שינויי אקלים בצרפת: היערות הנשרפים והנהרות המתחממים מאיימים על הכלכלה

■ אינפלציה נוכחית - 6.8%
■ תחזיות: הכלכלה הצרפתית התכווצה בחודש האחרון, בניגוד לציפיות

56 כורים גרעיניים פועלים בצרפת, אחת המדינות היחידות שהרהיבו להמר על אנרגיה אטומית גם בשנים האחרונות, בעוד יתר אירופה הלכה לכיוון גז טבעי כ"טכנולוגיית מעבר" בדרך לאנרגיות מתחדשות. לכאורה, הדבר מעניק לה יתרון משמעותי בימים אלה של זינוק במחירי דלקי מאובנים. בפועל, תנאי האקלים שחוותה המדינה בקיץ הנוכחי שיבשו את הפעילות בחלק מהכורים, והוכיחו שוב כי ההשפעות של שינויי האקלים הן בלתי־צפויות וגדולות מאלו שכל מדינה יכולה להתמודד אתן לבדה.

הנהרות בקיץ האחרון בצרפת התחממו עד לרמה כזו, שחוקי הגנת הסביבה הצרפתיים מנעו מכמה תחנות כוח אטומיות, שצריכות מים כדי לצנן אותן, להשיב אליהם חזרה מים־חמים. מתחילת יולי, אז החלו גלי החום כבדים לפקוד את אירופה, ובעיקר את אזורי צרפת, ספרד ופורטוגל, שובשה פעולתן של כמה תחנות כוח מרכזיות במדינה וירדה תפוקת החשמל שלהם.

כתוצאה מכך, ומבעיות תשתית ארוכות שנים בכורים הצרפתיים, רק מחציתם פועל כעת, ומחיר החוזים העתידיים על החשמל במדינה משתווה לזה שבגרמניה.

נשיא צרפת מקרון הפך מאופטימיסט לפסימיסט

בספרד השכנה, שבה כ־16% מאנרגיית החשמל מיוצרת בדרך כלל באמצעות סכרים ואנרגיה הידרו־אלקטרית, הבצורת החריפה בקיץ הנוכחי התבטאה במאגרי מים ריקים ובנהרות יבשים. מיעוט המשקעים הביל לירידה דרמטית בתפוקה, כשליש מהמצב בשנים קודמות. לפי נתוני האיחוד האירופי, קרוב למחצית משטח האיחוד נמצא בסיכון להגדרה רשמית של "בצורת" בקיץ הנוכחי.

משבר האנרגיה שתוקף כעת את אירופה, שנובע בחלקו הגדול מהמשבר מול ספקית האנרגיה הגדולה רוסיה, מראה את ההשפעה המורכבת של המאבק בשינויי האקלים באירופה. מצד אחד, הוא מדגיש את הצורך בעצמאות אנרגטית, ובמדינות אירופיות שבהן אין דלקים פוסיליים וישנה מחויבות לאפס פליטות פחמן דו־חמצני, הדבר אומר השקעות משמעותיות בפרויקטים של אנרגיות רוח ושמש כיום, וכלכלת מימן ירוק בעתיד.

מצד שני, מדינות האיחוד צריכות להגיע לקו המטרה הזה כשהן איתנות מבחינה כלכלית ומגובשות מבחינה פוליטית, ולא להקריב את ההווה. הן יכולות כמובן לפעול לצמצום צריכת האנרגיה, פעולה יעילה ומשתלמת בכל מקרה, אבל בינתיים, נראה שהמטוטלת נוטה באופן ברור לעבר המענה על הדאגות המיידיות: דנמרק, הולנד וגרמניה הודיעו על פיתוח מחדש של שדות גז, והאיחוד האירופי דאג לכלול את התחום (תחת הגבלות מחמירות של פליטות ואיכות הפקה) ברשימת ההשקעות הירוקה שלו לעשור הקרוב.

בצרפת, הדילמה הזו ואירועי הקיץ האחרון היו כה חמורים עד כי נראה שהפכו את הנשיא עמנואל מקרון, שעד כה היה אופטימיסט והבטיח לשנות את צרפת במהלכים "יופיטרים" (על שם ראש האלים), לפסימיסט. בנאום שנשא אתמול (ד') בפני הציבור, עם תום חופשת הקיץ, התייחס מקרון לשילוב בין שינויי האקלים להשפעות המלחמה באוקראינה. הוא דיבר על המחסור במים, על הפגיעה בחקלאות הצרפתית כתוצאה מהבצורת, על שריפות היער ועל התמיכה באוקראינה. "מה שאנחנו חווים כעת הוא סופו של עידן השפע", אמר מקרון, "סופו של עידן של חיים ללא דאגות". התפקיד של המנהיגים, הוסיף, "הוא להציג את התמונה בכנות לציבור, בלי לעורר פניקה".

 נשיא צרפת עמנואל מקרון / צילום: Associated Press

כמו מנהיגים אחרים באירופה, גם מקרון שב והזכיר כי חלק גדול מהמשברים שחווה אירופה כעת נובעים מכך שהיא התייצבה באופן ברור נגד רוסיה, הטילה עליה סנקציות ותומכת באוקראינה במלחמה בין הצדדים. ישנם קולות באירופה הקוראים לממשלות לומר לתושביהן באופן ברור כי עליהן לנהל כעת "כלכלת מלחמה", גם אם הפצצות לא נופלות על פאריז או ברלין.

"לחופש שלנו, לחירות שאליה התרגלנו, יש מחיר", אמר מקרון, "לפעמים, כשאנחנו צריכים להגן עליה, עלינו לבצע הקרבות מסוימות". בחורף הקרוב, ללא ספק, תיבחן הנכונות של תושבי אירופה ושל מנהיגיה לעשות זאת.