איך לנהל עסק משפחתי חדשני בלי לבגוד במורשת המייסדים

ג'ון מ. האנטסמן, מייסד תאגיד הכימיקלים האנטסמן, הלך לעולמו בשנת 2018. כששאלתי את בנו דיוויד על ההשפעה המתמשכת של אביו על תפקודו כנשיא קרן האנטסמן, הוא אמר: "מאחר שגדלתי בעסק משפחתי, השפעתו של אבי ממשיכה להיות נוכחת תמיד בחיי - בין אם אני מזהה זאת במודע או לא. אני יודע בדיוק מה הוא היה אומר או עושה כמעט בכל מצב עסקי, כי צפיתי בו במשך שנים. חלק ממנו תמיד יהיה איתי, לא רק בעסקים אלא בכל היבטי החיים".

מורשת היא כוח בלתי מוחשי, בלתי נראה, המשפיע על קבלת ההחלטות של הדור הבא בעסק, ובחיים בכלל. כאשר הערכים, הנורמות, הידע והאמונות של הדורות הקודמים מושרשים בדור הנוכחי, נוצרת מורשת, שגם מנהיגי הדור הבא שומרים ומטמיעים. מורשת שהושרשה הופכת לאמונה המנחה את ההתנהגויות של הדור הבא.

מחקרים הראו כי למייסדי עסקים, בכירים והורים יש מוטיבציה לבנות ולקיים מורשת על סמך האמונות המוסריות והדתיות, הידע, הנורמות והערכים שעבדו עבורם ושקיבלו מהדורות הקודמים בעצמם. נטייה זו נמצאת יותר בחברות משפחתיות מאשר בחברות לא משפחתיות בגלל תחושת מחויבות מוסרית מוגברת לדורות העבר והעתיד.

פרדוקס המורשת המשפחתית

ישנם כמה מדריכים המסבירים כיצד לבנות מורשת בעסק משפחתי. לדוגמה, במאמר שפורסם בפורבס ב-2020, טוענת סטפני ברנס שכדי לבנות מורשת צריך להיות הכי טוב במה שאתה עושה, לכבד את המורשת הקיימת, להוסיף לה מטרות ולשמר את הרוח התרבותית.

סיפורים, יומנים, תמונות ונכסים משפחתיים כמו אדמות, מפעלים ובתים, כמו גם סמלים משפחתיים וטקסים הם כלים חשובים ליצירת מורשת. מנגנונים אלו יכולים לייצג ולתקשר את האמונות, הנורמות והערכים העמוקים המרכיבים את מורשת העסק המשפחתי. הם יכולים גם למלא תפקידים חשובים בפיתוח מורשת מתמשכת עבור הדור הבא.

אבל האם מורשת תמיד חיובית? הפרדוקס הוא שהוכח כבר שמורשת מובילה לתוצאות חיוביות ושליליות עבור ארגונים ויחידים. מורשת היא נכס לעסק משפחתי כאשר היא משמשת מקור לזהות, השראה והכוונה. מחקר מפורסם משנות ה-80 הצביע על כך שהיא עשויה להיות המקור האמיתי היחיד ליתרון תחרותי בר קיימא לעסק משפחתי. מורשת היא מערך ייחודי שלא ניתן לחקות בצורה מושלמת, יש לה ערך והיא חלק מהד.נ.א של החברה. מתחרים יכולים להעתיק מוצרים ותהליכים, אבל אי אפשר להעתיק מורשת.

עבור דיוויד האנטסמן, הניסיון שצבר עם אביו לא יסולא בפז. הוא למד מהניסיון והידע שהיו רק לו, וכך ערכיו וחוכמתו של אביו חיים בתוכו ובתוך צוותו. יש רציונל לשמירה על מורשת עמוקה, ופעולה שמנוגדת לה יכולה להיתפס כהפרה של הערכים והנורמות שמגדירים את המשפחה והעסק, עד לאובדן היתרון התחרותי שלו.

לפשר בין הראש ללב

החיסרון הוא שמורשת יכולה להיות גם מעמסה - זהו הפרדוקס המובנה של העניין. חברות עלולות להיצמד למסורת ול"אופן שבו הדברים נעשו מאז ומעולם" במידה כזו, עד שהן מגבילות חדשנות, שינוי וגמישות ארגונית.

בני המשפחה המובילים את החברה עשויים לחוש כה מחויבים לעבר ולמנהגים המסורתיים, שהם עלולים לדחות את הרצון שמתעורר בהם לבנות חזון ואסטרטגיה עדכניים - שבסופו של דבר נחוצים כדי לקיים ולהצמיח את החברה.

בכך טמון הפרדוקס: הצורך לחיות לאור הערכים, האמונות והידע שהוטמעו והביאו את החברה למעמדה ולהצלחתה, עלול להתנגש עם הצורך לחדש ודווקא להתרחק מהגדרות העבר. דבקות חזקה מדי במורשת יכולה ליצור אינרציה ארגונית שמקשה על מנהלים לחדש את האסטרטגיה, המותג והתרבות הארגונית כשהדבר נדרש.

האתגר הגדול של מי שעומדים בראש עסקים משפחתיים הוא לנהל את פרדוקס המורשת. זהו קונפליקט בין הראש ללב. הראש עשוי לקבוע שדרוש שינוי בהתבסס על היגיון רציונלי וניתוח המצב, בעוד הלב מבקש להיצמד לעבר.

אם כך, מה על המנהל או המנהלת לעשות? אף אדם שמוביל עסק משפחתי לא רוצה להיות מזוהה כמי שהרס אותו ואת כל מה שהמשפחה מייצגת. זו הסיבה העיקרית לכך שלעתים נראה מנהלי עסקים משפחתיים מצדיקים אחדות משפחתית והרמוניה על פני ביצועים פיננסיים גבוהים יותר.

בסופו של דבר, מדובר ביצירה ועיצוב של מורשת שיש לה יכולת להתפתח ולהפוך לחלק מהתרבות העסקית המשפחתית. מורשת מוצלחת צריכה לשאוב מהעבר, אך לאפשר שינוי ולא לסכל אותו. על המנהלים לפתח את היכולת להבחין ולקבוע אילו ערכים, נורמות ואמונות הם ליבת המורשת ומטרתם להגדיר את זהות המשפחה והעסק גם בעתיד, ואילו ערכים, נורמות ואמונות יש לאתגר כדי שהעסק והמשפחה ישרדו וישגשגו.

© Harvard Business School Publishing Corp