ההתמודדות עם האינפלציה דורשת התערבות של הממשלה, לא רק בנק ישראל

במשך שנים השתרשה התפיסה שהתרומה המשמעותית שיכולה להיות למדינה היא לא להפריע לבנק המרכזי • במצב המיוחד שנוצר כעת הבנק המרכזי והמדינה יכולים ליצור עסקת חבילה שתוביל לצעדים מיידיים לקיזוז ההשפעות הקשות של האינפלציה והעלאת הריבית

ההתמודדות עם האינפלציה דורשת התערבות של הממשלה, לא רק בנק ישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
ההתמודדות עם האינפלציה דורשת התערבות של הממשלה, לא רק בנק ישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הכותב הוא חוקר בכיר בקרן ברל כצנלסון

העלאת ריבית מותירה מאחוריה שובל של מפסידים ומרוויחים. האינפלציה גרמה לציבור לשלם יותר בסופר, הביקוש הכמעט קשיח לדיור הוביל גם לסחרור של עליות שכר הדירה והעלאת הריבית הוסיפה להר ההוצאות שמושת עלינו גם עלייה בתשלום החודשי לבנק עבור המשכנתה או ההלוואה של העסק. בהתאם, המרוויחים הגדולים הם הבנקים, שיוסיפו להכנסה ברוטו שלהם יותר מ־6 מיליארד שקל בשנה על כל אחוז אחד של העלאת ריבית על ידי בנק ישראל.

כאמור, אומרים לנו שאין ברירה כי מסורתית הבנק המרכזי נדרש להילחם באינפלציה, לא המדינה עצמה דרך הממשלה. במשך שנים השתרשה בישראל, בעקבות שאר העולם המפותח, התפיסה שהתרומה המשמעותית שיכולה להיות למדינה היא לא להפריע לבנק המרכזי. לפיה, מדינה אחראית לא מפריעה לבנק המרכזי לנהל את השמירה על יציבות מחירים וקביעת הרמות האופטימליות של תעסוקה. זה כבר לא נכון.

זה בוודאי לא נכון בהקשר הספציפי של ישראל בעת הזו, בה האינפלציה היא לא תוצאה של ספירלת שכר־אינפלציה בסגנון שנות ה־80 של המאה שעברה. האינפלציה של החודשים האחרונים היא תוצאה של עליות מחירים שיובאו ארצה - ואולי אף נוצלו על ידי חברות אוליגופוליות כדי להעמיס עוד התייקרות על הציבור. בצד השני, לרוב המכריע של ציבור השכירות והשכירים אין אפשרות לדרוש העלאת שכר אפקטיבית או להחליף עבודה בתקווה לשדרוג המשכורת. למעשה, לפי נתוני בנק ישראל עצמו, אותו "שוק עבודה מהודק" שמעלה חשש לספירלת אינפלציה־שכר חל בעיקר על כרבע מהשכירות והשכירים בענפי ההייטק, התעשייה והצווארון הלבן.

לכן, הטלת עול המלחמה באינפלציה רק על הציבור לא ראויה ערכית ולא נכונה כלכלית. עם קצת יותר אמון בין הצדדים, הבנק המרכזי והמדינה יכולים ליצור עסקת חבילה שתוביל לצעדים מיידיים לקיזוז ההשפעות הקשות של האינפלציה והעלאת הריבית: העלאת שכר המינימום שנשחק מאז 2017, קיצור תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה ואולי אפילו מענקים צנועים לסבסוד העלאות מחירי החשמל והמים. במקביל, אפשר "לשאוב" כסף שיכול לתדלק אינפלציה מהצד המרוויח באמצעות מס רווחי יתר על מערכת הבנקאות וחברות אוליגופוליות. המס יעזור לממן את ההוצאות החדשות, ויהווה תמריץ שלילי להעלאת מחירים ותמריץ חיובי להעלאת שכר העובדות והעובדים ולהשקעות חדשות.

אם צעדים אלה יעבדו במהירות והנחישות הנדרשים, לא רק שהאינפלציה תישמר ברמה סבירה, אלא שהם גם יצמצמו את הפגיעה בציבור וכך שלבנק ישראל יהיה יותר חופש פעולה בהחלטות הריבית הבאות.