מהו מדד המחירים לצרכן ומה עלול להשפיע עליו?

מדד המחירים לצרכן הוא אחד המדדים החשובים ביותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), והוא משפיע על מאות מיליארדים בחוזים, תשלומים, קצבאות ומסים. הוא נועד כדי לשקף את רמת המחירים הממוצעת במשק, דבר שנעשה קריטי במיוחד בתקופות בהן האינפלציה גואה.

המדד חשוב גם לבנק ישראל, בבואו לקבוע את גובה הריבית המשפיעה על המשק כולו, כאשר אינפלציה גבוהה במיוחד אמורה להיענות בהעלאה של הריבית במטרה "לצנן" את השוק ולהפחית ביקושים.

מדד המחירים לצרכן מחושב על בסיס הסקר השנתי של הלמ"ס - סקר ההוצאות וההכנסות של משקי הבית, באמצעותו מעריכים את אופי הצריכה בישראל. כך למשל, 24.7% מהמדד מורכב מקטגוריית הדיור ו־18.4% הוא מחירי התקשורת.

השפעת מחירי הדיור על המדד

מחירי הדיור הם החלק הגדול ביותר מבין ענפי המדד, ועליית המחירים שלהם הייתה ניכרת במיוחד בעשור האחרון והשפיעה על כל ישראלי וישראלית. מחירי הדיור אינם נגזרים ממחירי הדירות עצמם כמו בעבר, אלא ממחירי השכירות שהיה ניתן להשיג על דירות מקבילות.

מצב זה בעייתי במיוחד בשל העובדה שאין בישראל רשם שכירויות ורוב העסקאות בתחום לא מדווחות או נעשות במזומן. כמו כן, אין חובת מיסוי על שכר דירה שמתחת ל־5,196 שקל בחודש. מצב זה אילץ את הלמ"ס לנקוט במספר שינויים, ביניהם מעקב אחרי אותה הדירה לאורך שוכרים שונים.

בעקבות מורכבויות אלו ואחרות, הלמ"ס החלו לפרסם בנפרד את מחירי החוזים המתמשכים (שמחירם אינו משתנה), מחירי החוזים החדשים (עם שוכר חדש) והמתחדשים (חוזה חדש עם אותו השוכר).

לחלק ניכר מהמוצרים במדד יש אפקט עונתי, דוגמת מחירי הביגוד וההנעלה, שיורדים בחודש יולי, בו מוזלים המחירים בדרך כלל.

נקודה נוספת היא שלמשקי בית יש צריכה שונה, את חלקם בוחנים במסגרת המדד. לדוגמה, בחמישון התחתון (האזרחים העניים יותר) מדד המחירים לצרכן עלה השנה ב־4.6%, לעומת 5.6% בחמישון העליון (העשירים יותר).

ניתן לבצע חלוקות נוספות באוכלוסייה כמו הקשישים בישראל שאופי הצריכה שלהם שונה, אך בשלב זה אין מדד רשמי כזה.