ממשלת בריטניה והבנק של אנגליה משכו לכיוונים שונים והליש"ט צללה לשפל היסטורי

הממשלה הבריטית מנסה להרגיע את השווקים לגבי ההתנגשות בין המאבק באינפלציה של הבנק לבין קיצוצי המיסים של רה"מ ליז טראס • שר האוצר הבריטי: לא איבדנו את המשמעת הפיסקלית, יש לנו תוכנית טובה להקטנת החוב ובתיאום עם הבנק של אנגליה, הגישה שלנו תעבוד

רה''מ בריטניה ליז טראס ושר האוצר קוואסי קווארטנג, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Dylan Martinez
רה''מ בריטניה ליז טראס ושר האוצר קוואסי קווארטנג, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Dylan Martinez

לאחר השבוע הקשה שעבר על הליש"ט, שצנחה לשפל כל הזמנים (כעת על 1.07 דולר), ועל שוק האג"ח בלונדון, הממשלה הבריטית מנסה להרגיע את המשקיעים ומבהירה שהיא עובדת על שיפור התיאום עם בנק אנגליה. זאת בזמן שקיצוצי המיסים וסובסידיות האנרגיה של רה"מ ליז טראס, מסבכים את המאמצים לשלוט באינפלציה שיוצאת משליטה.

על הרקע הזה, שר האוצר הבריטי, קוואסי קווארטנג, אמר השבוע שהוא נפגש עם נגיד בנק אנגליה, אנדרו ביילי, על בסיס יומי. "אנחנו עובדים ביחד", אמר לפורום של מנהלי בנקים גדולים. הוא ניסה גם להרגיע את השוק באומרו שממשלתו, שבשבוע שעבר גרמה למכירות המוניות (selloff) בשוק בעקבות ההכרזה על קיצוצי המיסים הגדולים ביותר בדור האחרון, וכן על הוצאות חדשות, לא איבדה את המשמעת הפיסקלית וכי יש לה תוכנית אמינה לקיצוץ החוב בשנים הקרובות. "בתיאום עם הבנק - הגישה שלנו תעבוד", הוסיף.

 
  

הבנק המרכזי והממשלה מושכים בחוטי הכלכלה הבריטית בכיוונים שונים, דינמיקה שמטרידה משקיעים. בזמן שהבנק המרכזי העלה את הריבית מאז דצמבר בניסיון להכיל עלייה במחירים לצרכנים, קיצוצי המיסים של הממשלה יעודדו ביקוש צרכני, ובכך הם חותרים תחת פעילות הבנק המרכזי.

"יש קונפליקט יסודי בין תוכנית הצמיחה של ממשלת טראס, שכוללת הוצאות בקנה מידה גדול, לבין הצורך של הבנק להקטין את האינפלציה", אמר אדם פוזן, נשיא מכון פטרסון לכלכלה בינלאומית ולשעבר אחד מקובעי המדיניות בבנק אנגליה.

מאמצי ההרגעה הניבו תוצאות מעורבות

מאמצים מצד הממשלה והבנק המרכזי להרגיע את השווקים באמצע השבוע הניבו תוצאות מעורבות. הלירה שטרלינג סגרה את יום שלישי ללא שינוי, לאחר יומיים בהן נרשמה אחת הירידות הגדולות ביותר בערך המטבע - ירידה שמגבירה את האינפלציה בגלל שהיא מייקרת את מחיר הסחורות המיובאות. עלויות ההלוואה לממשלה הבריטית המשיכו לטפס, והתשואה על אג"ח ממשלתיות לעשר שנים עלו ב־23 נקודות בסיס ל־4.51%.

בקרן המטבע הבינלאומית הודיעו בשלישי שהקרן עוקבת מקרוב אחרי המצב בבריטניה. הקרן אמרה שבהתחשב באינפלציה העולמית הגבוהה, "אנחנו לא ממליצים על חבילות פיסקליות גדולות שאין להן מטרה מוגדרת מכיוון שחשוב שהמדיניות הפיסקלית לא תעבוד בניגוד למדיניות המוניטרית".

בהתפתחות המדגימה איך התנודתיות בשוק משפיעה על הכלכלה, לפחות שישה גופי הלוואת משכנתאות בבריטניה הפסיקו לתת חלק מההלוואות או השהו לגמרי מתן הלוואות לרוכשי בתים ביום שלישי, בגלל אי וודאות כיצד הטלטלה תשפיע על שיעורי הריבית - כך על פי UK Finance.

הערכות: הריבית תעלה כעת מהר יותר

רוב הכלכלנים כעת חושבים שהבנק המרכזי יצטרך להעלות את הריבית המרכזית עוד, ומהר יותר מהתחזיות הקודמות. בהצהרה מיום שני, ביילי אמר שקובעי המדיניות כנראה יכריזו על העלאת ריבית גבוהה יותר מכל אחת משבע העלאות הריבית שיישם הבנק מאז דצמבר.

ריבית גבוהה הרבה יותר תחליש את העידוד לכלכלה שהממשלה קיוותה להשיג דרך הגבלת מחירי האנרגיה וקיצוצי המס. ריביות גבוהות יותר גם מייקרות לעסקים את ההשקעות והשיפורים בפריון שהממשלה אומרת שהיא רוצה להשיג, כך אומרים כלכלנים רבים.

"קיים חשש לגבי היעדר תיאום" בין בנק אנגליה ומשרד האוצר, אמר ראול רופרל, בעברו יועץ לממשלה הבריטית. "אף אחד לא יודע מי הולך לנצח וזה גורם לחרדה", אמר.

השאלה הגדולה היא כמה גבוה תעלה הריבית כדי להשתלט על האינפלציה. אם הריבית עולה מ־2.25% ל־3% או 4%, זה ככל הנראה לא יזיק לצמיחה באופן דרמטי, אמר רופרל.

אך אם הריבית תעלה ל־6% או יותר, אז שוק הדיור עלול להתרסק והכלכלה עלולה להידחף לעבר מיתון.

עבור בנקאים לשעבר בבנק המרכזי, הממשלה היא המקור הברור למצוקה הנוכחית בשוק. בריאיון עם ה־BBC, אמר סגן הנגיד של בנק אנגליה לשעבר, צ'רלס בין, שהממשלה הייתה צריכה להתחיל רפורמות על מנת לעודד את הצמיחה הכלכלית ולקצץ מיסים רק כשהצמיחה הזו מתממשת.

"סדר הפעולות שבחרה כאן הממשלה שגוי", אמר בין. "כעת עולה לבריטניה יותר להלוות כסף ל־10 שנים מאשר לאיטליה או יוון, מדינות שבאופן מסורתי התייחסנו אליהן כישויות ריבוניות חלשות יותר".

"האורתודוקסיה של משרד האוצר"

ההתנגשות במדיניות מהווה נסיגה חדשה ביחסים בין הממשלה והבנק המרכזי, שהחלו להיעשות עכורים מאז שבריטניה החליטה על עזיבת האיחוד האירופי ב־2016.

כשהממשלה נתנה לוועדת המדיניות המוניטרית של בנק אנגליה שליטה עצמאית בשיעורי הריבית ב־1997, הייתה הפרדה ברורה בין התפקידים. במסגרת המוסכמות, אף צד לא הוציא תגובה על פעולות הצד השני, לפחות לא באופן פומבי.

הבנק והממשלה פעלו ביחד לצמצום ההשלכות הכלכליות של המשבר הפיננסי העולמי, והממשלה ביקשה לצמצם את עלויות ההלוואה בזמן שהבנק המרכזי שמר על ריביות נמוכות כדי לעודד צמיחה. במאי 2010, נגיד הבנק דאז, מרווין קינג, אפילו תמך בקיצוצי המיסים שתכננה הממשלה החדשה בהובלת השמרנים, צעד שמבקרים אמרו שמסכן את ההבנות שהתקיימה מאז 1997.

עם זאת, היחסים בין חלק מהמחוקקים השמרנים והבנק המרכזי נעשו מתוחים כשקובעי המדיניות של הבנק המרכזי הזהירו שההחלטה לעזוב את האיחוד האירופי כנראה תחליש את הליש"ט ואת הצמיחה הכלכלית. למרות זאת, המשיך הבנק המרכזי לתמוך בצעדי הממשלה בזמן המגפה, כשהשיק סבב חדש של רכישות אג"ח ממשלתיות כדי לעזור לשמור על הוצאות הלוואה נמוכות בזמן שהממשלה הוציאה מאות מיליארדי לירות שטרלינג לתמיכה במשקי בית ועסקים.

במהלך הקמפיין, טראס מתחה ביקורת על "האורתודוקסיה של משרד האוצר" ואמרה שהיא עשויה לבחון מחדש את המנדט של הבנק המרכזי למאבק באינפלציה. מאז שנכנסה לדאונינג 10 היא ריככה את הטון, ושר האוצר שלה אמר שהוא עדיין תומך בעצמאות הבנק.

"אני חושבת שזה יהיה שגוי מבחינתי כפוליטיקאית לומר מה הייתי רוצה שיהיו שיעורי הריבית ובכך לפעול נגד בנק אנגליה", אמרה מוקדם יותר החודש.