצים שנלקחו / צילום: Associated Press, Jon Elswick
 הקבלה שקיבל עו''ד של טראמפ עם החפצים שנלקחו / צילום: Associated Press, Jon Elswick

אבל מספר ניכר של מסמכים אחרים שנלקחו חתומים בסיווגים שונים של סודיות, מהם "סודיים ביותר". הקטגוריה הזו מגבילה את העיון בהם לחדר בטוח במיוחד ורק לזוגות בודדים של עיניים. נשיא ארה"ב, בימים האחרונים של כהונתו, החליט לסחוב את המסמכים למועדון הגולף הפרטי שלו בפלורידה, שבו קבע את מעונו. הוא השליך אותם בחדר ללא מנעול, הכחיש תחילה את נוכחותם, השהה את החזרתם - ולבסוף אולי שיקר למשרד המשפטים. "מה זאת עשית?", היה הסופר המקראי שואל. מה היה כל כך מפתה בפרי־הדעת הזה?

ל'ניו יורק טיימס' הייתה תשובה משעשעת מפי מקורבים אנונימיים של הנשיא לשעבר: טראמפ מכור מאז ומעולם למזכרות. אין לו מדפי ספרים, מפני שהוא אינו קורא ספרים. אבל יש לו מדפי "ניק־נאק". איך מתרגמים ניק־נאק לעברית? אני מצליח לחשוב רק על המלה היידית "צ'אצ'קעס".

ה'ניו יורק טיימס' נתן לדוגמה את זוג נעלי הריצה והקפיצה של שאקיל אוניל, כדורסלן־העבר המהולל של האן.בי.אי. "נעליים ענקיות", כותב העיתון, שטראמפ מציג לראווה במשרדו, במגדלי טראמפ במנהטן, לצד אוסף עצום של צ'א'צ'קעס, שאורחיו צריכים לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים כדי שלא להיתקל בהם.

אז הוא לקח קצת צ'אצ'קעס מן הלשכה הסגלגלה של ביתו הלבן. והואיל והוא היה נשיא הרפובליקה והמפקד העליון של כוחותיה המזוינים, ממילא בין הצ'אצ'קעס היו סודות מדינה כמוסים, וסודות מדינה כמוסים מאוד, וכמוסים במיוחד.

"היא רק הייתה צריכה לבקש"

אגב, ניירות נשיאותיים אינם מוכרחים להיות סודיים או מסווגים כדי להיות שייכים לממשלה. החוק האמריקאי מחייב כל מה שעובר את שולחנו של הנשיא להישלח לארכיון הלאומי.

עובדי הארכיון הלאומי הבחינו מיד בחסרונם של מסמכים. הם דרשו את החזרתם. טראמפ נהג בכל העניין באופנים מנוגדים. במשך חודשים, עורכי הדין שלו נשאו ונתנו עם עורכי הדין של הממשלה. ארגזי מסמכים הוחזרו לוושינגטון. טראמפ עצמו טען בשבוע שעבר, כי כל מה שהממשלה הייתה צריכה לעשות זה לבקש, והוא היה מחזיר. ואמנם, נציגים של הממשלה חזרו וביקרו במעון הנשיא, ויצאו עם מסמכים.

אבל העניין הזה מועמד עכשיו בספק חמור. על פי דיווח ב'ניו יורק טיימס', בחודש יוני הודיע עורך דינו של טראמפ, בכתב, לארכיון הלאומי ולמשרד המשפטים, כי כל החומר המסווג הוחזר לידי המדינה. זה היה בעקבות ביקור של איש הביון הבכיר ביותר במשרד המשפטים במאר־א־לאגו.

אם אמנם הייתה הצהרה כזאת, וחתם עליה מיופה־כוחו של טראמפ, יתכן שיש כאן סיבה להחשיד את הנשיא לשעבר בשיבוש הליכים ובהולכת שולל של עובד ממשלה. אלה עבירות פלילית שעונשן בצידן.

זה חשוב, מפני שהטענה הכבדה ביותר נגד הפשיטה הייתה שהיא לא נחוצה; שהתביעה הרחיקה לכת; שהעניין כולו היה יכול להתיישב במשא ומתן מאחורי הקלעים. אבל אם אמנם הנשיא לשעבר הסתיר את דבר קיומם של המסמכים, והשתמש בעורכי הדין שלו כדי להטעות את משרד המשפטים, לא הייתה לממשלה ברירה אלא להשתמש באמצעי אכיפה.

עבירות חנייה של בעלה של סגנית הנשיא

כאן יש פוטנציאל חדש. עד יום ו', טראמפ היה בחזקת קורבן של רדיפה פוליטית מצד ממשל דמוקרטי, המנסה לכאורה לשבש את תכניותיו לחזור ולהתמודד על הנשיאות. אף כי ברור למדי שהטענה הזו תוסיף להישמע, הבסיס המשפטי של מעשי הממשלה התחזק, וטענות האופוזיציה הוחלשו.

היה אפשר להבחין שהרוח יצאה ממפרשי תומכיו של טראמפ במהלך סוף השבוע. למשל, הכותרת הראשית באתר הרשת הימני הטראמפיסטי הפופולרי breitbart.com, עסקה במוצאי שבת בעבירות חניה, המיוחסות לנהגיו של בעלה של סגנית הנשיא. אכן, נהגיו של בעלה של הסגנית.

צו חיפוש של ה-FBI במאר־א־לאגו בפלורידה / צילום: Associated Press, Jon Elswick
 צו חיפוש של ה-FBI במאר־א־לאגו בפלורידה / צילום: Associated Press, Jon Elswick

טראמפ הניח מלכתחילה שהפשיטה תועיל למעמדו, מפני שהיא תקל עליו לחזור ולייחס את בעיותיו הפוליטיות והמשפטיות המתרבות ל"ציד מכשפות", שהביורוקרטיה הממשלתית ("הדיפ סטייט") מנהלת נגדו. הוא אפילו הפריח האשמה שסוכני ה-FBI שתלו מסמכים, כדי להפליל אותו. זו האשמה חמורה ביותר. מיליונים יאמינו בה, כפי שמיליונים מאמינים כי ג'ו ביידן גנב את הבחירות מטראמפ ב־2020. אבל טראמפ עשוי להתקשות לשכנע מיליונים אחרים, שבלעדיהם אין תקומה לשאיפותיו הפוליטיות. אמנם יש הרבה טראמפיסטים נלהבים באמריקה, אבל מספרם אינו מספיק כדי להחזיר אותו לשלטון. נחוצה לו תמיכתם המסיבית של מצביעים עצמאים ומתונים.

12 מושבעים לא יספיקו הפעם

בתחילת השבוע שעבר, הדמוקרטים מרטו את שערותיהם לנוכח הטיפול הפוליטי הלקוי של ממשלם בפשיטה על בית הנשיא. שתיקתו המתארכת של משרד המשפטים הפקירה את הזירה לתומכי טראמפ.

רפובליקאים, שנמנעו מלהתייצב חד משמעית לצד הנשיא לשעבר בשורה של עניינים אחרים, וקיוו שהוא לא יהיה מועמד מפלגתם בבחירות הבאות, ראו את עצמם נאלצים לחוש להגנתו, לאחר שהתחוור כי הוא נרדף על לא עוול בכפו. אחדים אפילו השוו את ה-FBI עם הגסטאפו, וקראו לטיהור מרחיק לכת של מערכת המשפט ושל קהילת הביון לכשהרפובליקאים יחזרו לשלטון. בסוף השבוע התהפכו היוצרות, והרפובליקאים הם שנקלעו לעמדת התגוננות.

ה'וול סטריט ג'ורנל', שמאמרי המערכת שלו (אם כי לא עמודי החדשות) הם השופר החשוב ביותר של הימין, עבר במהלך השבוע מהתקפות בוטות להתפלספויות. עורכי העיתון טענו כנגד מהלכיו של שר המשפטים מריק גארלנד, כי אין זה מספיק שהוא ישכנע חבר מושבעים של 12 באמתיות טענותיו; יהיה עליו לשכנע את "רוב הציבור האמריקאי".

זו טענה מעניינת, שיש בה כמובן ממש, אבל היא מעמידה בספק את עליונותו של שלטון החוק. ישראלים יוכלו לנענע בראשיהם. הטענות וטענות־הנגד בפרשה הזו נשמעות כמו נלקחו מתיקי הפרקליטות במשפט בנימין נתניהו. על כפות המאזניים בארה"ב ובישראל מוטל שלטון החוק; מבקרי ההליכים נגד טראמפ מטילים ספק בעיקרון שהמשפט הרומי כינה (והנחיל למשפט האנגלי) "ייעשה צדק גם אם ייפלו השמיים", והמשפט העברי מכנה "ייקוב הדין את ההר". קשה לחשוב על שאלות חשובות יותר במערכת דמוקרטית. על הפרק עומד הרבה יותר מגורלו של פוליטיקאי אחד הרוצה לחזור לשלטון.

_________________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny