איטליה הולכת על חבל דק: הממשלה החדשה תעמיק את הגירעון

יש כמה מתחרות רציניות על התואר המפוקפק "האיש החולה של אירופה" בימים אלה, אך איטליה נמצאת בוודאי בצמרת הרשימה. עם יחס חוב־תוצר של יותר מ־150%, תשואות מטפסות על אג"ח ממשלתי ותלות באנרגיה רוסית ששנייה רק לגרמניה באיחוד האירופי - מצב הכלכלה השלישית בגודלה באירופה אינו מזהיר. סוכנויות הדירוג הורידו את אופק הדירוג של איטליה מ"יציב" ל"שלילי" בשבועות האחרונים, חתכו את תחזית הצמיחה לשנה הבאה למינוס 1.4%, וממשלה חדשה המובלת על ידי מפלגת "אחיי איטליה", שהייתה עמוק בימין הרדיקלי האירו־סקפטי ושברה למרכז, הושבעה בחודש שעבר.

• מסימני המשבר בבריטניה: בורסת לונדון כבר לא הגדולה ביותר באירופה
• גרמניה: אחרי גל פיצוצי כספומטים, תושבים לא יוכלו למשוך כסף בלילה  

זו הסיבה שעיני כלכלנים ופוליטיקאים באירופה היו נשואות בשבועות האחרונים לראשת הממשלה החדשה, ג'ורג'ה מלוני, ולשר האוצר האיטלקי החדש ג'יאנקרלו ג'ורג'טי (ממפלגת ה"לגה"), כדי לראות איזה תקציב הם מתכננים למדינה, מה יהיה גובה הלהבות בעימות מול בריסל בנוגע אליו, וכיצד השווקים יגיבו לקואליציית ימין, שהחליפה ממשלת אחדות "סמי־טכנוקרטית" שבראשה עמד מריו דראגי.

  

נכון לעכשיו, נראה כי מלוני ועמיתיה שומרים את העימותים מול בריסל לסוגיית הפליטים ומבקשי המקלט, אך במישור הכלכלי מנסים לפעול בהרמוניה יחסית מול נציבות האיחוד האירופי. ראשת הממשלה החדשה ביקרה בבריסל למפגשים ידידותיים כדי לסמן פתיחת דף חדש, ושר האוצר שלה הבהיר בראיונות כי הממשלה החדשה תמשיך להיות מחויבת להקטנת הגירעון ושיעור החוב בטווח הבינוני.

ממשלות אירופה מעמיקות את הגירעונות

אמנם מלוני הודיעה כי בניגוד לכוונה של דראגי, היא לא תצמצם את הגירעון בתקציב השנה הבאה (2023) לשיעור המובטח של 3.4%, אלא תכוון ליעד גירעון של 4.5%. אבל נראה כי זוהי רוח השעה באירופה, בעיקר בשל משבר האנרגיה. מלבד בריטניה, שעומדת להציג תקציב צנע יחסי בסוף השבוע אחרי ניסיון מר עם גירעון תקציבי גבוה, ממשלות אירופה - מגרמניה ועד צרפת - מעמיקות את הגירעון והחוב שלהן, ומשיקות תוכניות־סיוע בסגנון מגפת הקורונה כדי להתמודד עם עליות המחירים, ובמיוחד עם מחירי האנרגיה.

המרווח הפיסקלי של מלוני אמנם מצומצם מזה של רוב המדינות האחרות, שמצב החוב שלהן טוב יותר, אבל נראה כי היא מנסה לסחוט כמה שיותר ממנו, מבלי "לשבור את הכלים" מול בריסל.

מה שמרסן את הממשלה האיטלקית הם שני אלמנטים: האחד הוא מענק אדיר של האיחוד האירופי בגובה של כ־100 מיליארד אירו, ביחד עם הלוואה נדיבה של כ־100 מיליארד אירו, שאיטליה צפויה לקבל בחמש השנים הקרובות מהאיחוד האירופי. השני: העובדה שהבנק המרכזי האירופי (ECB) השיק כלי שמחויב להפחית את תשואות האג"ח האיטלקי כדי לשמור על "יעילות המערכת המוניטרית", כולל על ידי רכש אג"ח ממשלתי איטלקי בעשרות מיליארדים. אפילו עד כה, ה־ECB היה הרוכש הכמעט־יחידי של חוב איטלקי בתנאים המבוקשים. כלומר, איטליה זקוקה לרצון טוב מצד האיחוד האירופי, ולהרבה ממנו.

הממשלה תסבסד של אנרגיה לתושבים ועסקים

אבל לא עד כדי כך שתיישם צעדי צנע, כמו אלו שטילטלו את המערכת הפוליטית במדינה אחרי משברי החוב של 2010. זו הסיבה שהממשלה תכלול בתקציב השנה הבאה סבסוד מקיף של אנרגיה לתושבים ולעסקים, בשווי התחלתי של יותר מ־20 מיליארד אירו. השבוע הודיעה הממשלה כי תעמיק את הגירעון גם לשנה הנוכחית, עם תוכנית נוספת בשווי תשעה מיליארד אירו שתמשיך למעשה את הסבסוד הקיים עד לסוף השנה. הסבסוד כולל הקלה במסים על חברות "זוללות־אנרגיה", הפחתת המע"מ על הדלק ומתן ערבויות לעסקים לתשלום חשבונות אנרגיה. השנה הנוכחית, לפי החישובים, תסתיים בגירעון איטלקי של 5.6% מהתמ"ג.

כדי לעמוד ביעדי התקציב שיאושרו על ידי בריסל, מלוני גם חזרה בה חלקית מהבטחת הבחירות המרכזית שלה ושל ה"לגה", ליישם מס אחיד של 15% על כל העצמאים. הבעיה היא שהדבר יעלה באובדן של כ־40 מיליארד אירו להכנסות המדינה. לכן, הפשרה היא כי המס האחיד יורחב רק לשכבה קטנה של עצמאים, ולא יהיה גורף. ההבטחה ליישם אותו הוחלפה בהבטחה ליישם אותו בהדרגה "בשנים הקרובות".

אחד הסעיפים המפתיעים, שגם הובטח במהלך הבחירות, הוא שובו של המזומן - עסקאות עד סכום של 5,000 אירו יוכלו להתבצע במזומן, במקום עד סכום של 1,000 אירו שקיים כיום. למרות שמלוני ושותפיה הקואליציוניים (מפלגת ה"לגה" ו"פורצה איטליה") מבטיחים "יד קשה" נגד התחמקות ממסים, הגדלת היקף העסקאות במזומן אמור לפעולה כנגד כך. מלוני גם הודיעה על העלאת הפנסיות במדינה ב־7.3% החל מהשנה הבאה, במאמץ מוצהר לאפשר לקשישים "לסגור את החודש" למרות האינפלציה. ההוצאה על פנסיות מהווה כ־16.2% מהתמ"ג האיטלקי.

על אף העמקת הגירעון, הממשלה תנסה גם לגייס מקורות כספיים חדשים, בין היתר על ידי שכלול "מס הרווחים העודפים" על חברות אנרגיה. איטליה הייתה בין הראשונות שהציעו להטיל מס נוסף אד־הוק על הכנסות חברות האנרגיה הנובעות מהצמדת מחיר הפקת חשמל למחיר הפקתו מגז. עד כה הצליח החוק לגייס רק כמה מיליארדי אירו, במקום עשרה מיליארד אירו כפי שתוכנן. התקציב האיטלקי אמור להיות מאושר בהמשך החודש, כאשר הדדליין לאישורו הוא 1 בדצמבר. אם לא יאושר עד אז, הממשלה הטרייה תיאלץ להתפזר.

ג'ורג'ה מלוני במאבק בתחום המגדר: "אל תקראו לי ראשת ממשלה, אלא ראש ממשלה" 

שלושת השבועות הראשונים של ג'ורג'ה מלוני בראשות הממשלה האיטלקית עברו עם פחות זעזועים אירופיים מכפי שרבים צפו. למרות זאת, מלוני, העומדת בראש קואליציית ימין, כבר יצרה כמה סערות תקשורתיות בתוך איטליה.

האחת היא סביב סוגיית הפליטים, כאשר מלוני הודיעה כי היא מתכוונת להמשיך בתביעת לשון הרע נגד הסופר רוברטו סביאנו ("גומורה") שכינה אותה ואת מתיאו סלביני "ממזרים" - בשל מדיניות הפליטים שלהם. הממשלה החדשה שבה למעשה למדיניות האוסרת על ארגוני זכויות אדם המחלצים פליטים בים התיכון לעגון באופן חופשי בנמלים איטלקיים, והודיעה כי תקבל "באופן חריג" חולים, קשישים וילדים מתוך מאות מבקשי מקלט שחולצו על ידי ספינות בשבועות האחרונים.

נוסף על כך, מלוני ביקשה שלא לשנות את דרך ההתייחסות המגדרית לתפקיד ראש ממשלה, אף שהיא הפוליטיקאית הראשונה המכהנת בו בהיסטוריה האיטלקית. היא ביקשה לקרוא לה בתקשורת ובפרסומים רשמיים "Il Presidente" ולא "La Presidente" (דומה לרצון להיקרא "ראש הממשלה" במקום "ראשת הממשלה" במקרה שלה, א"א). זאת, אולי כדי לסמן לבוחרים השמרנים כי אינה חלק משינוי השיח שמתרחש כעת באירופה ובארה"ב סביב מגדר. חלק מכלי התקשורת האיטלקים הודיעו כי לא ייענו לבקשה. לפי האקדמיה האיטלקית ללשון, שתי הצורות אפשריות.