למה הגבלות יצוא השבבים האמריקאיות על סין יוצרות "עולם פחות יציב"?

ארה"ב מנהלת כבר זמן מה מלחמה כלכלית נגד סין. האמריקאים, יחד עם היפנים, היו הכוחות המרכזיים שסייעו לייצר את הצמיחה הכלכלית האדירה של סין החל מסוף שנות ה-70 בעזרת השקעות ענק במדינה, אבל זאת כבר היסטוריה ארוכה. בעשור האחרון, אפילו מאז החלק השני של כהונת ברק אובמה, עבר השלטון בארה"ב תהליך "התפכחות" במסגרתו הוא הפסיק לתפוס את סין כשותפה והחל לראות בה מתחרה מאיימת על הובלת המערכת הכלכלית העולמית. יכול להיות שהאמריקאים צריכים להאשים קצת גם את עצמם על הציפיות הלא ריאליות שבנו ביחס לסין, כמו הציפיה ששגשוג כלכלי יוביל את המדינה למסלול דמוקרטיזציה, מה שכמובן לא קרה.

במערב יסמנו את עלייתו לשלטון של שי ג'ינפינג ב-2012 כמרכיב משמעותי בשינוי הגישה האמריקאית לסין. שי אימץ קו תוקפני יותר במדיניות החוץ והפנים הסינית, החל מתמרונים אגרסיביים של ספינות בים סין הדרומי ועד לביטול האוטונומיה של הונג קונג, מה שהוביל להתנגשות מול ארה"ב ושחק את היחסים בין שתי המדינות. גם בנאומיו התייחס שי לסין כמעצמה עולה שזכאית להשפעה עולמית, בניגוד לקודמיו שהעדיפו לשמור על פרופיל נמוך יותר, מה שצרם לאוזניים האמריקאיות.

לעומת זאת בסין יטענו כי שינוי הגישה האמריקאי הוא תהליך כמעט בלתי נמנע לאור ההצלחה הכלכלית הסינית ובלי קשר למי עומד בראש המדינה. האמריקאים יכלו להכיל את סין כל עוד היא התמקדה בייצור והרכבה פשוטה של מוצרים זולים, יטענו כנראה בבייג'ינג, אך ברגע שהיא הפכה לכוח טכנולוגי שמפתח בינה מלאכותית ושבבים, בוושינגטון החליטו לקצוץ את כנפיה.

הנשיא טראמפ ביטא בצורה קולנית במיוחד את שינוי הגישה כלפי סין, אך יורשו הנשיא ביידן ממשיך באותו הקו שרואה בסין אויב, ואף נוקט בצעדים חריפים יותר להגבלת סין, גם אם בדרך שקטה יותר. מוקדם יותר החודש הכריז ממשל ביידן על מה שהוא אולי הצעד החריף ביותר של ארה"ב להגבלת סין.

הגבלות היצוא האמריקאיות שפורסמו החודש לוקחות מהסינים גם את הדגים וגם את החכה, כשהן אוסרות על חברות אמריקאיות לספק לסין שבבים מתקדמים (כמו שבבי הבינה המלאכותית החדשים של אנבידיה למשל) וגם אוסרות על העברת מכונות חיוניות לייצור עצמאי של שבבים לסין (כמו אלו של אפלייד מטריאלס לדוגמה). בעוד בעבר האמריקאים כיוונו את האש כלפי חברות סיניות ספציפיות כמו וואווי, הפעם כל הכלכלה הסינית עומדת במוקד.

פרויקט מיוחד שלנו בגלובס ניסה לבחון חלק מההשלכות של הגבלות היצוא האמריקאיות, על חברות השבבים הישראליות ואלו שמפעילות מרכזי פיתוח בישראל ועלינו כצרכנים וכמשקיעים (כתבת הפתיחה של הפרויקט מופיעה בקישור הראשון של ניוזלטר זה). הצעדים שיזם ממשל ביידן צפויים לגרום ללא מעט כאב לכלכלה הסינית, אבל גם לפגוע בחברות השבבים האמריקאיות ובאופן כללי בשרשרת האספקה העולמית, שרק עכשיו מתאוששת מהקורונה, וכל זה עוד לפני שלוקחים בחשבון אפשרות שסין עצמה תגיב בצעדים משלה, למשל בעזרת ניצול המונופול שלה על הפקת מתכות נדירות, החיוניות לייצור הכל מסמארטפונים ועד לוויינים.

בהקשר זה אפשר רק לצטט את ראש ממשלת סינגפור לי שיינלונג, אחד שמבין משהו ביחסי מזרח ומערב, שהזהיר כי להגבלות היצוא יהיו "השלכות רחבות" והן יצרו "עולם פחות יציב". מוזמנים לקרוא.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל הירשמו כאן

בין ארה"ב לסין

"הדבר הקרוב ביותר למלחמה טכנולוגית", כך מגדירים בענף השבבים את המגבלות שהטילה ארה"ב על סין ונוגעות לחברות ציוד לייצור שבבים ולמפתחות טכנולוגיות חישוב. חברות ישראליות ממהרות להגיש בקשות לפטורים כדי לעבוד עם סין. פרויקט מיוחד

לנקות את האוויר מפחמן

בשנה האחרונה זינק פי ארבעה מספר הסטארט־אפים הישראליים שעוסקים בתחום העולה של לכידת פחמן מהאטמוספירה. הגיוסים בענף שמבקש לסובב את גלגל הפליטות לאחור זינקו לשיא והשמות הגדולים בהייטק כמו אילון מאסק, גוגל ומטא כבר מוכנים להשקיע מיליארדים בחברות המבטיחות. הבעיה: לתחום אין מודל עסקי, והפיתוחים מציגים תוצאות מאכזבות.

אל תגיד משבר

נדב צפריר, ממייסדי Team8 ולשעבר מפקד 8200, קורא לתעשיית ההייטק המקומית להכות על חטא ההתמקדות בשוויים ואומר שלטווח ארוך מי שצריך לממן את החברות הם הלקוחות ולא המשקיעים. בראיון לגלובס הוא חוזה התגברות של איומי סייבר ביום שאחרי המלחמה באוקראינה, ומסביר למה לפעמים כדאי לסגור חברה גם אחרי השקעה של מיליון דולר.

האישה שמאחורי חוות השרתים

כשענקיות הטכנולוגיה רוצות להקים חוות שרתים בישראל הן לא פונות לפירמות הייעוץ המוכרות, אלא ליונית גולדברג. בראיון ראשון ובלעדי לגלובס היא מספרת על קשיי הרגולציה ("בא לי לבכות בגלל חוסר ההבנה וההקשבה"), החמדנות של יזמי הנדל"ן ("פוגע בחשק של חברות בינלאומיות") ומתעקשת שהחזון לחבר את אירופה לאמירויות בסיב אופטי על תשתית קצא"א נובע מאהבת המדינה.

חוזרת לגייס מנויים

נטפליקס דיווחה השבוע על תוספת של 2.41 מיליון מנויים ברבעון האחרון - היפוך מגמה קריטי, שכן בשני הרבעונים הקודמים החברה דיווחה על אובדן משתמשים. עם זאת, עדיין אין פתרון שנראה באופק לבעיה הגדולה ביותר של נטפליקס: שיתוף הסיסמאות.

תעשייה בהקפאה

ענקית התוכנה מיקרוסופט החלה בפיטורים של כ־1,000 עובדים בעולם במסגרת סבב הקיצוצים השלישי שלה מחודש יולי. לא ברור איך המהלך ישפיע על תוכניות החברה להקים מרכזי פיתוח חדשים בישראל. מיקרוסופט לא היחידה: גוגל, אמזון ואינטל הודיעו לאחרונה על האטת גיוסים או פיטורים בצל המשבר, ובשוק המקומי חוששים מפני פגיעה בעובדים הישראלים.

בחצי מחיר

תשקיף מעודכן של חברת טכנולוגיות הרכב הישראלית חושף כי שוויה לצורך ההנפקה יגיע לכל היותר ל־16 מיליארד דולר - בדומה לשווי בו נרכשה. את הנחישות לצאת לבורסה אפשר להסביר, בין היתר, בכך שכמעט כל כספי ההנפקה של מובילאיי יועברו לאינטל

מאילת לת"א ב-20 דקות?

כמעט עשור לאחר שאילון מאסק הוציא את חזון ההייפרלופ מהנפטלין בו היה מאופסן מאז המאה התשע עשרה, עושה רושם שמכשולי רגולציה ושינוי סדר עדיפות פוליטי עולמי סתמו את הגולל על החלום. אחרי פיטורי הענק בוירג'ין הייפרלופ של ריצ'רד ברנסון, ההתפשרות של מאסק על מנהרות חפורות באדמה עשויה לסמן גם את עתיד ההייפרלופ