כך תיאבק החברה הממשלתית לתשלומים לרש"פ במימון טרור

כתב האישום החמור שהוגש נגד חמאד שריתח, מיאטה שסמוכה לחברון, מעיד על קשיי ניהול המסים מול הרשות הפלסטינית. שריתח מואשם בהפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות, מהסוג שמשמש להתחשבנות בין מדינת ישראל לבין רשות הפלסטינית. על־פי כתב האישום, העבירות שביצע שריתח גרמו נזק לקופת המדינה בסכום כולל של קרוב ל־20 מיליון שקל. 

● כך רימה תושב חברון את רשות המסים הישראלית ב-20 מיליון שקל 

בחודשים הקרובים יחולו שני שינויים מהותיים בהתחשבנות מול הרשות הפלסטינית. מהלך אחד הוא תחילת פעילותו של גוף שהוא למעשה בנק ממשלתי, חברת שירותי קורספונדנציה שנועדה לתת מענה ליציאתם של הבנקים המסחריים מהקשר הפיננסי־בנקאי עם הרשות הפלסטינית והבנקים שפועלים בה.

כלכלת הרשות הפלסטינית קשורה בטבורה לזו הישראלית. המטבע הוא עדיין השקל, והיקף העברות הכספים הבנקאיות בין אזרחים ואנשי עסקים מהרשות ומישראל מגיע ל־70 מיליארד שקל בשנה בתחום המסחרי־עסקי, לא כולל הממשלתי. כלומר, העברות כספי המסים שמגיעות לכ־5־7 מיליארד שקל נוספים.

מאז הסכמי אוסלו, את העברות כספים לבנקים הפלסטינים ביצעו בנק הפועלים ובנק דיסקונט. אולם ב־2016 הודיעו הבנקים לממשלה כי הם מתכוונים לנתק את הקשר בשל העברת חוקים נגד מימון טרור והחלת עיצומים אמריקאים נגד כספי טרור ופשע בינלאומי.

בהחלטת ממשלה מ־2018 הוסכם על הקמת גוף ממשלתי בנקאי חליפי, ובמאי 2019 חברת שירותי קורספונדנציה אוגדה ונרשמה. מאז, מונתה ד"ר גתית גור־גרשגורן, לשעבר הכלכלנית הראשית של רשות ניירות ערך, למנכ"לית - ולאחרונה מונה ליו"ר רו"ח בני איל, מבעלי בית ההשקעות אינפיניטי. בקיץ, קיבלה החברה קוד זיהוי בנקאי (62) והתקבלה למערכת הסוויפט.

החשב הכללי יהלי רוטנברג העביר בספטמבר תקציב בסך 72 מיליון שקל, שיושקעו בתשתית המקצועית והטכנולוגית דרך השירותים מהלשכה לשירותי מחשוב בנקאיים, שהקים משרד האוצר ומפעילה חברת TATA ההודית.

גור־גרשגורן מדגישה את חשיבות החברה הממשלתית בפיקוח על השימוש בשקל. "שליש מהמשתמשים בשקל הם פלסטינים. זה אינטרס שלנו ושל בנק ישראל כדי לשפר את ההתנהלות מול המערכת הפיננסית הפלסטינית". בעזרת המערכת ניתן יהיה להשוות דיווחים בענייני מס ולאתר ניסיונות רמייה.

השינוי השני הוא המעבר לתשלום שכר עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון המועסקים בישראל באמצעות מערכת סליקה בנקאית, אל חשבונות העובדים בבנקים ברשות הפלסטינית. על המהלך פיקחה רו"ח רות כהן־מרק, סגנית בכירה לחשב הכללי. המטרה העיקרית היא הפחתת השימוש במזומן, המעודד תופעות שליליות כמו תשלומים למאעכרים המתווכים לקבלנים, וסחר בעובדים בין קבלנים. שתי התופעות הביאו, לפי גורמי משטרה, להכנסות עתק לארגוני פשע.

העברת כספי המשכורות תחובר למערכת ממוחשבת המסונפת למינהל האזרחי שממונה על ההיתרים, ותאפשר פיקוח הדוק על הקבלנים. רוב הפועלים הפלסטינים כבר מסרו לאחרונה את חשבונות הבנק שלהם ברשות למינהל האזרחי.

באוצר אומרים כי הערך המיידי במהלך יהיה חיזוק המערכת הבנקאית הפלסטינית וסיוע להעברת הכלכלה הפלסטינית, שסובלת ממחסור בהון פורמלי, לפסים מסודרים.