מה הוביל לירידה במספר כלי הנשק החוקיים שבידי אזרחים?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: דני דנון
מפלגה: הליכוד
תאריך: 29.1.23
ציטוט: "קבלו עובדה: מספר רישיונות הנשק הפרטיים ירד ב-20% בעשור האחרון. עלינו לשנות את זה"
ציון: כן, אבל

בעקבות פיגועי הטרור בירושלים בסוף ינואר, בהם נהרגו שבעה בני אדם, התגברו הקריאות להגדיל את מספר הנשקים בידי אזרחי ישראל, לצורך הגנה עצמית ועצירת אירועי טרור. חבר הכנסת מהליכוד דני דנון צייץ ב-29.1:

"קבלו עובדה: מספר רישיונות הנשק הפרטיים ירד ב-20% בעשור האחרון. עלינו לשנות את זה. אם יש משהו אחד שהפיגוע המזעזע ביום שישי האחרון מלמד - הוא שיש חשיבות אדירה במתן רשיונות כלי נשק לאזרחים ישראלים שומרי חוק עם רקע מתאים. אם לאחד מבאי בית הכנסת היה נשק, האירוע היה נגמר אחרת לגמרי. אנחנו אוהבים את אנשי הביטחון שלנו, אבל גם הם לא יכולים להיות בכל מקום בכל זמן, לכן חייבים להקל על תהליך הוצאת הרישיון לנשק, שהיום נמשך חודשים ארוכים תוך הערמת קשיים ובירוקרטיה על האזרחים שבסך הכל מבקשים להגן על עצמם. על הממשלה שלנו להסתער על הנושא כדי לוודא שתמונת המצב תשתנה מהר".

בדקנו האם אכן מספר רישיונות הנשק הפרטיים ירד ב-20% בעשור האחרון ומדוע.

דנון ככל הנראה נסמך בדבריו על הודעה שפרסם לפני שנה המשרד לביטחון פנים (כיום המשרד לביטחון לאומי), שכותרתה אכן הייתה "מספר רישיונות כלי ירייה פרטי ירד ב-20% בעשור האחרון". ב-4.1.22 חשף האגף לרישוי כלי ירייה במשרד כי על אף העלייה החדה של יותר מ-100% במספר הבקשות שהוגשו ב-2021 להוצאת רישיון לנשיאת כלי ירייה פרטי (לעומת 2020), ככל הנראה בעקבות אירועי שומר החומות, "במהלך העשור האחרון קיימת מגמה של צמצום כמות רישיונות לנשיאת כלי ירייה פרטי באוכלוסיית אזרחי ישראל. בשנת 2009 היו כ-185,000 רשיונות בידי הציבור, לעומת בשנת 2021, שהיו 148,617 רשיונות בידי הציבור. מגמת הצמצום נובעת בין היתר גם ממיקוד ודיוק של תבחינים מזכים לרישוי כלי ירייה פרטי".

כלומר אכן נרשמה ירידה של כ-20% במספר הרישיונות הללו שמחזיק הציבור לאורך 12 שנים. עם זאת, חשוב לציין כמה עובדות מעניינות בהקשר הזה. ראשית, נראה שהירידה במספר הרישיונות המונפקים מדי שנה נבלמה בשנים האחרונות, לפי נתוני המשרד לביטחון פנים (דאז) שהוצגו בפני ועדת ביטחון הפנים בראשות ח"כ מירב בן ארי ב-31.5.22. כך, בעקבות החלטתו של השר גלעד ארדן ב-2018 להרחיב את מעגל הזכאים לרישיון ללוחמים רובאי 07, יחד עם אירועי שומר החומות במאי 2021 שהובילו לזינוק בבקשות להוצאת רישיון, נרשמה עלייה קלה במספר הרישיונות שהונפקו מדי שנה, כך שהיום ישנם 150,015 נשקים פרטיים.

שנית, מדובר רק ברישיונות פרטיים, ולא ארגוניים (הניתנים לחברות שמירה, יצרני וסוחרי נשק, יישובים זכאים, בעלי מטווחים ועוד). לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מאוגוסט 2021, נכון לתחילת 2021 היו בישראל 58,439 רשיונות כאלו, הנוספים לרשיונות הפרטיים. אך לדברי נציג אגף כלי ירייה במשרד לביטחון פנים בדיון בוועדה כשנה לאחר מכן, במאי 2022, ישנם כ-144 אלף כלים בפועל. בכל מקרה, לא ברור כמה רישיונות או כלי נשק ארגוניים היו ב-2009, ולכן לא ניתן לדעת אם נרשמה ירידה גם בקטגוריה הזו. ב-2016, אגב, עקב אינתיפאדת הסכינים, ארדן ביטל הגבלות שאסרו על מאבטחים לשאת נשק איתם הביתה (ההגבלות נועדו למנוע מקרי אלימות ורצח במשפחה).

כמו כן, יש לציין כי מדובר ברישיונות (פרטיים או ארגוניים) בלבד. לא ברור כמה אנשים מחזיקים בכלי נשק ללא רישיון, או עם רישיון שפג תוקפו. המשרד לביטחון לאומי מסרב באופן עקבי לאורך השנים לגלות כמה כלי נשק כאלו יש, להערכתו.

בנוסף לכל אלו, כדאי להזכיר מה הוביל לתהליך אותו מבכה כעת דנון. ביולי 2013 הוביל השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ממפלגת ישראל ביתנו מהלך להקשחת ה"תבחינים" לקבלת רישיון לנשק. הצעד נועד לבלום את מקרי הירי, הרצח וההתאבדויות הרבים שאירעו באותה תקופה באמצעות נשקים ארגוניים ופרטיים. החלטתו של אהרונוביץ' זכתה לתמיכה רחבה בממשלת הליכוד, לדוגמא בוועדת הפנים והגנת הסביבה בה הופיע, בראשות ח"כ מירי רגב. בדיון מה-31.7.13, אז הציג את תכניתו, הפצירה היו"ר רגב בגורמים המקצועיים לצמצם במהירות את מספר כלי הנשק במרחב הציבורי: "השר התראיין ואמר כמה פעמים שהולכים לצמצם את כלי הנשק. אני חושבת שזו החלטה נכונה. בידי אזרחי מדינת ישראל קיים הרבה מאוד נשק, וצריך לצמצם את זה. זה נעשה, כפי שהבנו בעבר, כתוצאה מכך שהיתה תפיסת מדיניות למדינת ישראל, שככל שיש יותר אנשים עם נשק, כך גם תפיסת הביטחון האישי של האזרחים עולה. במצב של היום אני חושבת שצריך לשנות את התפיסה הזו".

עוד לפני כן, היה זה דנון עצמו שיזם הצעת חוק לצמצום השימוש בנשק פרטי. ב-2009 הציע דנון לעגן בחוק את הגבלת גיל המינימום (21) לקבלת רישיון נשק. עד אז הגבלה זו הייתה הוראה, שעוגנה בחוזר מנכ"ל משרד הפנים בלבד. כמו כן ביקש דנון לאסור על כניסת ילדים מתחת לגיל 16 למטווחים, ומילדים בגילאים 16-18 דרש דנון להציג אישור הורים בכניסה למטווח. "בארצות-הברית יש מתירנות גדולה מאוד בנושא החזקת נשק", נימק אז דנון את הצעתו. "בישראל הנושא הזה צריך להיות מפוקח, ואני מאמין שהתיקון הזה חשוב".

לסיכום, דנון ציטט במדויק נתון שפירסם לפני יותר משנה המשרד לביטחון לאומי, לפיו מאז 2009 נרשמה ירידה של 20% במספר רישיונות הנשק בישראל. עם זאת, לפי נתונים מעודכנים של המשרד עצמו, מספר כלי הנשק המצויים בידי אזרחי ישראל אינו נמצא בירידה בשנים האחרונות. בנוסף, ב-2013 קידמה ממשלה בה היה חבר דנון צמצום במספר הרישיונות הניתנים, ודנון עצמו יזם חקיקה שתגביל מתן רישיון נשק לבני 21 ומעלה.