פסק דין תקדימי: החלת ממשל תאגידי בדיעבד על חברת פרטית

הכותבים הם ממשרד עורכי דין דורון אריאל ושות'

בית משפט המחוזי בתל אביב ביטל לאחרונה בדיעבד עסקת מקרקעין שבוצעה בין בעלי חברה פרטית לבין בת משפחתו, והחיל בדיעבד על החברה הפרטית נורמות התנהגות מחייבות של ממשל תאגידי תקין. 

● איך הגיעה עיריית תל אביב להיטל השבחה חריג של 40% לקרקע שנמכרה בנווה צדק 

מדובר בפסק דין תקדימי של השופטת איריס לושי־עבודי, שביטל הסכם מכר של דירה, הגם שבזמן ביצוע העסקה, לכאורה לא היה מי שיכול היה לתקוף את ביצועה, ועל אף שהחברה בפועל לא הייתה חדלת פירעון במועד ביצוע העסקה. 

רקע: במסגרת בדיקה של נכסי עיזבון יורם יוסיפוף ז"ל, נמצא על־ידי המנהלים המיוחדים כי חברה שהייתה בבעלותו הבלעדית הועברה, שלוש שנים טרם פטירתו, לחברה בבעלות דני אזוגי ובני משפחתו. חברה זו מכרה ב־2016 דירה שהייתה בבעלות החברה לגברת מאי אזוגי, בתו של דני אזוגי. התמורה בגין הדירה שולמה בעיקרה בדרך של קיזוז חובות כלפי בעלי מניותיה ו/או בדרך של פירעון חובות לבנק ו/או לצדדים שלישיים.

ב־2018 ניתן נגד החברה צו פירוק בשל חדלות פירעון, והמנהלים המיוחדים הציגו עדויות להתנהלות פנימית בחברה שאינה תואמת בהכרח את המסמכים עליהם חתמה החברה בזמן אמת. עקב כך הם טענו לביטול הסכם המכר של הדירה, הואיל ולשיטתם מדובר היה בחוזה למראית־עין, שמטרתו הברחת נכס מנושי החברה.

טענתם העיקרית של המשיבים הייתה כי במועד כריתת עסקת המכר לא הייתה למעשה כל אינדיקציה לכך שהחברה חדלת פירעון, וכי בעת ביצוע העסקה הייתה החברה בבעלות אזוגי - והמנוח יוסיפוף ז"ל היה עוד בחיים, כך שלולא פטירתו במועד מאוחר יותר וכניסת עיזבונו להליכי חדלות פירעון, ממילא לא היה מקום לכל טענה נגד העסקה.

ההחלטה: המחוזי לא קיבל את עמדת המנהלים המיוחדים, שלפיה כביכול מדובר בחוזה למראית־עין. עם זאת, הוא דחה גם את עמדת הרוכשת לזכויות בדירה, וקבע כי מדובר בחוזה פסול הנוגד את תקנת הציבור, נוכח ביצוע "שרשרת של פעולות שאינן חוקיות ואינן תקינות, הנוגדות את הכללים הבסיסיים ביותר של ניהול חברות ואת העקרונות היסודיים של ממשל תאגידי תקין". בשל כך הורה בית המשפט על ביטולו בדיעבד של הסכם המכר.

המשמעות: בית המשפט החיל נורמות התנהגות מחייבות גם על חברה פרטית שביצעה פעולות בינה לבין בעל מניותיה, בעת שלכאורה הייתה בעלת כושר פירעון (סולבנטית) - דבר הנעשה בשגרה בחברות רבות. בכך, בית המשפט קבע כי פעולות בחברה ניתנות לבחינה בדיעבד, כאשר קורה אירוע חיצוני לחברה שעוצר את התנהלותה השוטפת, כגון כניסה להליכי חדלות פירעון.

בית המשפט השתמש בהפשטה מוכרת מעולם הילדות - "משחק הכיסאות המוזיקליים". וכך, לשיטתו, כל עוד המוזיקה של החברה הפרטית נמשכת, אין מי שיבוא בכל טענה כלפי בעל מניותיה. אולם כשהמוזיקה פוסקת, ויימצא כי חסר כיסא לאחד המשתתפים, או אז לא יוכל בעל המניות או הזוכה בנכס להסתתר מפני מעשים לא תקינים שנעשו על־ידו בחברה הפרטית שלו, ואלה ייבחנו בדיעבד תחת מסרקות הברזל של ממשל תאגידי תקין, גם אם מדובר בחברה פרטית.

פר"ק 54454־12־17