למה הבנקים לא מגלגלים את העלאת הריבית ללקוחות? כי הם יכולים

בעקבות עליית הריבית במשק, חלקים בציבור ציפו שלאחר למעלה מעשור בו הם קיבלו פירורי ריבית על כספם, העלייה תשתקף גם בריביות שהבנקים מציעים על הפיקדונות. אולם, רבים התאכזבו לגלות שהעלייה הייתה הרבה יותר מתונה ממה שקיוו.

• הסוד השמור בדרך החוצה? בנק ישראל מקדם את פרסום הריביות על הפיקדונות וההלוואות
• ותודה לבנק ישראל: העלאות הריבית סידרו לבנקים הכנסה כפולה מהפיקדונות | בדיקת גלובס
• יו"ר ועדת הכספים לבנקים: התאימו את הריבית בחסכונות ובפיקדונות לריבית במשק

בשבועות האחרונים חוזרת ועולה השאלה מדוע הבנקים לא מגלגלים את העלאת הריבית ללקוחות. לאחר העלאת הריבית האחרונה של בנק ישראל ב־0.75% נוספים, ולאחר לחץ ציבורי, הבנקים החלו לשפר במעט את הריביות על פיקדונות. עם זאת, עדיין רוב הפיקדונות בריבית קבועה מייצגים הפסד ריאלי (ריבית נקובה פחות שיעור האינפלציה), והפיקדונות בריבית משתנה צמודה לפריים מעניקים רווח זעום. האם אנו צפויים לראות התאוששות ועלייה בריבית על הפיקדונות?

למה העלייה לא מגיעה אל הציבור?

לפני שנצלול לעומק הנושא, נתייחס קודם כל לשאלה איתה פתחנו - מדוע הבנקים לא מגלגלים את עליית הריבית לציבור. התשובה לכך היא פשוטה - כי הם יכולים.

בתקופה של תנודתיות גבוהה בשווקים, כשיותר אנשים לא מעוניינים לקחת סיכונים, הבנק נתפס כמקום בטוח. היקף הפיקדונות בארבעה מבין חמשת הבנקים הגדולים במגזר משקי הבית, עלה בין הרבעון הראשון של השנה לרבעון השני, למרות שהבנקים לא מגלגלים את העלייה בריבית לפיקדונות. כך, שאם הציבור ממשיך לקנות את המוצר, גם אם הוא לא הכי אטרקטיבי בעולם, למה שהבנק - שמעוניין להגדיל רווחים - יתנדב לשפר אותו?

  

כמה הבנקים מרוויחים מהפיקדונות?

כעת, צריך להבין יותר לעומק את התמחור שמבצע הבנק. הבנק מרוויח מזה שהוא לוקח את הכסף שלנו - הפיקדונות, ועל בסיסו (בהתאם לכללים של בנק ישראל) מעניק אשראי. אז כמה הבנק מרוויח? לדוגמה, אם הבנק צריך לתת לנו 1% ריבית על הפיקדון, והוא גובה עבור אשראי ב־8%, הוא משאיר בידיו מרווח של 7%. פער זה בין הריבית על הפיקדון שניתנה לנו לריבית על האשראי שהוא מקבל - זהו המרווח הכולל שלו. כבר ברור שככל שהריבית שהבנק יצטרך לתת לנו על הפיקדונות תעלה, המרווח הכולל שהוא משאיר בידיו יקטן.

את המרווח מחלקים לשני מקטעים: מרווח הפיקדונות ומרווח האשראי. כלומר, כמה בעצם פעילות הפיקדונות רווחית לבנק וכמה פעילות האשראי. איך קובעים את הנקודה שבה עוברים ממרווח הפיקדונות למרווח האשראי? את זה עושים לפי שיקלול "מחיר הצל של הכסף", או "מחיר ההעברה שלו". ובמילים אחרות - כמה באמת עולה לבנק לתת את הפיקדון, עם כל העלויות הנלוות.

מה שונה המצב כיום ביחס למצב בעבר?

עד סוף שנות ה־2000, כשריבית בנק ישראל לא הייתה אפסית, הפיקדונות היו בסיס הרווח של הבנק. ככל שהריבית הלכה וירדה לאורך העשור הבא, מרווח הפיקדונות הצטמצם. הסיבה: ישנה ריבית מסוימת שמתחתיה מרווח הבנק מתחיל להתכווץ - מחיר הצל של הכסף לא יורד ביחס ישיר לירידת הריבית.

לפני שהצונאמי הפיננסי שטף את העולם והוביל לירידות ריבית ולעשור של ריבית אפסית בשנת 2008, עמדה ריבית בנק ישראל על 4% (נכון לדצמבר 2007). בהתאם, פעילות הפיקדונות של הבנקים הניבה מרווח נאה.

נבחן את היחס בין מרווח הפיקדונות במגזר משקי הבית אז, לבין גודל תיק הפיקדונות (כמה באחוזים הבנקים מצליחים לייצר מרווח על הפיקדונות). לדוגמה, אם בנק לאומי ניהל ב־2007 פקדונות במגזר משקי הבית בהיקף 115,549 מיליון שקל, והמרווח שלו היה 1,360 מיליון שקל, היחס בין המרווח לבין היקף הפיקדונות הסתכם ב־1.17%.

ב־2007 היחס בין המרווח להיקף הפקדונות בחמשת הבנקים הגדולים נע בין 1.52% לבנק שהציג את היחס הטוב ביותר (פועלים), ל־1.07% לבנק שהציג את היחס הגרוע ביותר (דיסקונט).

אם נסתכל על הרבעון הראשון של 2022, היחס עמד בין 0.097% בבנק שהציג את היחס הטוב ביותר (מזרחי טפחות), לבין 0.032% לבנק שהציג את היחס הגרוע ביותר (פועלים). אחרי עליות הריבית במהלך הרבעון השני, שהלכו רובן ככולן לכיסים של הבנקים, היחס משתפר, והוא נע כעת בין 0.25% ל־0.093% .

האם הבנקים יחזרו למצב של 2007?

על אף השיפור המשמעותי במרווח הפיקדונות תוך רבעון אחד, עדיין, בראייה היסטורית, היחס בין היקף הפיקדונות למרווח נותר מאוד נמוך, ויש לו עוד הרבה מאוד לאן לעלות. אולם, לכך יש מספר הסתייגויות. ראשית, צריך לקחת בחשבון שבסוף 2007 ריבית בנק ישראל הייתה כאמור 4%, ובסוף הרבעון השני היא הייתה פחות מרבע מכך. אגב, ביקשנו גם לבדוק את היחס בין המרווח לפיקדונות בסביבת ריבית של 2% כפי שהוא היום, בראייה היסטורית, אך חלפנו על פני שיעור ריבית זה במהירות בדרך למטה אי שם בסוף 2012.

רק למען התמונה המלאה: היחס הזה באמצע 2013 (בו ריבית בנק ישראל עמדה על 1.77% לאורך כל המחצית הראשונה של השנה), ניצב על כ-0.7% במגזר משקי הבית (לפי הבנקים שפרסמו נתונים). כלומר, גם כן גבוה משמעותית יותר מאשר היחס בסוף הרבעון השני, ואנו צפויים לראות שיפור ביחס בנתוני הרבעון השלישי.

שנית, בעשור האחרון הבנקים התאימו את עצמם לסביבת הריבית החדשה, פיתחו מנועי רווח אחרים, וביצעו התייעלות רבה, ולכן לא בטוח שנחזור למצב של 2007. עם זאת, ככל שתעלה ריבית בנק ישראל, הבנקים צפויים לפתוח חזרה את מרווח הפיקדונות, וכל ציפייה אחרת מחברות שמחפשות מקורות רווח במגזר הפיננסי לא ריאלית. עד לאיזה שלב הבנקים יעלו את המרווח ומאיזו נקודה הם יתחילו לחלוק בעליית הריבית עם הציבור? כל עוד היקף הפיקדונות גדל גם כאשר התנאים גרועים, אנחנו ככל הנראה רחוקים מהנקודה הזאת.

מדוע פיקדונות הם לא תחליף להשקעה?

פיקדונות הם סולידיים באופיים, וכך תהיה גם התשואה שלהם גם כשתעלה ריבית. לדוגמה, כשבוחנים אפשרות השקעה, פיקדונות הם לא תחליף להשקעה במניות, שבתוחלת הארוכה תניב תשואה גבוהה יותר. אלו מוצרים שנועדו לצרכים שונים ולקהלים שונים ויש להם סיכון שונה. מי שזקוק לכסף בקרוב ולא מעוניין לקחת סיכון, יכול לשים כסף בפיקדון או בקרן כספית, שגם היא לא תניב תשואה גבוהה הרבה.

השבוע המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, שלח מכתב לראשי המערכת הבנקאית, ובו הבהיר להם שהציבור חוזר לפיקדונות. אבידן ביקש לדאוג לפעול בהגינות, לחשוף את מלוא התנאים, ובעיקר - לתת תמונה מלאה למתעניינים בפקדונות, בהם מיידע על תנאי שבירת פיקדון לפני הזמן הנקוב.

הלקוחות שסוגרים כעת כסף לתקופה ארוכה בת כמה שנים בריבית, למשל ברביעית קבועה של 3% שנתי, יכולים כבר בעוד חצי שנה לגלות שבתקופה כזו של שינויים מדובר בעסקה לא אטרקטיבית. בינתיים, הריבית ממשיכה לטפס, האינפלציה טרם נרגעה ותנאי המקרו לא יציבים; מי שלא מעוניין בשחיקה של הכסף, יכול לבחור בפיקדון צמוד למדד. סגירה של פיקדונות בריבית קבועה לתקופה של מספר שנים היא משהו שצריך לעשות מאוד בזהירות, במיוחד כאשר שיעורי הריבית על הפיקדונות אינם אטרקטיביים.