האינפלציה במצרים מגיעה ל-21% כתוצאה מפיחות ערך המטבע

האינפלציה העירונית של מצרים הואצה בקצב המהיר ביותר זה חמש שנים, כאשר מספר סבבים של פיחות בלירה המצרית התגלגלו לצרכנים • העלייה החדה נובעת מגידול של 37.2% בעלויות מוצרי המזון

עבד אל־פתח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: Associated Press, Markus Schreiber
עבד אל־פתח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

האינפלציה במצרים ממשיכה לזנק. בחודש דצמבר הקצב השנתי של האינפלציה במדינה עמד על 21.3%, לעומת של 18.7% בחודש שלפניו - הזינוק הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. העלייה נובעת מגידול של 37.2% בעלויות המזון והמשקאות, וכן מגידול בעלויות היבוא תחת הגבלות הסחר שמייצרת פלישת רוסיה לאוקראינה.

הלירה צנחה וההפגנות מרימות ראש: הצרות הכלכליות של מצרים מחמירות

השנה החולפת הציבה בפני מצרים אתגרים כלכליים רבים. הלירה המצרית ירדה לשפל היסטורי של יותר מ-26 לירות לדולר, הצמיחה שלילית, קצב הגידול בשיעור האבטלה עולה, והמדינה מתקשה לשלם במטבע חוץ עבור יבוא מוצרי מזון בסיסיים. על רקע זה, קרן המטבע הבינלאומית העניקה בחודש אוקטובר למצרים הלוואה בסך 3 מיליארד דולר, תמורת החלת רפורמות נדרשות. בחודשים האחרונים, נשיא מצרים עבד אל-פתאח א־סיסי נפגש עם מנהיגי מדינות המפרץ, במטרה לשכנעם להזרים השקעות לקהיר.

מרכיב מרכזי נוסף שתורם לעליית המחירים החדה במדינה הוא העובדה שהמטבע המצרי נחלש פעמיים במהלך 2022. בחודש אוקטובר, ההלוואה שקיבלה מצרים הביאה לצניחה חדה של ערך המטבע, שעד אז רשם צניחה של 34% מתחילת השנה. כיבואנית מזון גדולה, מצרים, שקנתה בעבר את רוב החיטה שלה מאוקראינה ורוסיה, הושפעה רבות מהמלחמה באירופה, ופנתה למלווים בינלאומיים בבקשה לתמיכה במאבקה עם השפעות עליית מחירי הסחורות ועם ירידת הכנסות מהתיירות, שהולכת ופוחתת. עם ההלוואה נעשתה מצרים תלויה, לא בפעם הראשונה, בתמיכת קרן המטבע הבינלאומית.

מצרים נאלצה להישען על קרן המטבע הבינלאומית כבר ב-2016, כשהתמודדה עם משבר מטבע חוץ והידלדלות הרזרבות. אז היה הנשיא א-סיסי נחוש בדעתו לקחת את "ההחלטות הקשות" שקודמיו נמנעו מהן, כדי להבריא את הכלכלה. בידיעה שהרפורמות הנדרשות הן רגישות מבחינה פוליטית ועלולות לעורר את התנגדותם של מיליוני אזרחים עניים, מצרים הסכימה לתוכנית בת שלוש שנים של קרן המטבע הבינלאומית שכללה פיחות במטבע, רפורמות גורפות והלוואה של 12 מיליארד דולר. מהלכים אלה סייעו לעורר מחדש את עניין המשקיעים בכלכלה שנפגעה מההתקוממות ב-2011, שהסתיימה אז בהדחתו של הנשיא חוסני מובארק. שש שנים לאחר מכן, מצרים מוצאת את עצמה במצב דומה, כשהיא מתמודדת עם מחסור נוסף במטבע חוץ וזקוקה לתמיכת קרן המטבע הבינלאומית.

"התחזית עבור המטבע נותרה לא ברורה והיא תהווה גורם מכריע לתוואי האינפלציה המקומית בחודשים הקרובים", אמרו אנליסטים של גולדמן זקס. על רקע זה, הבנק המרכזי של מצרים הודיע ​​בדצמבר שהוא מכוון לאינפלציה בשיעור ממוצע של 7%, פלוס מינוס 2 נקודות אחוז עד הרבעון הרביעי של 2024. מצרים מחזיקה במעמד המפוקפק של בעלת החוב השני בגודלו לקרן המטבע הבינלאומית, רק ארגנטינה לפניה, עם חוב של 52 מיליארד דולר.