הסנקציות של המערב וחברות הענק נכשלו? למה הכלכלה הרוסית עדיין לא קורסת

אירופה וארה"ב הטילו עליה את חבילת הסנקציות הכלכליות הגדולה ביותר שהוטלה על מדינה מרכזית אי-פעם, וחברות בינלאומיות נסוגו מעסקים במדינה • אבל שנה מפרוץ המלחמה באוקראינה, הכלכלה הרוסית לא קרסה • הקרמלין הגיע מוכן לפלישה, עם מצבור מזומנים ובריתות שיאפשרו לו להתנתק מהתלות במדינות המערב • אבל גם פוטין נכשל ב"מלחמת האנרגיה" שפתח מול אירופה וארה"ב • שנה למלחמה באוקראינה, פרויקט מיוחד 

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. נערך 8 שנים לסנקציות / צילום: Associated Press, Sergey Guneev
נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. נערך 8 שנים לסנקציות / צילום: Associated Press, Sergey Guneev

הצעדים ההחלטיים של מדינות המערב והתאגידים הגדולים ביותר בעולם נפלו על רוסיה לפני כשנה כמו ערימת לבנים: סנקציות על טיסות, מניעת העברת רכיבים טכנולוגיים ותעשייתיים, נסיגה של חברות בינלאומיות מעסקים במדינה אפילו במחיר אובדן מיליארדי דולרים, הקפאת נכסי אוליגרכים, הגבלות פיננסיות על הבנק המרכזי ועוד. זו הייתה חבילת הסנקציות הכלכליות הגדולה ביותר שהוטלה על מדינה מרכזית אי-פעם, אבל מסתבר שהיא לא הביאה לקריסה כלכלית של רוסיה.

שנה אחרי: אוקראינה לא נעלמה, אירופה לא קפאה, ואספקת החיטה לא נעצרה | המשרוקית

למעשה, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית, שפורסמו בחודש שעבר, הכלכלה הרוסית התכווצה בשנה החולפת בשיעור של 2.2% בלבד. זאת למרות כל הצעדים, ולמרות ההבטחות של מנהיגי המערב כי בכוונתם "לרסק" ו"לשתק" את הכלכלה הרוסית בתגובה על פלישתה לאוקראינה ב־24 בפברואר 2022. שיעור זה רחוק משמעותית מהתחזיות שהושמעו באביב ואפילו בעיצומו של הקיץ, שחזו קריסה של בין 10% ל־15% מהתמ"ג הרוסי, צניחה שתסייע להפעיל לחץ על הקרמלין להפסיק את המלחמה.

אומנם רמת החיים במדינה ירדה משמעותית, רבבות גברים נמלטו לחו"ל להתחמק מגיוס, היצע המוצרים צנח (אך פחות מהתחזיות) וחנויות רבות סגרו את שעריהן. השבוע אף פורסם שנשים רוסיות טסות לארגנטינה לפני הלידה כדי לאפשר לילדיהן דרכון זר. ועדיין, כשנה אחרי המלחמה: פוטנציאל הנזק הכלכלי עדיין לא מומש. אם לסמוך על הערכות קרן המטבע הבינלאומית, הרי שבשנה הקרובה הכלכלה הרוסית אפילו תצמח בשיעור של 0.3%. זה יותר מהמיתון שהקרן חוזה לבריטניה, למשל.

איך זה קרה? רוסיה נערכה לסנקציות

לדינמיקה הזו יש מספר סיבות: הראשונה הייתה שרוסיה נערכה לסנקציות נגדה. מאז סיפוח חצי האי קרים ב־2014, והסנקציות שהגיעו בעקבותיו והשפיעו על חיי היומיום של תושבי המדינה, השקיעה מוסקבה בפיתוח מקורות מזון עצמאיים ויכולת עמידה ממושכת בסנקציות על סחר בינלאומי. היא גם נקטה צעדים מוניטריים מקדימים, והכינה "מבצר פיננסי" הכולל עתודות מזומנים, כמו גם תוכניות חירום למצב של סנקציות בינלאומיות.

כבר במרץ היא אישרה יבוא מוצרים דרך מדינות מתווכות, ומנגנון שלם של רכש דרך קזחסטאן, טורקיה, סין ושלל מדינות אחרות. כך נוצר מצב שלמעשה, גם היום עדיין ניתן למצוא מוצרים מערביים על מדפי הסופרמרקטים ברוסיה, או רכיבים קריטיים לתעשייה שמגיעים בדרכים שונות לחברות. במקרים רבים, חברות רוסיות פשוט השתלטו על פעילות המותגים שנזנחה, עם גרסאות מקומיות למקדונלד'ס, סטארבקס ורשת ה"עשה זאת בעצמך" הגרמנית OBI.

מסע לוויה בקייב לזכר אזרח אוקראינה שהצטרף לכוחות הצבאיים ונהרג במלחמה / צילום: Associated Press, Emilio Morenatti
 מסע לוויה בקייב לזכר אזרח אוקראינה שהצטרף לכוחות הצבאיים ונהרג במלחמה / צילום: Associated Press, Emilio Morenatti

מבחינת הכלכלה הפנימית - רוסיה היא מדינה גדולה מספיק (כ־145 מיליון בני אדם) כדי לא להיות תלויה לחלוטין במדינות אחרות. וכך, אחרי ירידה משמעותית בצריכה בתחילת המלחמה, סוכנויות הידיעות מדווחות כעת על "בום כלכלי צבאי". כשליש מהתקציב הממשלתי השנתי ב־2022 הוקדש לביטחון - לבנייה מחדש של הצבא, להרחבת היכולות הצבאיות, להגדלת הצבא בסדר כוח של כחצי מיליון חיילים. רוסיה אולי הפסיקה לייצר מכוניות (מכירות כלי הרכב צנחו ב־60% בשנה החולפת), אבל שבה לייצר טנקים בכמויות גדולות. כרגע, נראה כי ההוצאות הצבאיות מפצות על ההוצאות האזרחיות. "אפילו אם התקציב יחווה זעזוע משמעותי, לא יהיה איום על ההוצאות החברתיות או הצבאיות, שמוגנים ויהיו האחרונים להיפגע", העריך מכון המחקר "קרנגי" (CEIP) בניתוח עדכני שבדק את המצב הכלכלי של רוסיה.

מדד הייצור הרוסי, למשל, ירד בעשרת החודשים הראשונים של 2022 בעשירית האחוז בלבד. כעת הוא כבר נמצא במגמת עלייה. "עלינו להבין שכאשר אתה מייצר רובים במקום חמאה, התמ"ג עשוי לצמוח, וזה באופן מובהק מה שקורה ברוסיה החל מהמחצית השנייה של 2022", אמר סרגיי אלקשנקו, כלכלן רוסי שכיהן בעבר בבנק המרכזי של המדינה בראיון עם מכון מחקר אמריקאי.

הפעילות הכלכלית המתלווה למלחמה משתקפת אומנם בתקציב "גירעוני" רוסי לשנת 2022, אחרי שנים של עודף תקציבי, אבל לא בשיעורים חריגים לעומת מדינות המערב. בשל ההכנסות הרבות מאנרגיה, ולמרות הוצאות המלחמה האדירות, רוסיה סיימה את 2022 עם גירעון תקציבי של כ־50 מיליארד דולר בלבד, 2.3% מהתקציב השנתי. הוצאות המלחמה שלה היו קרובות ל־100 מיליארד דולר. "בסך-הכול, מדובר באינדיקטורים לא רעים", אמר לאחר פרסום הנתונים ראש הממשלה הרוסי מיכאיל מישוסטין. "למרות המצב הגיאו־פוליטי, ההגבלות והסנקציות - עמדנו בהתחייבויות שלנו".

אחת הסיבות המשמעותיות לכך, היא שמבחינת ההכנסות - זו הייתה שנת שיא לרוסיה, בשל מחירי האנרגיה הגבוהים. רוסיה שחתה בכסף החל מהחודשים הראשונים למלחמה ועד הסתיו האחרון, בשל העלייה במחירי רוב המוצרים שהיא מייצאת - גז טבעי, נפט, דיזל, פלדה, פחם ואפילו אורניום וחיטה. העודף התקציבי של רוסיה במהלך חודשי הקיץ היה הגדול ביותר שנרשם בהיסטוריה של המדינה. רק מאירופה לבדה, ולמרות הסנקציות, הרוויחה רוסיה בשנה החולפת בערך 150 מיליארד דולר.

מוסקבה מצאה שווקים חדשים

בנוסף, בעוד אירופה הולכת ונגמלת מהאנרגיה הרוסית, מוסקבה מצאה שווקים חדשים למשאבי הטבע המשמעותיים שלה. הודו, למשל, נהנית מנפט רוסי בהנחה. לפי חישובי סוכנות הידיעות בלומברג, הודו רוכשת בחודשים האחרונים כ־1.2 מיליון חביות ביום, פי 30 מהשנה שעברה, ויותר ממה שהאיחוד האירופי רכש מרוסיה לפני שהוטל אמברגו על דיזל ונפט בתחילת השנה הנוכחית. אומנם ישנם הפרשי מחירים, כי רוסיה מוכרת את הדלקים בהנחה, אבל ההכנסות למוסקבה עדיין גדולות.

גם טורקיה, למשל, רוכשת דיזל בכמויות עתק, יותר מ־200 אלף חביות ביום, שיא של השנים האחרונות. טורקיה גם הגבירה את היצוא לרוסיה פי שניים, והוא עמד בדצמבר האחרון על 1.3 מיליארד אירו. יצוא הדשנים גם הוא מהווה מקור הכנסה משמעותי למדינה ומבחינת אמברגו הטיסות, הרי שטורקיה הפכה ליעד מוביל בדרך לרוסיה או ממנה.

התחממות היחסים עם סין

מעבר להיותה שותפת הסחר הגדולה ביותר של רוסיה היום, סין מקדמת את הניסיון הרוסי לעקוף את הדולר כמטבע המשותף לעסקאות בינלאומיות ולבצע עסקאות במטבעות אחרים, כולל היואן. סין הפכה לספקית המובילה של רוסיה, עם יצוא של קרוב לתשעה מיליארד דולר בדצמבר האחרון, לעומת שישה מיליארד דולר בלבד לפני כשנתיים. בייג'ינג היא גם רוכשת משמעותית, בעיקר של אנרגיה ופלדה, והיצוא הרוסי לסין עומד גם הוא על כ־9 מיליארד. "סין היא חבל הצלה משמעותי למשטר פוטין, וזה תומך בהמשך מכונת המלחמה הרוסית", כתב האנליסט רובין ברוקס ממכון המחקר הכלכלי IIF.

מומחים מסבירים כי תהליך הסנקציות, למרות שהיה חסר תקדים, היה גם חסר שיניים בהתחלה, בגלל ההימנעות מהגבלות על תחום האנרגיה. במהלך השנה האחרונה נקטו מדינות המערב שורת צעדים משמעותיים: ניתוק רוסיה מהמסלקה הבינלאומית SWIFT; הקפאת העסקאות עם הבנק המרכזי הרוסי במטרה למנוע ממנו להשתמש בקופת המלחמה שצבר; אמברגו נפט; הטלת מחיר גג ליצוא נפט באמצעות ביטוחים ימיים; איסור על עגינת ספינות רוסיות ועוד. כל אלו שחקו בהדרגה את הכנסות רוסיה, אבל התחזיות של שרת האוצר האמריקאית ג'נט ילן במרץ כי "הכלכלה הרוסית תתרסק" - לא התממשו.

אך יש מי שסבורים כי כעת החגיגה הרוסית נגמרה. החל מספטמבר, רוסיה אינה מוכרת יותר גז טבעי במיליארדים לאירופה באמצעות נורד סטרים 1, מחירי הגז האירופיים ירדו ומחירי הנפט הגלובליים צנחו גם הם. באפריל, חודשיים אחרי הפלישה, רוסיה הרוויחה 40 מיליארד דולר בחודש מיצוא אנרגיה, פי חמישה מהמצב בשנים הקודמות. אבל בדצמבר האחרון היא כבר הרוויחה 5 מיליארד דולר בלבד, הרבה פחות מהממוצע הרב־שנתי. נקודת המפנה הייתה פיצוץ צינורות נורד סטרים בסתיו. בינואר האחרון, לפי נתוני IIF, הרוויחה רוסיה "רק" 7 מיליארד דולר מיצוא אנרגיה, לעומת 20 מיליארד דולר בינואר 2022. לא בטוח שאפשר להמשיך ולממן כך את המלחמה.

גם התחזיות על קריסת המערב לא התממשו

אבל במקביל, גם האזהרות הרוסיות לגבי בתים קפואים באירופה ומיליוני תושבים היושבים בחורף ללא חימום לא התממשו. "פוטין הפסיד במלחמת האנרגיה שלו מול האיחוד האירופי", קבעה סוכנות הידיעות בלומברג בחודש שעבר, כאשר מומחים ציינו כי מזג האוויר החם מהרגיל בחורף האחרון שיחק לטובת אירופה. כעת ירדו מחירי הגז לרמות של לפני המלחמה - למרות שמדובר עדיין במחירים הגבוהים פי 4־5 מהמצב בשנים קודמות ובאירופה מקווים שהם ימשיכו לרדת.

נראה כי מה שמאיים כעת על רוסיה, יותר מהסנקציות הישנות או החדשות שנשקלות כעת, הכוללות איסור גם ליצוא אורניום, הם מחירי האנרגיה הגלובליים. ההנחה של הממשלה הרוסית היא כי מחיר הנפט יעמוד בשנה הקרובה על כ־70 דולר לחבית. אך אם המחירים יישארו ברמה הנמוכה הנוכחית (בערך 10־20 דולר מתחת לכך) הדבר כמעט ויכפיל את הגירעון השנתי. מהבחינה הזו, הגורם המשפיע ביותר על מחירי הנפט - החשש ממיתון עולמי ומהאטה בצמיחה בסין - עשוי להשפיע על המלחמה באוקראינה יותר מאשר כל גורם אחר.

נשיא ארה''ב ביידן, בדרכו לפגישה עם נשיא אוקראינה זלנסקי. סקנציות בלי שיניים / צילום: Associated Press, Evan Vucci
 נשיא ארה''ב ביידן, בדרכו לפגישה עם נשיא אוקראינה זלנסקי. סקנציות בלי שיניים / צילום: Associated Press, Evan Vucci

הרוסים הודיעו בשבוע האחרון כי יפחיתו תפוקה דרמטית - חצי מיליון חביות ביום - כדי לנסות ולהעלות את המחירים. באיחוד האירופי טוענים כי מדובר בהצלחה לסנקציות, ונציב האנרגיה באיחוד, קאדרי סימסון טען כי הפחתת התפוקה נובעת מהאמברגו האירופי על רכיבים קריטיים לתחום הפקת דלקי מאובנים. "הם לא עושים זאת מבחירה, הם נאלצים לעשות זאת כי אין להם את היכולת לשמר את התפוקה בגלל חוסר גישה לטכנולוגיה", טען. אבל הרוסים וגם מכוני מחקר מערביים טוענים כי זה אינו המצב, וכי החברות הרוסיות מצליחות להשיג רכיבים "דרך מתווכים", מסין או באמצעים עצמיים. "למרות סנקציות נרחבות, לקרמלין יש עדיין אפשרויות רבות ליצוא דלקי מאובנים, והחיים הכלכליים במדינה לאט־לאט חוזרים למסלולם", כתבו אנליסטים מ"קרנגי".