איך תעצבו מרחב מטאוורסי שנותן קול גם לאוכלוסיות מוחלשות

המטאוורס טומן בחובו הבטחה: המרחב הווירטואלי האינטראקטיבי וההיפר־ריאליסטי יחולל מהפכה באינטרנט. על פי אחד מעקרונותיו, הוא מציע הזדמנות לתקן כמה מהטעויות של Web 2.0, שהחשוב בהם הוא הכישלון של פלטפורמות מדיה חברתית להגן על אנשים בשוליים, שקולם אינו מושמע, מפני שיח שנאה באינטרנט. וכשאנחנו מסיקים שמטאוורס הוא עוד בשורה בתולדות האינטרנט, ההימור גבוה מכדי להוציא גיוון והכלה מהדיון.

בחודש מאי השנה הפורום הכלכלי העולמי, לצד כמה שותפים כמו מטא, סוני, מיקרוסופט ולגו, הכריז על יוזמה לפיתוח ושיתוף אסטרטגיות מעשיות "ליצירת מטאוורס אתי ומכיל". דוגמה לכך אפשר לראות בשיתוף הפעולה בין חברת הדאודורנטים Degree לבין חברת הנדל"ן הדיגיטלי Decentraland באפריל 2022. כדי לארח מרתון וירטואלי הן נעזרו במומחי מוגבלויות, גזע ומגדר, שסיפקו ייעוץ עיצובי לאוואטרים של המשתתפים. אלה כללו כיסאות גלגלים, תותבות, להבי ריצה ומגוון צורות וגדלים של גוף, כמו גם דיבוב עבור אנשים עם לקות ראייה.

חברות שרוצות להבטיח שהיוזמות המטאוורסיות שלהן ידברו לכל האוכלוסייה, יכולות לקבל השראה מתנועה המכונה "צדק בעיצוב". לפני שיווק פרויקטים חברי התנועה הללו מתמקדים בזיהוי הקהלים שיושפעו. הם מאמינים שחוויות חיים הן בעלות ערך לתהליך העיצוב, שואפים להבטיח שהתוצאות בנות-קיימא, מונחות קהילתיות ומבוקרות, וכן דוגלים בפתרונות שלא כרוכים בניצול.

הנה כמה עקרונות שיאפשרו לכם להכניס את הפרקטיקות הללו ליוזמות המטאוורסיות שלכם.

1. לבחון את הגיוון סביב השולחן

גיוון סביב השולחן אומר להבטיח שבכל פרויקט אנשים עם ניסיון שונה, רקע שונה ונקודות מבט מגוונות ישתתפו באופן קבוע בכל השיחות - מרמת בעלי העניין הבכירים ועד לעובדים שמתכננים ומבצעים את העבודה. כשמדובר במציאת יוזמות המתמקדות בשינוי הנרטיב, אפשר להיעזר בתוכניות ייעודיות, כמו Grant for the Web ו-Meta Immersive Learning Lab, שמאמנות ומכשירות יוצרים מקהילות שנדחקו לשוליים.

מלבד זאת, כדאי לנהל שיח ממוקד קהילה. מנהיגים חייבים לאפשר סביבה בטוחה שמעניקה תחושת שייכות, כדי שאנשים סביב השולחן יהיו מוכנים לחלוק את הרעיונות והפתרונות הגדולים שלהם מבלי להירתע מ"דיבור אמיתי" על ההשפעה הפוטנציאלית על קהילות מודרות. כדי לנהל את השיחות האלה עליכם ליצור מרחב שמקבל בברכה כנות ופגיעות וגם מתגמל עליהן.

2. למסגר את הבעיה

כפי שקובע The Framework Institute, מכון מוושינגטון שמיישם שיטות מדעיות כדי ללמוד איך אנשים מבינים סוגיות חברתיות: "מסגור הוא הבחירות שאנו עושים במה שאנו אומרים ובאופן שבו אנו אומרים זאת - על מה אנו שמים דגש, איך ומה אנחנו מסבירים, מה אנחנו לא אומרים. הבחירות האלה חשובות. הן משפיעות על האופן שבו אנשים שומעים אותנו, על מה שהם מבינים ועל הצורה שבה הם פועלים".

כולנו מביאים את ההנחות וההטיות שלנו לכל פרויקט שאנחנו עובדים עליו. מסגור הבעיה שאנחנו מנסים לפתור, כולל השאלה למי אנחנו מנסים לפנות, יסייע לנו ללכת בכיוון הנכון.

תרגיל קלאסי של חשיבה עיצובית המכונה "איך נוכל" יכול לעזור, משום שהוא פותח מקום לרעיונות חדשים ואפשרויות חדשות. התרגיל הזה מחייב קבלת הבנה מעמיקה וממוקדת יותר של המשתמש, הצרכים והתובנות שלו. כך אפשר לשאול: כיצד נוכל להבטיח שלקהילות בעלות הכנסה נמוכה תהיה גישה לאינטרנט מהיר כדי לקחת חלק במטאוורס? השאלה מחייבת התייחסות לקהילה שננסה להגיע אליה, מה שיכול לעזור לחשוף את הבעיה ולהוביל לתוצאה הרצויה.

  

3. להקשיב ולחקור באמפתיה

עקרון מפתח הוא להבטיח שמי שנדחקו לשוליים לא ימשיכו להרגיש כך. איך משיגים את ההכלה המבוקשת? זה דורש גישה המבוססת על אמפתיה.

העמדת האמפתיה בחזית פירושה הקשבה אקטיבית. ההתמקדות צריכה להיות בהבנה מה בני קהילה מודרת או חסרת קול חושבים ומרגישים, מה תפקידם במצב, במרחב ובסביבה, ומהם הפחדים, התסכולים והחרדות שלהם. הקשבה פעילה בונה אמון ומערכת יחסים ומונעת מאיתנו להחמיץ מידע חשוב. לבסוף היא שמאפשרת לשמוע אילו בעיות פוטנציאליות עלולות לצוץ בעולם שנעצב.

המטאוורס יציע הזדמנויות חדשות לאופן שבו אנחנו עובדים ומשחקים, מתקשרים עם מותגים ועוד הרבה יותר. לחברות שמתכננות לקחת חלק בו יש הזדמנות ואחריות לעצב מרחב מכיל שבו כולם מרגישים מיוצגים ושייכים. למרות שעבודה זו אינה קלה, האסטרטגיות הללו מציעות את הדרך הנכונה לצלוח את זה.

© Harvard Business School Publishing Corp