ביקור ביקב פלם: "הכמויות שלנו לא עולות עם הביקוש. זה בא על חשבון רווחים"

איפה אנחנו:

ביקב פלם שביער הקדושים בהרי יהודה. גלעד פלם הקים אותו לפני 25 שנה עם אחיו גולן ואמם קמי. כיום מיוצרים ביקב כ-200 אלף בקבוקי יין בשנה, שעולים בין 110 ל-380 שקל.

משתתפים בשיחה:

גלעד פלם, 50, נשוי + 3, מנכ"ל ומייסד, 25 שנה ביקב
רועי מרציאנו 41, נשוי + 3, מנהל תפעול, 19 שנה ביקב
ענת לוק, 37, נשואה + 2, מנהלת מכירות, 10 שנים ביקב

על מה מדברים?

מאיפה באנו: ההתחלה ב-1998 הייתה בגראז' במושב גינתון, ורק לפני כ-18 שנה עבר היקב למיקומו הנוכחי. רועי הצטרף עם שחרורו מהצבא "לפני בציר 2004, ביין אנחנו לא מדברים בשנים, אלא בבצירים", ונטש לימודי הנדסת חשמל לטובת היקב. ענת עבדה בפרסום ובמקביל בבר יין, וכך הכירה את פלם והתאהבה.

סיפור: אבא של גלעד, ישראל פלם, היה במשך שנים היינן הראשי של כרמל מזרחי. "באותן שנים היה פחות נהוג לייצר יין שמדבר על אזוריות, מקומיות וסגנון אישי", מספר הבן, "אבל אנחנו רצינו לעשות יין עם סיפור, לא סתם משקה. הוא חשב שאנחנו משוגעים ושלא יהיו קונים בישראל ליין יקר, אבל אמא שלנו, שהיא יזמת בנשמה, האמינה".

אתגר: "הרעיון זה להביא את הסיפור של הכרם, הטרואר (הרכב האדמה), השפעות מזג האוויר, ההשפעות התרבותיות", אומר גלעד. "תפקיד היינן הוא להביא את כל זה בצורה אותנטית לתוך הבקבוק, זה האתגר הכי גדול וזה מאוד תלוי סגנון אישי".

הרי יהודה: "הכרם שלנו נמצא באבן ספיר, מול הסטף", הוא מוסיף, "יש כאן תנאים טובים לגידול יין: גובה של 650 מטר מעל פני הים, מנות קור, יובש, אדמה עם הרבה מינרלים. ניסינו לא לגעת בקרקע יותר מדי, להשאיר אותה כמו שהיא. אנחנו משמרים כאן שיטות חקלאות עתיקות".

אתגרים: רועי, מנהל התפעול, מספר שכשהוא הגיע ליקב, הוא ידע "שיש יין אדום ויין לבן". היום הוא כבר במקום אחר: "אני מתעסק גם ביקב וגם בכרם, ומחובר מאוד לטבע ולאדמה. זה עסק שתלוי המון במזג האוויר, וכל תקלה קטנה לוקחת אותי למקום אחר. אם אני נמצא ביקב ויש תקלה עם הטרקטור בכרם, אני עוזב הכול ונוסע לשם כדי לטפל בזה".

ותק: "בר היין שבו עבדתי היה לקוח של היקב", אומרת ענת, "ולמרות שלא הבנתי יותר מדי, ידעתי שאני רוצה לעבוד שם. התחלתי כמנהלת לקוחות והיום אני מנהלת את צוות המכירות. הלקוחות שלנו הם חנויות שמתמחות ביין, בתי מלון ומסעדות כמו הוטל מונטיפיורי, מנטה ריי, פופינה ועוד, הרבה מהם עובדים איתנו מהיום הראשון".

פרימיום: "הכמויות שאנחנו מייצרים לא גדלות מול הביקוש העולה", מסביר גלעד, "זו הדרך שבחרנו". רועי מספר שבשנה שעברה היה 25%-30% פחות יבול, והוא הציע לגולן להביא ענבים ממקור חיצוני כדי לייצר עוד יין, אבל "הוא לא הסכים לקחת ענבים שלא גדלים אצלנו. בסוף זה בא על חשבון רווחים, אבל האיכות מעל הכל".

תרבות: "בזמן הקורונה היתה קפיצה מדהימה בתחום היין, וזה נשאר", מספר גלעד, "המון צעירים נכנסו לעניין הזה של תרבות היין, המון אנשים מגיעים ליקב, תרבות האירוח התפתחה מאוד, אנשים מחפשים לשמוע על יין, כל הקשר הישיר עם הלקוחות מאוד התפתח בתקופת המגפה, ונשאר מאז. יש כבר אפילו לוקאל-פטריוטיזם ישראלי ביין".