מדד תשומת הבנייה יעודכן, לטובת הקבלנים

מדדי התשומות בענף הבנייה יעודכנו לראשונה זה עשור, ומעתה יתבצע העדכון אחת לחמש שנים. כך נודע לגלובס. הדברים סוכמו בתום פגישה בין גורמים בלמ"ס לבין צוות של התאחדות הקבלנים בוני הארץ. העדכון במדד תשומות הבנייה למגורים כבר יצא לדרך, ועבודת העדכון של מדד תשומות הסלילה והגישור צפויה בראשית 2023.

• עליית הריבית שפכה מים צוננים על שוק הדיור הבוער, אבל מה יקרה למחירים? | ניתוח
• מחירי הסחורות וההובלות בירידה. למה מדד תשומות הבנייה הישראלי עדיין לא מושפע? | ניתוח 

מדדי התשומות מעריכים את השינוי במחירי חומרי הגלם לבנייה בישראל. לפי הלמ"ס, הם מייצגים "את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה", ומודדים את השינויים בהוצאה על "סל" קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים.

הבנייה למגורים, והסלילה והגישור תופסים נפח גדול בפעילות הקבלנים בישראל: מדד תשומות הבנייה למגורים נוגע לבנייה למגורים; מדד תשומות הסלילה והגישור נוגע בעיקר לעבודות תשתית בישראל.

  

כל שינוי במדד - ודאי כשמדובר במגמה מתמשכת - בעל חשיבות עבור הקבלנים, שמעדכנים את מחירי השירותים שהם מעניקים בהתאם לשינויים ב"התנהגות" המדדים.

בשנים האחרונות נטען שהמדדים לא משקפים את עלויות הבנייה האמיתיות, בין היתר משום שלא עודכנו זמן רב: מדד הסלילה והגישור עודכן לאחרונה בשנת 2009, ומדד תשומות הבנייה למגורים בשנת 2011.

האם צעד כזה ישפיע על רוכשי הדירות? ההערכות הן שהמדדים ישקפו בצורה מהימנה את עליות המחירים, וכך יוסיפו לשיקוף נכון יותר של האינפלציה בעיני הצרכנים - אך על מחירי הדירות לא נראה שהמהלך ישפיע משמעותית.

לתקן עיוותים סטטיסטיים

שני המדדים שכעת עומדים להשתנות לא עודכנו יותר מעשור. בשל כך נערכה לאחרונה פגישת הקבלנים והלמ"ס. "אין ספק שלאחר 13 שנים הגיע הזמן לעדכון המדדים במטרה לתקן עיוותים סטטיסטיים", נמסר מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ. "מאז העדכון האחרון של מדד הסלילה והגישור חלו שינויים רבים במפרטי תוכניות הביצוע של הפרויקטים".

מהלמ"ס נמסר: "עדכון סל מדד מחירי תשומות הבנייה כבר החל, ויסתיים לקראת מדד ינואר 2024. תהליך עדכון סל מדד תשומות הסלילה יחל לקראת הרבעון הראשון של שנת 2023 (לאחר קבלת אישור תקציבי). הלו"ז ייקבע בתום הליך מכרזי של בחירת משרד מהנדסים מומחים בסלילה וגישור".

אנשי משרד הבינוי והשיכון, שהובילו את השינוי בהצמדה למדד תשומות הבנייה במסגרת תיקון חוק המכר, לא נכחו בפגישה. במשרד הבינוי והשיכון בחרו שלא להתייחס לידיעה. לפני כמה חודשים אושר תיקון 9 לחוק המכר, המאפשר להצמיד רק 40% ממחיר דירה חדשה למדד תשומות הבנייה. ייתכן כי עניין זה אף השפיע על הנכונות לשינוי הרכב המדדים כעת.

לדברי עו"ד חגי אדורם, המייצג חברות בנייה ומתמחה בנדל"ן, הבנק העולמי ממליץ על עדכון מדדי התשומות אחת לחמש שנים: "בתקופה האחרונה התשומות התייקרו - גם חומרי הגלם עצמם התייקרו, אבל גם השינוע, הזמינות של החומרים ועוד. מאחר שהעדכון של המדדים נעשה לפני הרבה שנים, הם בוודאי לא משקפים את המצב כיום".

אחת מהמסקנות בתום הפגישה נוגעת לעניין זה, וכפי שציינה הלמ"ס בתגובתה, היא "תפעל לעדכן בעתיד את משקלות הסדרות הללו אחת לחמש שנים, במידת האפשר, על מנת לשקף בצורה טובה יותר את השינויים בענף".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו: "אנו מברכים את מנכ"ל הלשכה וצוותו על הבחינה המעמיקה שהם מבצעים כדי להגיע לדיוק הנתונים. אלה נתונים שמשפיעים השפעה רוחבית על הענף ועל המשק כולו. מדובר בהחלטה קריטית שתאפשר להתאים את צורכי הענף לתכנון ולמימון של פעילותו, וכך להאיץ את הבנייה ואת הקמת התשתיות".

"מספרים של שנות ה־70"

בקרב הקבלנים העדכון הוא בשורה, אך לדברי עו"ד אדורם, ספק אם תהיה לכך השפעה אמיתית, שכן נדרש שינוי תפיסה כולל: "המדד בודק את עלות החומרים, אבל לא מודד את יוקר הבנייה ולא משקף אותה. יש פערים של עשרות אחוזים בין העלייה במדד תשומות הבנייה, לבין עלויות הביצוע. נדרש כאן 'מדד יוקר הבנייה', שמשקף את העלות האמיתית של לבנות דירה".

"הבשורה שאני רואה היא בהחלטה להגביר את תדירות העדכונים", אומר ד"ר מאיר סוקולר, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל. "זה יכול לקרב את מדדי התשומות למדד המחירים לצרכן, ואולי יגדיל את אמון הציבור ביציבות הפיננסית, ביציבות של הכסף, משום שזה יכול להציג את האינפלציה כפי שהציבור רואה אותה. מבחינה זו מדובר בצעד בכיוון הנכון.

"מצד שני, אין קשר בין עדכון המדדים לחוזה של הקבלנים מול הרוכשים, בעיקר סביב האפשרות של רוכש לשלם על הדירה מראש (כיום מרבית הקבלנים מעדיפים שהדירה תשולם בתשלומים, כדי לשקף את העלייה במדדים בתקופת הבנייה, י.נ), כך שמבחינת הרוכשים אני לא בטוח שהצעד הזה ישפר את המצב הקיים".

יותר גורמים ישתתפו בסקר, משקל הרכיבים צפוי להשתנות

עדכון מדד תשומות היא משימה שאורכת בין שנה וחצי לשנתיים. שני צעדים מרכזיים נכללים בעדכון הנוכחי: אחד - בחינה של משקלות המדד, כלומר של הרכיבים השונים הכלולים בו והמשפיעים עליו. כל מדד עשוי כמעין "עוגה", שבה מרכיבים שונים. אם, למשל, מחיר הברזל התייקר משמעותית לאורך השנים ביחס למרכיבים האחרים, העדכון יגדיל את שיעורו לעומת יתר המרכיבים במדד.

הצעד השני הוא עדכון מדגם המדווחים: כפי שנוהגת לעשות הלמ"ס גם בעבודות אחרות, בעת בדיקת השינוי במדדים מתבצע סקר בקרב הגורמים הרלוונטיים - המסוקרים, במקרה זה חברות קבלניות, מעדכנים על שינויי התשומות שהורגשו אצלן, וכך הלמ"ס מקבלת נתונים באשר למתרחש בשטח ויכולה לעדכן את השינוי במדד בהתאם. כחלק מהעדכון שמתבצע כעת היא עשויה להגדיל או להרחיב את מאגר המשתתפים בסקר, כדי לקבל תשובות מדויקות יותר.