הבנקים עלולים לשלם מיליארדים: חוות דעת דרמטית של המפקח על הבנקים

האם הבנקים בישראל ייאלצו לשלם מיליארדי שקלים במסגרת תובענות ייצוגיות שהוגשו נגדם? על פי חוות דעת דרמטית של המפקח על הבנקים והיועצת המשפטית לממשלה - נראה שהתשובה לכך חיובית.

שורש העניין בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד שישה בנקים בטענה כי לא מילאו את חובותיהם בנוגע לסיווג "עסקים קטנים", ובכך סיכלו את רפורמת העמלות שקבע המחוקק בהמשך לוועדת חקירה פרלמנטרית ודו"ח וועדת טרכטנברג.

● חידת המט"ח: הדולר בעולם במגמת ירידה, למה דווקא מול השקל הוא מתחזק? 
● קופות הגמל רשמו את השנה הגרועה ביותר מאז 2008. האם הבורסה בת"א תשלם את המחיר? | ניתוח 
● הסעיף שנשלף משום מקום ותקע את המהלך להוזלת אלפי מוצרים | ניתוח

בתובענות הייצוגיות שהוגשו כבר לפני כשבע שנים, נטען כי רבבות עסקים קטנים נפלו קורבן למסכת אי־גילוי, הטעיה והסתרה שיטתית מצידם של הבנקים, שהובילה לגביית עמלות יתר מאותם עסקים קטנים ולהתעשרות ישירה של הבנקים. על פי הערכות מבוססות, אם התובענות יתקבלו - הבנקים יחויבו להחזיר לציבור מיליארדי שקלים.

על פי הנטען, הבנקים פעלו כדי לסכל את רפורמת העמלות מעיקרה, ולהמשיך לגבות כמה שיותר מלקוחות הבנק שזכאים לחסות תחת הגדרת עסק קטן, עמלות שלא לפי תעריפון עסק קטן. זאת, בניגוד לדין, תוך מעילה חמורה בתפקידי הבנקים וחובותיהם. עוד נטען כי הבנקים הסתירו, ולא גילו ללקוחות באופן אפקטיבי את המשמעות של סיווג חשבונם כחשבון עסק קטן לעניין התעריפון הקמעונאי, ובדגש על הפטור המגיע מתשלום עמלות מסוימות וחיסכון משמעותי באחרות. בפועל, הבנק הקשה במכוון על לקוחותיו להכיר ולהבין את רפורמת העמלות, ובכך מנע מלקוחותיו ליהנות מהתנאים המגיעים להם.

תחת כך, הותירו הבנקים את סיווג רבבות עסקים כעסק גדול, כולל לאחר שההגדרה הורחבה באוגוסט 2013 - כך שחברות רבות היו זכאיות ליהנות מתעריפון עסק קטן זול משמעותית. על פי הנטען, בכך המשיכו הבנקים להחיל על העסקים תעריפון עסק גדול, שהינו תעריפון העמלות המקסימלי, אף שידעו כי הם זכאים להיות מסווגים כעסק קטן.

על פי הנטען, הבנקים הטעו את לקוחותיהם ופעלו באופן מכוון כדי להסתיר הן את הסיווג כעסק גדול והן את הזכאות לחסות תחת הגדרת עסק קטן.

תומך בעמדת התובעים

לאחר התנהלות דיונית ארוכה, בית המשפט ביקש לקבל את חוות דעת המפקח על הבנקים. עמדה זו הוגשה לאחרונה, והיא תומכת בעיקרה בעמדת התובעים. לדברי המפקח על הבנקים, "פרשנות שמחייבת את הלקוח בתהליך רב־שלבי, מסירת דוח שנתי וכן בקשה לסיווג כעסק קטן לפי כללי העמלות, עשויה לפגוע בהגשמת תכליות הכללים".

לאור זאת, נכתב בחוות דעת של המפקח על הבנקים: "ככל שלקוח מסר לבנק דוח שנתי המעיד על כך שאותו לקוח עומד ברף שנקבע בכללי העמלות לעניין 'עסק קטן', על הבנק לסווגו בהתאם".

עוד נכתב כי לעמדת הרגולטור, "הכללים עורכים איזון בין הרצון להביא לסיווג נכון של העסקים השונים (כך שתאגיד שמחזור העסקים שלו קטן מחמישה מיליון שקל יסווג כעסק קטן) ובין הצורך של התאגידים הבנקאיים לבסס את הסיווג על נתונים אמינים".

בכך דוחה הרגולטור את עמדת הבנקים כי זכותו של הבנק לסווג אוטומטית את העסקים תחת תעריפון של עסק גדול, אלא אם ביקש הלקוח אקטיבית לעבור למסלול תעריף עסקים קטנים.

מעט עסקים קטנים

במשך השנים נותר שיעור העסקים המסווגים על ידי הבנקים כעסקים קטנים נמוך במיוחד, בשעה שרוב העסקים אינם מקיימים מחזור כספים של מעל 5 מיליון שקל.

עוד קובע המפקח על הבנקים כי הוראות הגילוי שנקבעו על ידו אינן גורעות מהחובות הכלליות של הבנקים כלפי לקוחותיהם, וכי במידה שלבנק יש מידע שמלמד כי העסק זכאי להיות מסווג בתור עסק קטן - לכל הפחות חלה עליו חובה ליידע את הלקוח בעניין.

באי כוח התובעים הייצוגיים, עו"ד אורי אמיתי ממשרד אקסלרוד, אוחנה, אמיתי ושות', ועו"ד אוהד רוזן ממשרד קלעי, רוזן ושות', מסרו: "רפורמת העמלות נועדה להיטיב עם העסקים הקטנים בישראל שסובלים מתמחור יקר של שירותים בנקאיים תוך פגיעה קשה במנוע צמיחה משמעותי של המשק. לדאבון הלב הבנקים בישראל פועלים מזה שנים באופן מתריס כנגד העסקים הקטנים ולרעתם, וממשיכים לגבות מהם עמלות עתק בגין אותם שירותים בנקאיים בדיוק. הבנקים קיוו להכשיר את השרץ באמצעות טענות טכנוקרטיות כאילו הם פעלו בהתאם להוראות המפקח, ולשמחתנו הפיקוח על הבנקים העביר מסר חד־משמעי לבית המשפט כי לא כך הוא".