אב ביקש לבטל את המזונות בשל משמורת משותפת ומצב כלכלי – מה קבע בית המשפט?

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה תביעת אב לביטול מזונות בשל משמורת משותפת ומצב כלכלי. האב טען כי מאז הגירושים רכשה האם דירה ושיפרה את מצבה הכלכלי, אך מצבו הכלכלי הורע. את האם ייצגו בהליך עו"ד רועי סידי ועו"ד אביעד שנון.

השופטת ענת הלר-כריש דחתה את התביעה והתירה לאם לפעול לגביית חוב מזונות של שנתיים. האב חויב בהוצאות בסכום של 20 אלף שקל שכר טרחת עו"ד.

האב התבסס על ההחלטה התקדימית של בית המשפט העליון לשוויון בנטל המזונות שהתרחשה בשנת 2018. לפי ההחלטה הורים החולקים את זמני השהות באופן שווה והם בעלי יכולות כלכליות דומות יישאו באופן שווה בנטל החל מגיל 6.

שינוי זמני השהות לא הביא לשינוי משמעותי בעלות הכלכלית

השופטת הלר-כריש קבעה כי בבחינה כוללת ותוך ראייה רחבה, השינוי בחלוקת זמני שהות הקטינה לא הביא לשינוי משמעותי בעלות הכלכלית. היא דחתה את הטענה כי מצבו הכלכלי הורע, וקבעה כי "שאלת חלוקת נטל גידולו של קטין בין הוריו אינה מתמצה רק בשאלה המתמטית היכן שוהה הקטין בכל יום ובכל שעה והאם שוהה אצל אחד מהוריו זמן אם לאו". זאת לאחר ששוכנעה כי האם היא ההורה הפעיל בנוגע לטיפול בענייניה של הקטינה - לקיחתה לרופאים, רישום לקייטנה וללכת לאסיפת הורים.

השופטת התייחסה לטענה לשינוי נסיבות של משמורת משותפת, שלא הייתה קיימת בהסכם המקורי. "אמנם האם הוגדרה כהורה משמורן, אך בחינת חלוקת זמני השהות שנקבעו בהסכם מעלה כי ההסדר משקף חלוקת החזקה כמעט שווה כך שהקטינה שהתה כמעט 43% מזמנה אצל האב". לכן קבעה כי לא מדובר בשינוי משמעותי שיש בו כדי לשנות את החיוב במזונות.

לפי הסכם המזונות המקורי שילם האב 2,100 שקל בצמוד לעליית מדד יוקר המחיה. בנוסף נקבע כי יישא בעלויות שני חוגים ובקייטנה בחופשת הקיץ. בעקבות הליך פשיטת רגל הופחתו המזונות לפני 8 שנים והועמדו על 1,400 שקל. לפני כשנה קיבל האב משמורת משותפת על הקטינה. האם מצידה הגישה בקשה לגביית חוב מזונות והתנגדה לביטול סכום המזונות שנותר.

השופטת קבעה כי על האב להוכיח את המצב ששרר בעת אישור הסכם הגירושים וכן את המצב השורר כיום, אך הוא לא עשה זאת. האב טען בתביעה שהוא מרוויח 7,000 שקל בחודש ובעדות אמר כ-9,000 שקל בחודש. האם משתכרת בין 5,000-7,000 שקל נטו לחודש. בנוסף, היא מחזיקה בדירה אותה רכשו לה הוריה במהלך השנים. השופטת קבעה כי "הדעת נותנת שבפרק זמן זה יתקדמו הצדדים מבחינה כלכלית, כשהתקדמות זו יכולה לכלול גם רכישת דירה". השופטת הוסיפה כי "לא מדובר בדירת יוקרה, אלא בדירה אשר שולם עבורה שכר דירה בסך של כ-4,000 שקל" .

בנוסף, התחשבה השופטת בכך שהאם הוכיחה כי יש לה הוצאות רבות עבור הקטינה: שיעורים פרטיים, רב קו, רכישת טאבלט, מחשב, אזניות, טלפון נייד, ספרים ומכשירי כתיבה ועוד.

 עו''ד רועי סידי / צילום: גבריאל בהרליה

עו"ד רועי סידי שייצג את האישה אמר כי "מדובר בפסק דין שמראה שבית המשפט אינו רואה בעין יפה את ההצפה שארעה בשנים האחרונות בתביעות של אבות להרחבת זמני שהות מתוך רצון להפחית בדמי המזונות וקובע שגם אם יורחבו זמני השהות, הדבר לא יוביל להפחתת חיוב המזונות, אלא במקרים חריגים ביותר".

 עו"ד ד"ר אמנון בן דרור שייצג את הבעל מסר בתגובה: "להבנתנו, פסק הדין שגוי ומהווה עיוות דין מאחר והיו מספר שינויים מאז הגירושים, המהווים שינוי נסיבות מהותי. נערער לבית המשפט המחוזי".