רעידת האדמה הקטלנית שנרשמה השבוע בטורקיה ובסוריה הדליקה כאן שוב את כל הנורות האדומות. כלי תקשורת ופוליטיקאים הזהירו שישראל נמצאת באזור שמועד לפורענות בהקשר הזה, שהיא אינה ערוכה כמו שצריך, שההיסטוריה מוכיחה שרעידת אדמה משמעותית אמורה להכות בנו בשנים הקרובות.
● תמרור אזהרה לישראל: מאות אלפי דירות לא עמידות, הקרן למימון נזקים עדיין לא הוקמה
● הסיוע של סעודיה, הפופוליזם של ארדואן: רעידת האדמה תופסת את טורקיה במצב שברירי כלכלית
נכון, זה הפך כבר לריטואל קבוע, אבל יש גם ריטואלים מוצדקים. דוח מבקר המדינה מ־2018 קבע למשל כי "מכלול הליקויים… מציג תמונה עגומה של רמת המוכנות של תשתיות חיוניות ושל היעדר יד מכוונת", וזאת כמובן רק דוגמה קטנה מתוך מאגר אינסופי של מחקרים, דיווחים וניתוחים. אז הפעם לא נפריך כאן מיתוסים, אבל כן נחדד כמה שאלות. מי בעצם אמר שבשנים הקרובות אמורה להכות בישראל רעידה קטלנית, כמה מבנים בארץ נמצאים בסכנה, ולמה לא מודדים יותר רעידות אדמה לפי סולם ריכטר? יצאנו למסע קצר. תחזיקו חזק.
כל כמה זמן מתרחשת באזורינו רעידת אדמה חזקה?
"הדרך הנכונה להתמודדות (עם אסונות טבע) מתחילה היום - לפני שהרעידה תגיע, וכנראה היא תגיע, לפי ההיסטוריה", קבע השבוע ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) במליאת הכנסת, ובכך חזר על מוסכמה שרובינו מכירים. אבל עד כמה היא מדויקת? "כשמדברים על תדירות של רעידות אדמה צריך להגדיר באיזו מגניטודה", אומר פרופ' שמואל (שמוליק) מרקו מהחוג לגאופיזיקה באוניברסיטת תל־אביב, כלומר על איזה גודל או עוצמה סייסמית אנחנו מדברים (כיום כבר לא מקובל למדוד את הרעידות לפי סולם ריכטר המוכר, ראו בהמשך). "לשמחתנו רעידות חלשות יותר נפוצות מרעידות חזקות. רעידות בעוצמה 3 יש כמה פעמים בשנה, בעוצמה 4 פעם־פעמיים בשנה, בעוצמה 5 פעם בעשור או שניים, בעוצמה 6 פעם ב־100 או 150 שנה. בעוצמה 7 זה כבר עניין שבין 1,000 ל־1,500 שנה".
רעידה בעוצמה 6 שהמוקד שלה יהיה בישראל או קרוב אליה היא כבר רעידה שאמורה להתחיל להטריד אותנו. "ב־1927 התרחשה רעידה בעוצמה של 6.2 שהרגה כ־300 איש בירושלים, בבית לחם, ביריחו וברבת עמון", מזכיר פרופ' מרקו. "מאז לא הייתה רעידת אדמה בעוצמה כזו, למעט רעידה במגניטודה 7.2 במפרץ אילת ב־1995", שלא גרמה לנזקים משמעותיים בישראל (ראו תרשים).
אז האם מכך אנחנו יכולים להסיק מתי תתרחש הרעידה המשמעותית הבאה?
"אנחנו יודעים שהיא תתרחש במאה אחוז אבל לא יודעים להגיד מתי", אומר פרופ' מרקו. "ההופעה לא קורית במחזורים קבועים, וזה לא בהכרח כל מאה שנה. היו גם הפרשים של 400 שנה בין שתי רעידות חזקות והיו מקרים הפוכים (של רעידות עוצמתיות) בהפרש של כמה עשרות שנים. רעידה כזאת יכולה להיות בעוד שבועיים או בעוד 200 שנה. לכן צריך להיות מוכנים כל הזמן. זה כמו שאנחנו יודעים בוודאות שמחר תהיה תאונת דרכים אבל לא יודעים לחזות איפה או מי יהיו מעורבים בה".
מה שכן אפשר לדעת הוא אילו אזורים בארץ מועדים יותר לסיכון. דוח המבקר נוקב בשמותיהם של יישובים כמו בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה, חצור הגלילית, מגדל העמק, אילת ועוד ככאלו שנמצאים קרוב לקו הבקע של "העתק ים המלח" והסיכון בהם הוא גדול במיוחד. סיכון נוסף הוא מה שנקרא "העתק הכרמל", מעין ענף שיוצא מהבקע המרכזי ועלול להציב בסכנה את אזור חיפה והקריות. פעילות סייסמית בענף הזה עלולה להיות מדאיגה במיוחד מכיוון שהוא ממש חוצה את האזור שבו ממוקמים למשל המפעלים הפטרוכימיים ובתי הזיקוק. מצד שני, אין תיעוד של רעשי אדמה חזקים שהתרחשו בעבר באזור הזה, ומידת הסיכון בו נחשבת לפחות ברורה.
כמה הרס תגרום רעידה חזקה בישראל?
בגלובס פורסם השבוע מחקר של ד"ר אהוד סגל ממכון ירושלים למחקרי מדיניות שהתריע כי 40 אלף דירות בישראל נמצאות בסיכון גבוה לקריסה אם תגיע רעידת אדמה משמעותית בשל המבנה שלהן ובשל מיקומן הגיאוגרפי. בכאן 11 דיווחו על מחקר שביצעו בטכניון לבקשת הממשלה הקודמת, בו דובר על 30 אלף דירות באותם אזורים ממש. בגוף בשם הפורום להתחדשות עירונית התריעו השבוע במסמך שהוגש לקראת דיון בכנסת מפני קריסתם של 50 אלף מבנים, ואפשר כמובן למצוא עוד הערכות. ממה זה נובע?
נקודת הבסיס היא המבנים שלא עומדים בתקן הישראלי לעמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413) מ־1980. יש כמה מאות אלפי דירות בישראל שנבנו לפני התקן, ולא עברו תמ"א 38, עשרות אלפים מהן באזור "העתק ים המלח", שהזכרנו. דוח מבקר המדינה מיולי האחרון (להבדיל מהדוח מ־2018 שהזכרנו קודם) מדבר על 610 אלף דירות ברחבי הארץ שנבנו לפני 1980, בהתבסס על מדגם שנעשה ב־2021. מובן שלא כל המבנים האלה יקרסו במקרה של רעידת אדמה, והחישובים השונים נובעים כנראה מהערכות השונות בעניין הזה. "אפשר להעריך את הנזק של מגניטודה מסוימת שהמוקד שלה באזור מסוים, אבל מסובך לחשב את האפקט על כל בניין", אומר פרופ' מרקו. "המבנים שבונים היום נבנים לפי התקן אז הם עמידים ולא יינזקו בצורה משמעותית, אבל עם בניינים שנבנו לפני התקן אנחנו לא יודעים מה יקרה כי עוד לא היה תקן, ואין סקר של כל המבנים בישראל על התכונות ההנדסיות שלהם, אז אפשר רק לעשות הערכות סטטיסטיות".
למה הפסיקו להשתמש בסולם ריכטר שכולנו מכירים?
הרעיון למדוד עוצמות של רעידות אדמה באמצעות מגניטודות, כמות האנרגיה הסייסמית שהשתחררה במוקד הרעש, נהגה לפני כמאה שנה על ידי צ'רלס ריכטר, שעל שמו קרוי הסולם המוכר. "הבעיה היא", מסביר פרופ' מרקו, "שזה לא גודל פיזיקלי, וזה תלוי בכל מיני פרמטרים כמו סוג הסיסמוגרף, המרחק מהרעידה ועוד. לכן כבר 50 שנה משתמשים במה שנקרא מומנט סייסמי, שזה גודל פיזיקלי. מדובר במכפלה של חוזק הסלע, שטח השבירה והתזוזה היחסית משני עברי משטח השבירה". יחד עם זאת, כדי להשוות לרעידות אדמה מהעבר, עדיין נוהגים פעמים רבות "לתרגם" את הנתונים, בעיקר באמצעי התקשורת, לסולם ריכטר.
מה אפשר לעשות כדי להיערך לרעידת אדמה משמעותית?
רעידת אדמה חזקה באזורנו - בעתיד הקרוב או הרחוק - היא אולי גזירת גורל, אבל כמות הנפגעים שתהיה בה כן תלויה במעשי ידי אדם. "ב־1988 הייתה בארמניה רעידת אדמה במגניטודה 6.8 שנהרגו בה כ־50 אלף איש", אומר פרופ' מרקו, "שנה אחרי זה התרחשה בקליפורניה רעידה במגניטודה דומה, 6.9, אבל מספר ההרוגים היה 65". המסקנה, לדבריו, היא שיש מה לעשות, ושההבדל במספר הנפגעים נובע קודם כל מאיכות הבנייה - תפקיד שמוטל על כתפיה של המדינה. ישראל, הוא אומר, חייבת גם להשקיע יותר במחקר, מכיוון ש"אנחנו מפגרים אחרי שאר העולם בתחום הזה. אבל זו בעיה כי לפוליטיקאים קל לדחות את זה". הרי מדובר באסון שאי אפשר לדעת מתי הוא יגיע, ולא ברור במשמרת של מי הוא יפול.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
