האם יש בישראל יותר חילונים או מסורתיים?

שם (מפלגה): אליהו רביבו (הליכוד) וגלעד קריב (העבודה)
מקום פרסום: הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה|
ציטוט: "רוב העם היהודי בארץ ישראל מגדיר את עצמו מסורתי ויותר" ; " הציבור החילוני והציבור המסורתי לפחות שווים בגודלם, אם לא יתרון קל של כמה אחוזים לחילונים"
תאריך: 25.12.22
ציון: ללא ציון

במהלך דיון בוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה, קיבל ח"כ גלעד קריב (העבודה) את רשות הדיבור וטען ש"יש קשר עמוק" בין ההתנגדות למהלכי החקיקה האחרונים שמובילה הממשלה "לבין המאמץ להגן על ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי כולו ברוח החזון של התנועה הציונית". מכאן עבר קריב להציג את משנתו בנוגע למשמעותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי - וציין שקבוצה משמעותית בעם היהודי היא האוכלוסייה החילונית: "חצי מהעם היהודי בארץ ובתפוצות מגדיר את עצמו כחילוני", טען קריב. בתגובה, ח"כ אליהו רביבו (הליכוד) נקט בנתון מעט שונה: "רוב העם היהודי בארץ ישראל מגדיר את עצמו מסורתי ויותר", רביבו ציין. קריב השיב לו ש"קל לבדוק את זה מכיוון שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בודקת את זה" - ולפי הנתונים הללו, "הציבור החילוני והציבור המסורתי לפחות שווים בגודלם - אם לא יתרון קל של כמה אחוזים לחילונים". בדקנו מהו גודלן היחסי של הקבוצות הדתיות השונות בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מפרסמת מדי שנה את "הסקר החברתי". על פי האתר של הלמ"ס, הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף משנת 2002 שמטרתו לספק מידע עדכני על רווחת האוכלוסייה בישראל ועל תנאי חייה. הסקר מבוסס על מדגם של בני 20 ומעלה, המתחלף מדי שנה. השאלון מכיל מגוון תחומי חיים - וביניהם תחום הדת והדתיות שרלוונטי לענייננו.

על פי ממצאי הסקר האחרון שפורסם, בשנת 2021, מתוך למעלה מ-4.5 מיליון יהודים בני 20 ומעלה, נרשמו 45.3% לא דתיים וחילונים ו-54.3% מסורתיים ודתיים יותר, שמחולקים ל-33.1% מסורתיים ("מסורתיים דתיים" או "מסורתיים לא כל כך דתיים"), 10.7% דתיים ו-10.5% חרדים (לגבי 0.4% לא ידועה מידת דתיותם).

בתגובה לפנייתנו, קריב ביקש לחדד שהאמירה שלו כוונה לציבור החילוני אל מול הציבור המסורתי בלבד (ללא הקבוצות הנוספות).

אולם מעבר לכך, קריב גם הוסיף שכדאי לקחת בחשבון את תת-החלוקה של הציבור המסורתי ל"מסורתיים לא כל כך דתיים" ול"מסורתיים דתיים". לדבריו, "שני שליש מהמסורתיים מגדירים עצמם על פי הלמ"ס כמסורתיים לא דתיים למול שליש שמזדהה יותר עם הציבור הדתי. הפילוח הזה רק מחזק את הטענה שהציבור החילוני והמסורתי הלא דתי גדול משמעותית מהציבור הדתי ואלה המזדהים איתו" (התגובה המלאה תובא בהמשך).

אנחנו אומנם לא נבצע שיוך מידת דתיות לקבוצה זו או אחרת, אבל כן נביא את הנתונים הרשמיים. אכן, על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס, 19.2% מהיהודים בני ה-20 ומעלה הם "מסורתיים לא כל כך דתיים" ואילו 13.9% הם "מסורתיים דתיים". אם, כפי שהציע קריב, מצרפים את המסורתיים ה"לא כל כך דתיים" לקבוצת החילונים והלא-דתיים, קבוצה מורחבת זו אכן נהנית מרוב בציבור היהודי שמעל גיל 20 (64.5%) - אולם נשאיר לשיפוט הקוראים את השאלה האם אכן יש לצרף זו לזו את שתי הקבוצות הללו.

מח"כ גלעד קריב נמסר: ״השיחה עם ח"כ רביבו עסקה בציבור החילוני ובציבור המסורתי. נתוני הלמ"ס ברורים, הציבור החילוני גדול מהציבור המגדיר עצמו מסורתי. אין כל מקום לחבר יחד את הציבור המסורתי והציבור הדתי. שני שליש מהמסורתיים מגדירים עצמם על פי הלמ"ס כמסורתיים לא דתיים למול שליש שמזדהה יותר עם הציבור הדתי. הפילוח הזה רק מחזק את הטענה שהציבור החילוני והמסורתי הלא דתי גדול משמעותית מהציבור הדתי ואלה המזדהים איתו".

מחה"כ אליהו רביבו נמסר: "נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המחזקים את הדברים שאמרתי בדיון מול חבר הכנסת קריב מוכיחים את מה שמבין כל אדם בר דעת המסתובב ברחבי מדינת ישראל: עם ישראל חזר לארצו מתוך אמונה באלוהי ישראל ולאחר שאבותינו דבקו במסורת לאורך אלפי שנים בגלות ובנכר. ללא החיבור לשורשים, ללא הכרת הקשר בין עם ישראל וארצו, נתקשה להסביר לעצמנו ולדורות הבאים את הימצאותנו דווקא בארץ זו. כולי תקווה ותפילה שעם ישראל ימשיך לדבוק בשורשיו ובמסורת האבות. נמשיך לפעול למען כל חלקי החברה הישראלית על גווניה השונים, ללא הבדלי דת, מין או דעה פוליטית, בדרכי נועם ושלום כפי שראוי במדינה יהודית ודמוקרטית".

לסיכום, בהתאם לדברי רביבו, על פי נתוני הלמ"ס, רוב האוכלוסייה היהודית מעל גיל 20 היא מסורתית ודתייה יותר (מעל 54%). אולם גם קריב צודק בכך שהקבוצה החילונית גדולה מהקבוצה המסורתית (45.3% לעומת 33.1%) ושאם מצרפים את הקבוצה החילונית לקבוצה ה"מסורתית לא כל כך דתית" - אזי שתי אלה רושמות רוב בקרב האוכלוסייה היהודית מעל גיל 20.