דולר שקל | ניתוח

תאוריות ומציאות: אם הריבית זינקה, מדוע השקל לא התחזק?

הירידות בשווקים הפיננסיים אילצו את המוסדיים בישראל לרכוש דולרים כדי לגדר את החשיפה למט"ח • התוצאה: הביקוש הגובר לדולר "מנצח" את העלאת הריבית

השקל נחלש ב-3% מאז העלאת הריבית האחרונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
השקל נחלש ב-3% מאז העלאת הריבית האחרונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למי שתהה מדוע לאחר העלאת הריבית החדה ביותר בישראל זה 20 שנה, שאותה ביצע בנק ישראל לפני כשבועיים (0.75%), השקל לא התחזק אלא אף נחלש - התשובה לכך נמצאת בשוקי המניות מעבר לים. 

המניות שכדאי להשקיע בהן בזמן אינפלציה אולי יפתיעו אתכם 
מחיר הכסף עולה: 5 דרכים שבהן נרגיש בכיס את עליית הריבית 

על פי התאוריה, פערי הריביות שבין המדינות אמורים להשפיע על שערי החליפין כך שבמדינה שבה הריבית גבוהה יותר כך המטבע שלה אמור להתחזק בהתאם מכורך האטרקטיביות של הריבית הגבוהה. זה עובד אצל הדולר שהתחזק מול הסל ברקע להתחזקות הציפיות להעלאות ריבית חדות יותר, וגם, בין היתר, בשל הריצה אל חופי מקלט כאשר השווקים רועדים.

אפשר היה לצפות כי העלאת ריבית של 0.75% במשק בסוף אוגוסט תחזק את השקל. אלא שמאז לא נרשמה תנועה כזו במטבע המקומי, אפילו להיפך - המטבע הישראלי נחלש בחדות ואת השבוע החולף סיכם בפיחות של יותר מ־3% מול סל המטבעות.

 
  

מה הסיבה? את התשובה אפשר למצוא בנאום הניצי של יו"ר הפד ג'רום פאוול בשבוע שעבר. הנחישות של הפד להילחם באינפלציה הביאה לירידה מחודשת בשווקים הפיננסיים ולעלייה בציפיות לעליית ריבית בארה"ב, מה שהשפיע בתורו על שוק המט"ח המקומי יותר מאשר ההשפעה של פערי הריביות שהופכת להיות זניחה.

פער הריביות בין המדינות מצטמצם ומתרחב בהתאם להעלאות הריבית של המדינות השונות, והדולר אכן התחזק מסיבה זו. אך במקרה של השוק המקומי פער הריביות לא מצדיק בהכרח הסתת כספים למקום שבו הריבית גבוהה יותר, שכן הסביבה כיום היא של ריביות עולות אצל מרבית מהמדינות.

המוסדיים נתנו את הטון

את הטון במסחר במט"ח בשוק המקומי נתנו מהלכי הגידור של הגופים המוסדיים. כך שכאשר שוקי המניות הגלובליים יורדים, חשיפת המוסדיים למט"ח יורדת גם היא מבחינה טכנית, מה שמאלץ אותם לרכוש דולרים בשוק בתקופות של ירידות בשוקי המניות כדי לאזן את חשיפתם למט"ח בהתאם למדיניות שהוגדרה מראש.

התוצאה: הביקוש הגובר לדולר בשוק המקומי מחזק את המטבע על חשבון השקל.

כך שאם יש דבר אחד ברור בים של חוסר הוודאות לגבי קצב העלאות הריבית בישראל, הוא שהתנהגות השווקים הפיננסים מעבר לים ימשיכו להכתיב את המסחר בשוק המט"ח המקומי.

חדשות רעות לאינפלציה

שקל חזק אמנם פוגע ביצואנים. אך מלבד זאת, כוח הקנייה של הישראלים מתחזק בהתאם. וכך, עליות המחירים שמקורם מעבר לים נתקלות באיתנותו של השקל וכוחם בהעלאת האינפלציה בישראל קטן.

היחלשות השקל פועלת בכיוון ההפוך. במחצית הראשונה של השנה השקל רשם פיחות חד וכוחו בבלימת "האינפלציה המיובאת" נעצר ברבעון השני של 2022. מאז נרשם ייסוף מהיר ביולי, לפני פיחות נוסף שעשוי לבוא לידי ביטוי בנתוני האינפלציה.

כלכלני לידר שוקי הון כותבים בהקשר זה בסקירתם השבועית, כי "נדמה שבתקופה הקרובה העצבנות בשווקים תימשך כאשר השווקים מפנימים שריבית הפד תעלה מעל 4% בתחילת 2023 ותישאר ברמה זו לתקופה ממושכת. לכן, בתחזית האינפלציה שלנו אנו מניחים המשך פיחות (בשקל) בחודשים הקרובים". עקב כך, בלידר שוקי הון העלו את תחזית האינפלציה שלהם לשנה קדימה מ־2.5% ל־2.7%.