למה שנמשיך לסמוך על החברות הציבוריות?

בלתי מספיק: מה עושות חברות ציבוריות עם הכסף שלנו? 

אינספור מחקרים כלכליים כבר הוכיחו שהשקעה בבורסה, בסבלנות ולאורך זמן, משתלמת מכל אפיק השקעה אחר. אבל מלבד הקושי הפסיכולוגי שלא להציץ ולהיבהל מרכבת ההרים שעובר הכסף שלנו בדרך הקשה למעלה, גם להתנהגות החברות הציבוריות עצמן יש מידה לא מבוטלת של אחריות להתרחקות של רבים מהישראלים מהמניות שלהן בבורסה. 

● תואר בלונדון, אופציות ואפילו מרצדס: כך מנסים בעלי שליטה בחברות בבורסה בתל אביב להיטיב עם ילדיהם 

השבוע למשל היה זה בית ההשקעות מור, שספג אש מוצדקת לאחר שהודיע על אסיפת מניות שנועדה לאשר לאוראל לוי, בנו של המנכ"ל המשותף ואחד מבעלי השליטה בבית ההשקעות, יוסי לוי, לימודים בלונדון בעלות של 171 אלף שקל. אומנם בעקבות הביקורת האסיפה והתגמול בוטלו, אבל קיבלנו תזכורת מקוממת לכך שיותר מדי חברות ציבוריות "מעלימות" את הכסף שלנו במסגרת הוצאות "הנהלה וכלליות". אז למה שנמשיך לסמוך על אותן חברות? 

מצוין: ענף המלונאות במסר אופטימי בצל המשבר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר השבוע בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כי הבעיות בכלכלת ישראל נראו בשבוע שעבר בוועידת קרן המטבע הבינלאומי "כמו ילד שמתלונן על ציון 97 במבחן". הוא אולי מעט נסחף, אבל ממקום לא צפוי, הגיעו השבוע נתונים נוספים שהצביעו על עוצמת הכלכלה שלנו.

מתחילת השנה שווקו קרקעות מדינה להקמת 3,100 חדרי מלון. עד סוף השנה, אם לא יהיו הפתעות, צפויים להיסגר מכרזים לעוד 1,300 חדרים, כולל במקומות כמו קריית שמונה או אשקלון. עד כמה זה משמעותי? בשנה שעברה שווקו בכל הארץ מגרשים ל־250 חדרים, ובכל 5 השנים הקודמות יחד שווקו קרקעות לפחות חדרים.

מי שמקים מלון, מצפה להחזר השקעה שיתפרס על פני שנים ארוכות, כולל ימים לא פשוטים של מתיחות ביטחונית ובריחת תיירים. האופטימיות הזו חשובה במיוחד מול כותרות על האטה, משבר בהייטק ושלל איומים.